ד. הקמת "מפלגת העבודה הישראלית"

עמוד:610

ד . הקמת "מפלגת הע בודה הישראלית" חודשים שלאחר מלחמת ששת הימים תפסו כאמור ^ 1 ? העניינים המדיניים והביטחוניים את עיקר סדר יומו של אשכול . אולם בצדם התפנה לעסוק בענייני מרינה נוספים והמשיך לקיים סיורים וביקורים במקומות שונים בארץ . בביקורים אלו נוכח אשכול לדבריו ש"ששת ימי המלחמה , מה שקדם להם ומה שבא אחריהם , ליכדו את אזרחי הארץ ועשו כל ישראל חברים . " לאור רוח האחדות הזו , שתפסה את מקום הפיצול העמוק ששרר בחברה הישראלית , חש אשכול כי הגיעה שעת כושר לקדם את שאיפתו ארוכת השנים לאיחוד תנועת העבודה . על רקע שיתוף הפעולה בין כל סיעות הפועלים בממשלת הליכוד הלאומי נראו עתה המחלוקות ההיסטוריות ביניהן כבלתי רלוונטיות , וקהו במידה מסוימת רגשות הטינה בין המנהיגים ובעיקר בין ראשי מפא"י לראשי רפ"י . מיד לאחר המלחמה החלו דיונים בהצעה להפוך את "המערך" לאיחוד מלא בץ מפא"י ל"אחדות העבודה" וכן נערכו גישושים לבחון את האפשרות לצרף לאיחור גם את רפ"י ומפ"ם . האיחוד עם אחרות העבודה נראה לאנשי מפא"י כהתפתחות טבעית ואילו צירופה של מפ"ם כרוך היה עדיין בקשיים רעיוניים ; לעומת זאת גרסו רבים בשורות מפא"י ורפ"י שחזרתה של רפ"י לשורות מפלגת האם היא עתה תהליך מתבקש . למעשה לא שררה מעולם מחלוקת רעיונית של ממש בין שתי המפלגות והקושי העיקרי היה להתגבר על המשקעים האישיים ובעיקר על אלו שבין אשכול להנהגת רפ"י בראשות בן גוריון . להתקרבות בין שתי המפלגות תרמו גם שיקולים פוליטיים פרגמטיים . מרבית חברי רפ"י לא רצו לשוב לשורות האופוזיציה , ואילו בקרב מקצת חברי מפא"י שרר חשש שכוחה של רפ"י יגבר בבחירות הבאות בזכות הפופולריות הרבה של שר הביטחון משה דיין . ב 13 ביוני 1967 החליטה מזכירות רפ"י לקבל את הצעת המזכ"ל שמעון פרס להודיע למפא"י על כוונתה העקרונית לחזור למפלגת האם , ושלושה ימים לאחר מכן אימץ את ההחלטה גם מרכז המפלגה . ב 23 ביוני דנה מזכירות מפא"י בפניית רפ"י , ואשכול , חרף זכר המאבקים שניהלו נגדו ראשי רפ"י , קידם בחיוב את ההצעה : "איחור פועלי ישראל - כך חשבה מפא"י במשך הרבה עשרות שנים - כל שעה יפה לו . לא אכפת לי אם כל אחד מוצא לו את הזמן שהוא מרגיש עצמו בשל לכך . " עם זאת הצביע אשכול על כך שאין בפניית רפ"י התייחסות לערכי הציונות הסוציאליסטית , וכמו כן הביע חשש מרומז מצעדיו של בן גוריון , שנמנע מלהשתתף בדיונים ובהצבעות במוסדות רפ"י על הפנייה למפא"י . כדי לקדם את איחוד תנועת הפועלים כולה פנה אשכול ב 28 ביוני אל המנהיגים הוותיקים של מפ"ם ואחדות העבודה , מאיר יערי ויצחק טבנקין , ודחק בהם להטיל את מלוא כובד משקלם למען האיחוד . "בשבועות אלה , " כתב אל יערי , "ייקבעו גורלה של מדינת ישראל ואופיה במשך שנים רבות , לימי דור ואולי יותר . מה שנזרע היום - נקצור במשך שנים רבות . מה שלא נזרע היום - לא יעלה בשרותינו . " ואילו בפנייתו לטבנקין הדגיש ש"נפתחו לפנינו ארץ חדשה , ושמים חדשים על הישגים עצומים ועל בעיות גדולות . " אל בן גוריון לא פנה אשכול בעניין זה מאחר שכבר ניתק לחלוטין את קשריו עמו . ביולי החל המשא ומתן לאיחוד מפא"י , אחדות העבודה ורפ"י , ומפא"י ניהלה את הדיונים עם כל אחת מן המפלגות בנפרד . במשא ומתן עלו קשיים רכים . אנשי אחדות העבודה הביעו חשש מהאופי הלא סוציאליסטי שרפ"י מבקשת להקנות למפלגה המאוחדת , ומלכד זאת צף ועלה מדי פעם חוסר האמון ההררי בין כמה מראשי המערך לבין מנהיגי רפ"י . חוסר אמון זה גרר חילוקי דעות בעניין כינוס ועידה משותפת - אם תהיה נבחרת או מוסכמת ומה יהיה חלקה של כל מפלגה בה - וכן בשאלה מתי תוכל המפלגה המאוחדת לקבל החלטות על שינוי שיטת הבחירות לכנסת ובעניינים נוספים . ב 3 באוגוסט התכנסה ישיבת "חברינו בוועדה למשא ומתן על איחור מפא"י-רפ"י , " ואשכול הוזמן להשתתף בה . בדבריו בישיבה עמד אשכול על הקשיים במשא ומתן . הוא תקף את חברי מפא"י שתמכו בוועידה נבחרת וגילה הבנה לחששות שהעלו חברי אחדות העבודה : "יש מקום לחשוש

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר