ו. מדיניות של שלום, התיישבות ופעולות נגד של הערבים

עמוד:636

חשבון היסטורי עמוק יותר - הרצון שעם ישראל החוזר למולדתו ימצא את מקומו המוכר בשלום כקרב העמים שמסביב לו ובמשפחת העמים כולה . רק השלום יביא את חזון הגאולה על ביטויו השלם . על כן לא חדלנו ולא נחדל מלדגול בשלום איתן ויציב , לברר כל אפשרות סבירה לקירובו ולחפש כל מגע וקשר העשויים לקדמו . אך להשגת שלום כידוע נחוצים שותפים . להיפוכו של שלום די בצד אחד . כל ניסיון לקבוע הערכת סיכוי השלום מחייב אפוא הערכה צלולה של עמדות ממשלות ערב . מבין המדינות שנלחמו נגדנו אשתקד מתבלטת בקיצוניותה ממשלת סוריה . עידודה הפעיל לחבלנים ולמסתננים , הטרדתה המזוינת הבלתי פוסקת את יישובינו בגליל העליון ובצפון עמק הירדן תרמו הרבה להדלקת המדורה . עכשיו היא מסרבת אפילו להרהר באפשרות של שלום עד כדי החרמת המאמצים הבין לאומיים המיועדים להבהרת סיכויי השלום . המפתח נתון בידי מצרים . עמדת קהיר משפיעה במישרין על סיכויי השלום בין מצרים לישראל - ובעקיפין על סיכויי שלום בין ירדן לישראל . אמנם מוקדם לקבוע את כנותם ורצינותם של רמזים מירדן על רצון בשלום . אך קשה להשתכנע מאמינותם של דקלומי שלום המלווים יריות והפגזות מעבר לגבול ושידורים דו משמעיים של מלך ירדן שיש בהם לעתים תמיכה גלויה במלחמת טרור . וירדן היתה למרכז של תוקפנות טרדנית בגבול ולמרכז של פעילות טרור , כפי שהיתה סוריה לפני מלחמת ששת הימים . נוסף על אלה הרי מתברר והולך כי ירדן איננה משוחררת מתלות בנאצר . השאלה היא האם יינתן לה אור ירוק או אף צהוב מקהיר אפילו לבירור רציני של סיכויי השלום . ובקהיר מנשבות רוחות אחרות לגמרי . רק לפני שבועיים פרסם דוברו העיקרי של נאצר , חסנין הייכל , מסמך הזורע אור על עמדת אדוניו . ודאי , הייכל איננו נאצר , אבל בשעה שאנו משווים את דבריו שלו עם הדברים הסתומים יותר , הספינקסיים במקצת , של נאצר בשידורו מ 5 ביוני השנה , אפשר לראות בהייכל לפחות מפרש מוסמך . נאצר דיבר בזמנו במונחים ערטילאיים על דבקות בהשגת " מלוא הצדק . " זהו משפט שבעולם המערבי אפשר לנסות לתת לו פירושים שונים . אנו יודעים שבעולם הערבי יש לו פירוש אחד בלבד , והוא : חיסול ישראל . ואין זו השערה פסימית שלנו בלבד . חסניין הייכל מדבר ברור על "שבירת הבקבוק" ששמו ישראל ; וכך הוא מתאר לעצמו את השבירה : סוריה תכה על ראש הבקבוק , מצרים תהלום בתחתיתו ואז תספיק מכה קלה על בטן הבקבוק , מצד ירדן , כדי לשבור אותו כליל . והוא אף מתאר את תהליך השבירה : לא תבוסה מוחצת ומהירה , אלא תבוסות חוזרות ונשנות , עד שתביא המצוקה לידי ירידת המונים מן הארץ , ואז תתמוטט ישראל כדרך שהתמוטטה המלכות הצלבנית , ולא יישאר ממנה אלא מיעוט קטן , שייאות להתבולל בקרב הערבים . הייכל אומר שזו התפיסה היסודית שהיתה לערבים לפני מלחמת יוני , ולא נשתנתה גם עכשיו , אלא שאין הם רוצים לחזור על משגים , בעיקר בתחומי הסברה ותיאום . במקום מלחמת הסתערות , שאיננה כרגע לפי כוחה של מצרים , דוגל נאצר במלחמה למועד יותר ארוך . ילדים בקיבוץ אשדות יעקב מהרגלים ירידה למקלט עם התגברות תקריות הירי סמוך לקיבוצם , אפריל 1968

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר