ד. מלחמת ששת הימימ

עמוד:565

כוח אדיר ועצום עמד על גבולנו . בזמן האחרון התקרב לאלף או תשע מאות טנקים . מי מנה טנקי נאצר ? מי מנה עפר יעקב במדבר ? אנחנו יכולים לדעת מה לנו , לנו היה קצת פחות , אבל היתה שם ארמדה גדולה . חשבנו שצריך להשמיד את הכוח הזה , ואולי למישהו היתה תקווה שבינתיים ג'ונסון בכל זאת יעשה משהו בשרם א שייך , עד שנגיע . כי להגיע ישר אל שרם א שייך בטיול מאילת , זה לא ניתן כאשר המדבר מלא טנקים ומלא צבא . הבינונו שזה ייקח זמן , ובינתיים - אולי ... בעצם הדבר המרכזי היה השמדת השריון המצרי בסיני . הדבר השני - כיבוש שרם א שייך . אני בטוח שאם נחפש בפקודות יום או בדיבורים של הימים הראשונים , הרי זה היה חלום , זה היה האידאל . רצה הקרוש ברוך הוא ובלבל את ראשי האומות , וברגע האחרון עשה גם חוסיין הסכם עם נאצר , גם הוא ניסה לקפוץ על העגלה הנאצרית . התפקיד של סוריה היה ידוע מראש . סוריה היתה אולי המצית , ואולי לא . אומרים ברוסית שנפש ארם היא אפלה . ובייחוד אפלה נפשו של רודן , של שליט שראשו מסתובב ומסתחרר , בכמה דברים לא הצליח והוא צריך לתת הצלחות . יכול להיות שהוא החליט להקדים את הדברים ולעשות מה שכל העולם חשב שצריך להתכונן שיעשה ב . 1970 אבל הקדוש ברוך הוא בלבל מוחות מלכים ורוזנים וירדן הצטרפה לנאצר . מרגע זה היה ברור שאין דרך אלא להיות מוכנים לעמוד בבת אחת בשלוש חזיתות . לא היה ספק כי סוריה היא חזית , מזמן היתה כזאת , בתוקף זה או אחר , בכוח זה או כוח אחר , אבל היא חזית בפוטנציה , במצבה הטופוגרפי לגבי היישובים בעמק . אבל אני מורה ומתוודה , משום מה היתה חולשה בלבי למשפחה ההאשמית , אם כי לא נפגשתי לא עם חוסיין , לא עם אביו ולא עם סבו . כאשר התחילה ההתקפה של ירדן בירושלים , היה ברור כי אין מנוס . נולדה שליחות חדשה — שחרור העיר העתיקה . כמובן עם כל הזיכרונות , כל הטענות וכל המענות שהיו לנו , אבל לולא בלבל הקדוש ברוך הוא את הכוחות השליטים , תכננו מראש שאנחנו גם נעסוק עם ירדן ? כאשר זה הלך וירדן המשיכה לעשות מה שעשתה והיו להם טנקים . וידידינו הטובים - ואני חוזר ואומר ידידינו הטובים - רימו אותנו ונתנו להם 100 טנקים יותר מאשר אמרו שהם נותנים . ואנחנו נשארנו בטענה שלנו , והלוא הם הנותנים . היה ברור שאנחנו הולכים לעיר העתיקה . קל להגיד אבל כיתור העיר העתיקה לא היה פשוט . בבוקר נשלח חיים בר לב ואמרו לו : אם מלמעלה ואם מלמטה מוכרחים לחדור לעיר העתיקה . בינתיים זה נתן אפשרות לכתר ולקחת את שיך ג'ראח , את הר הצופים , את רמאללה , נפתחה מעצמה משימה חרשה של שחרור הגדה המערבית . זה לא נולד ברגע אחד . אני עד היום הזה חששתי להוציא את המילה הזאת מפי : "שחרור הגדה המערבית ער הסוף . " צעד אחרי צעד , קלקיליה , ג'נין . בג'נין שלחנו טנקים להקיף אותה , והיתה שאלה אם להקיף או לעבור את ג'נין , לא בשביל לכבוש את ג'נין , כי אם להבטיח את שדה התעופה של רמת דוד , שבתותחים מג'נין אפשר לקלוע בו . להעמיד טנקים כדי להגן על השדה הזה . היד הזאת שטענה שאין לה חמש אצבעות לא יכולה להספיק בשביל להגן על כל השדות . העניין התבשל והלך , מי שיודע , קטיף התאנים לא נעשה בבת אחת , יום יום קצת תאנים . יום יום היתוסף משהו . וזה תבע כוחות . זה כולל את פתיחת הדרך להר הצופים , לא מילתא זוטרתא . זה התחיל מארמון הנציב . זה היה פעם ארמון הנציב עליו השלום . ישב בו אוד בול עם אנשיו והוא נכבש על ידי אנשי ירדן . זה עלה לו גם בקצת קרבנות . די לצרה בשעתה כאשר זה יתפרסם . היה אז ספק - כיבוש לטרון או לא כיבוש לטרון . אודה , דווקא ללטרון היה לי חשק גדול ואולי יותר מאשר לשכם . אם כי בשכם יש לי חשבון גדול בעד דינה בת יעקב . אבל ללטרון היה לי חשק נורא גדול . היה לי חשק בלילה לעבור בדרך הזאת , אבל השומרים לא נתנו לי . יש לנו עוד דברים אחדים , שהם לא כל כך סור , אם כי עוד לא נעשו וגם על זה אני מדבר ימים אחדים : מעיינות הבניאס . מעיינות הבניאס שהם סוריים . הירדן ניזון מהבניאס , החצבני והדן . ללבנון יש די מים . הבניאס נמצא קילומטר וחצי מגבולנו . מי שממרר לנו את החיים זו סוריה . שמא הגיע הזמן . אם אלוהים יעזור לנו , כמו שעזר לנו הרבה פעמים , ספר לבן כזה או אחר והערבים אמרו לא - נעשה לנו יותר קל על הלב . זה עניין שתלוי ועומר ומחפש את פתרונו . היום קיבלתי טלפון מחבר מהצפון , מיישובי הצפון , והוא אמר : אני מדבר בשם כל היישובים , מפגיזים בתותחים ומפציצים ימים ולילות מהרמה . אנחנו רוצים שאתם תבינו ותדעו , איננו פחותי ערך ודרגה מהעיר העתיקה . כמובן העיר העתיקה זה לב האומה , זה הכל . אכל כיצד תחיה פה ? אנחנו נשב עם ילדינו וטפנו ? סיפר לי המפקד שבמקום זה או אחר אמרו לו : אולי נשלח את הילדים ואחר כך נראה .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר