ד. מלחמת ששת הימימ

עמוד:556

ד . מלחמת ששת הימימ * 9 רבע לשמונה בבוקר יום שני ב 5 ביוני 1967 פתח חיל " - האוויר הישראלי בהתקפה על הבסיסים ושרות התעופה של חיל האוויר המצרי . ההתקפה הפתיעה את המצרים ותוך פחות משלוש שעות הושמדו כ 300 מטוסים , רובם על הקרקע , ובכך חוסל רובו המכריע של חיל האוויר המצרי . מאוחר יותר תקפו חילות האוויר של ירדן , סוריה ועירק מספר יעדים בתחומי מדינת ישראל , ומשהשלים את משימתו במצרים תקף חיל האוויר הישראלי גם את חילות האוויר האלו והשמיר כ 100 מטוסים נוספים . הצלחתו של חיל האוויר הישראלי להרוס את עיקר כוחם של חילות האוויר הערביים שלחמו נגד ישראל הכריעה למעשה את המלחמה . לעליונות האווירית שהשיג מולם היה משקל מכריע ביכולתו של צה"ל לגבור על הצבאות הערביים חרף העובדה שסבל מלכתחילה מנחיתות במספר החיילים , הטנקים והמטוסים בהשוואה לצבאות ערב ביחס של אחר לשניים ואף אחד לשלושה . כחצי שעה לאחר תחילת ההתקפה האווירית תקפו כוחות היבשה של צה"ל את כוחות צבא מצרים בקדמת חצי האי סיני ובדרום רצועת עזה וזכו בהצלחות ראשונות תוך ניהול קרבות קשים . בשעה אחת עשרה וחצי , לאחר שהמערכה האווירית כבר הוכרעה , פנה אשכול בנאום ברדיו אל אזרחי ישראל . נאמן לקו ההסברתי שננקט בישראל , ושעל פיו כוחות מצרים הם שפתחו בקרבות , האשים אשכול את "מצרים ןשןכפתה עלינו מערכה צבאית . " הוא קבע בנחרצות : "הדוף נהדוף את האויב ונכריע את צבאו" והצהיר ש"גם ברעום התותחים לא יחדל רצוננו בשלום ... לא נתקוף שום מדינה כל עור לא פתחה היא במלחמה נגדנו . " מכיוון שתפקיד שר הביטחון ניטל ממנו לא עסק אשכול בניהול השוטף של הלחימה ; בכך עסקו דיין ורבין . עם זאת הוא קיבל דיווחים שוטפים על התקדמות המערכה והיה מעורב בקבלת החלטות עקרוניות . במקביל פעל לצד שר החוץ אבן בפתרון הבעיות המדיניות הדחופות שעלו עם פרוץ המלחמה . בראש ובראשונה היה עליהם להבטיח את תמיכתה המדינית של ארצות הברית ולמנוע באמצעותה התערבות אפשרית של ברית המועצות בקרבות . לפיכך מיהר אשכול לשגר מברק אל ג'ונסון ובו הטיל את האחריות לפרוץ מלחמה בעיקר על מצרים . כמו כן ביקש אשכול להרגיע את ג'ונסון שאין בכוונת ישראל לבקש מהממשל האמריקני עזרה צבאית . פסקה מרכזית במכתבו נגעה לברית המועצות : "אני תקווה כי ייעשה הכל מצד ארצות הברית למנוע מברית המועצות ניצול הסכסוך לשם הרחבתו , " כתב ( תעודה . ( 173 בהמשך היום נודע שהחלה באו"ם פעילות מדינית קדחתנית במטרה להביא להפסקה מידית בקרבות ולהסגת הכוחות לעמדות הפתיחה , ושברית המועצות מובילה מהלך זה . שר החוץ אבן יצא לניו יורק כדי להשתתף בדיונים אלו ולנסות ולמשוך זמן רב ככל שניתן כדי לאפשר לצה"ל להשלים את המלאכה . בעיצומם של הקרבות מול צבא מצרים ובעקבות הצטרפותה הצפויה של סוריה ביקשו קובעי המדיניות בישראל להבטיח שירדן לא תיטול חלק בקרבות ולא תכריח את צה"ל לנהל מלחמה בשלוש חזיתות . מסרים ברוח זו הועברו אל מלך ירדן , ושדר ששיגר אשכול אל ראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון עם תחילת המלחמה עסק אף הוא בכך . אולם בשעה עשר בבוקר פתחה הארטילריה של צבא ירדן בהרעשת שכונותיה של ירושלים ויישובים ישראליים נוספים לאורך הגבול , ומטוסים של חיל האוויר הירדני הפציצו מספר מטרות בשטח ישראל . בשעה אחת עשרה העביר אשכול שרר נוסף אל המלך חוסיין , דרך גנרל אור בול מפקד משקיפי האו"ם , ובו הודיע כי ישראל לא הפעל נגד ירדן כל עוד זו לא תתקיף אותה . אך הצבא הירדני המשיך בהפגזותיו ויחידה שלו השתלטה על ארמון הנציב בירושלים , שבו שכן מטה משקיפי האו"ם . כעבור כמה שעות נכבש הארמון בידי כוח של צה"ל , וכוח זה כבש גם את הכפר צור באחר ואת המוצבים שבקרבתו . בערב התכנסה הכנסת לישיבה בירושלים המופגזת . אשכול ביקש לקבל את אישורה להרחבת הממשלה ואולם דבריו נסבו על המלחמה . הוא סקר בהרחבה את האיום שנוצר בשבועות האחרונים על קיומה של ישראל והזכיר לשומעיו

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר