א. התדרדרות אל סף מלחמה

עמוד:530

א . התדרדרות אל סף מלחמה מאי 1967 עמדה מדינת ישראל לחגוג את יום עצמאותה ^ cm התשעה עשר . דבריו של אשכול בריאיונות לעיתונות ובטקסים שנערכו לקראת החג התמקדו כצפוי בענייני כלכלה וביטחון . בנושאי הביטחון נקט אשכול נימה תקיפה ביותר כלפי מדינות ערב ומנהיגיהן . "כל גבול שהוא שקט מצדן - יהיה שקט גם מצדנו ואם ינסו להסעיר את גבולנו - יסער גם גבולם , " אמר בנאום ליום הזיכרון לחללי מלחמת השחרור וצה"ל . אזהרות חריפות במיוחד השמיע כלפי שליטי סוריה , למשל בכנס פעילים במפא"י במועדון " יחדיו" בתל אביב ב 11 במאי : "נוכח 14 תקריות בחודש האחרון בלבד , יכול להיות שניאלץ לנקוט באמצעים לא פחות רציניים מאשר ב 7 באפריל" ( ראה פרק אחד עשר , ה . ( באותה השנה הוחלט לקיים את מצער צה"ל ביום העצמאות - לראשונה מאז - 1961 בירושלים , אולם כדי לעמוד בתנאי שביתת הנשק נקבע שייערך במתכונת מצומצמת ביותר . ב 14 במאי , ביום הזיכרון לחללי מלחמת השחרור וצה"ל התקבלו ידיעות ראשונות על כך שמצרים מתגברת בגלוי את כוחותיה הצבאיים בחצי האי סיני . ידיעות דומות זרמו אל אשכול במהלך יום העצמאות , ועל רקע תהליך דילול הכוחות המצריים בתימן , שהחל עור קודם לכן , הדליקו ידיעות אלה נורות אדומות בישראל . למחרת החג דיווח רבץ לאשכול שבסך הכל נכנסו לסיני שלוש דיוויזיות מצריות , ושהן הוצבו במערכים הגנתיים בצפון חצי האי . ההערכה של גורמי המודיעין בישראל לגבי צעדיה של מצרים גרסה שאין פניה למלחמה יזומה נגד ישראל עד לאותו מועד . על פי הערכה זו נועדה תזוזת הכוחות המצריים לתוך סיני להרתיע את ישראל מנקיטת צעד התקפי כלפי סוריה , וזאת בעקבות אזהרה סובייטית שלפיה ריכזה ישראל כוח גרול בגבולה עם סוריה ומכינה מתקפה נגרה . אזהרה זו לא היה לה כל ביסוס במציאות , והיא ניזונה בין השאר מדברי ההתראה התקיפים שהשמיעו דוברים ישראלים כלפי הסורים . בכך , טענו גורמי המודיעין , מבקש נאצר לחפות על הביקורת שהוטחה במצרים על חוסר המעש שהפגינו כוחותיה בעת אירועי ה 7 באפריל 1967 בגבול ישראל סוריה ולהפגין את הזדהותו עם סוריה ואת נאמנותו לחוזה ההגנה שעליו חתמו שתי המדינות . למרות הערכות אלו נתפסו צעדיה של מצרים כאיום על ביטחונה של ישראל וננקטו פעולות לקדם את פני הרעה ולמנוע הפתעה . אשכול אישר לרבין לגייס 5 , 000 חיילי מילואים , שכללו חטיבת שריון במילואים , השלמה לחטיבת שריון סדירה וכוחות נוספים . ב 16 במאי אחר הצהריים סקר אשכול לראשונה בישיבת הממשלה את ההתפתחויות בגבול עם מצרים . בדבריו חזר על הערכות המודיעין והסביר כי על רקע המצב שהתפתח "התגבשה החלטה מצרית , לפיה אין ביכולתה במצב הנוכחי לשבת באפס מעשה . על כן החליטו להפגין את נכונותם לבוא לעזרת סוריה במסגרת מימוש הסכם ההגנה המשותף מול האיום הישראלי . יחד עם זאת יש להניח כי המצרים מקווים על ידי פעולותיהם והפגנתם להשיג אפקט מעשי של הרתעת ישראל מפני מימוש איומה . " עוד הבהיר כי הצבא המצרי התפרש במערך הגנתי ולא התקפי , וכי גם יחידות צבא סוריה נמצאות בכוננות מלאה . אולם עוד באותו היום חלה התפתחות שהעלתה ספקות באשר למידת הדיוק של הערכות גורמי הצבא בישראל . רמטכ"ל צבא מצרים מוחמר פאתי דרש ממפקד כוח האו"ם בסיני , הגנרל ההודי אינךר ג'יט ריקייה , להוציא את כוח האו"ם מאזורי הגבול שבין רפיח לאילת ולרכזו ברצועת עזה . צעד זה לא שינה את ההערכות הישראליות לגבי כוונות מצרים אך הגביר את הדאגה . דאגה זו היתה גם נחלתו של הממשל האמריקני והוא נקט מספר פעולות שנועדו למנוע התלקחות באזור . ב 18 במאי העביר השגריר וולוורת ברבור לאשכול שדר מהנשיא לינרון ג'ונסון ובו הבהיר שהממשל האמריקני פועל להביא לרגיעה בדמשק ובקהיר . ג'ונסון ביקש שישראל תפגין סבלנות למרות התקריות בגבול , ודרש ממנה להתייעץ עם הממשל , כי "אני בטוח שתבין שלא אוכל לקבל שום אחריות בשם ארצות הברית למצבים שיתחוללו כתוצאה מפעולות שעליהן לא התייעצו עמנו . " בו ביום ענה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר