ה. מאמצים להגברת העלייה והביטחון

עמוד:620

החלטת מועצה הביטחון 242 מנובמבר . 1967 כמה שרים מתחו על כך ביקורת חריפה , ואשכול הסביר בישיבת הממשלה ב 5 במאי שאבן ותקוע אמרו את דבריהם בעקבות דרישה של הממשל האמריקני שישראל תבהיר את עמדתה לגבי החלטה . 242 עוד טען שהדברים נועדו לרכך את היחס העוין לישראל בדיוני מועצת הביטחון על המצעד בירושלים ולהקל על שליח מזכ"ל האו"ם גונר יארינג לממש את יזמתו . בישיבת הממשלה ב 20 במאי הסביר השר אבן שהוא כיוון את דבריו לסעיף בהחלטה 242 הקורא לכונן "שלום בר קיימא בגבולות בטוחים ומוכרים , " ושאין בסיס למכתב של יארינג לאו טנט שלפיו קיבלה ישראל את החלטת 242 במלואה . עם זאת הטעים שנוצר צורך שתקוע יודיע מה שהודיע כדי למנוע מישראל בידוד בין לאומי . כל שרי הממשלה , למעט בגין , אישרו את הודעת אבן . ב 2 במאי הביעה מועצת הביטחון "צער עמוק" על עריכת המצעד בירושלים , לאחר שארצות הברית ובריטניה התנגדו להחלטת גינוי נגד ישראל . ב 21 במאי קיבלה המועצה , בהימנעות ארצות הברית וקנדה , החלטה שבה הובע צער על שישראל לא ביצעה את החלטת עצרת האו"ם מ 4 ביולי 1967 נגד איחוד ירושלים ושישראל נקראה בה לבטל את "כל האמצעים והפעולות התחיקתיים והמנהליים ... לרבות הפקעת אדמות ונכסים שעליהן" ( ראה פרק שלושה עשר , אן . שר החוץ אבא אבן בחברת של ח מזב"ל האו"ם למזרח התיכון גונר יארינג , 14 בדצמבר 1967

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר