ד. ביטול הממשל הצבאי וימים של משבר כלכלי ושפל אישי

עמוד:515

העלאת שיעורי המסים היתה בוודאי בין הגורמים להתייקרות שחלה במחצית הראשונה של השנה , אבל במידה שאנו ממשיכים במדיניות הכלכלית של הגבלת הביקוש המקומי , הרי יש בכך בלם יעיל לעליית רמת המחירים הכללית . גם אם מצרכים מסוימים מתייקרים , הרי אם אין ביקוש עודף במשק , תבוא בהכרח הוזלה במצרכים אחרים , שתפצה את עקרת הבית לפחות במידה חלקית על ההתייקרות . התפתחות המדד בחודשים יוני , יולי ואוגוסט מעידה על כך . אולם אנו יודעים כי מביאים עדויות של פרקי זמן הרבה יותר קצרים כאשר רוצים להוכיח משהו בגנות פעולותיה של הממשלה . המדד עלה פחות משחששנו שיעלה , ובמידה ניכרת . המדיניות התקציבית והכספית האנטי אינפלציונית אינה אלא זרוע אחת של המדיניות שלנו . מטרתה היא , כפי שאמרתי , לשחרר כושר ייצור מן השוק המקומי ולהפנות את גורמי הייצור והסחורות והשירותים לשוקי הייצוא . הזרוע השנייה היא המאמץ להוריד את הוצאות הייצור , כדי שנוכל לעמוד בהתחרות בשוקי חוץ . לכך מכוונים מאמצינו . הצעד החלקי הראשון בכיוון זה היה החלטת ההסתדרות שנענתה לפנייתנו וויתרה על תשלום תוספת היוקר בחודש יולי . לא היססנו לומר שאף על פי שלפי ההסדר המקובל מגיעה תוספת זו , אין לשלמה משום שהמשק אינו יכול לעמוד בכך , ומוטב להקדים תרופה למכה . היה ברור שאם נגדיל באמצע 1966 את ההוצאות לשכר ב , 5 % בנוסף על 209 ' 0-179 ' 0 של תחילת השנה , יפגע הדבר פגיעה נוספת בכושר ההתחרות של המפעלים וברווחיהם , יצמצם את ההשקעות והייצוא ויקטין את הייצור והתעסוקה . עם זאת החלטנו לפצות את בעלי המשפחות שהכנסתם נמוכה על ההתייקרות כולה . היתה זו אירוניה של מצבנו הפנימי המסוכסך , שבאותו זמן קמו מפלגות אופוזיציה , ודווקא כאלו המתיימרות להיות ממלכתיות ובעלות הרגשת אחריות למשק , התוקפות יום יום את הממשלה וההסתדרות על חולשתן וותרנוהן בחזית השכר , ותבעו במלוא גרון לשלם את תוספת היוקר . היתה זו בוודאי הדגמה מפוקפקת של אומץ לב ציבורי ואזרחי מצדן ; הוכחה של אחריות ממלכתית כביכול למשק ולעובדים . הציבור , בחושו הבריא , לא קיבל תפיסה מסולפת זו . ההתפתחויות בחודשים האחרונים הראו כבירור , גם למהססים , כי צדקנו בהערכתנו . לפני שלושה חודשים בערך החלו הדיונים על קווי הפעולה הכלכלית לשלוש השנים הבאות . עם כל השינויים שחלו בהם תוך הדיונים , נשארו עיקרי התכנית בעינם למן היום הראשון שהוצעה ועד ליום שנתקבלה על ידי הממשלה . נשמעה ביקורת על כך שהדיונים נתמשכו ונתפרסמו בטרם זמן ומועד . ביקורת זו מתעלמת ממציאותה של חברה דמוקרטית , בה קיימת ממשלה קואליציונית ובה יש צורך לשכנע חוגים שונים ומוסדות שונים בצורך במדיניות מסוימת ובשינויים מסוימים , בעיקר אם יש צורך להכניס שינויים , ואנגליה תוכיח ; שם לא הכל נעשה בסודיות מוחלטת . ומה שעלה במחשבתו של ראש הממשלה , האחראי שם לכלכלה , ובמחשבתו של שר האוצר , לא הועבר ישר לפרלמנט . אחרי ככלות הכל עלי לומר שאינני מצטער על דיונים אלה . היה בהם מעשה חינוכי גדול לציבור , וכולנו עוד זקוקים לחינוך זה . קווי הפעולה מבוססים על ההכרה שיש הכרח לשנות ושגמלה האפשרות לשנות בהדרגה את מבנה המשק , לשנות את כיווני התפתחותו בייצור ובהשקעות , כדי שיתקדם לפתרון בעיות הכלכלה של המדינה . הדרך העיקרית לכך היא הגדלת הייצוא והפיכתו לכדאי יותר . רווחיות סבירה היא התנאי לגידול הייצוא ולגידול התעסוקה , ובשני דברים אלה אנחנו מעוניינים . אנחנו רוצים עם עובד המועסק בעבודת הייצור והייצוא . השוק המקומי אינו יכול ואינו צריך להיות היעד העיקרי לייצור הנוסף שלנו . קווי הפעולה הכלכלית מכוונים להורדת הוצאות הייצור ליחידת תוצרת . בכוונתה של הממשלה להמשיך במדיניותה ולהפעיל לחץ על המפעלים לייעל ולחסוך . כוונתנו להביא את היצרנים לקיצוץ ההוצאות הכלליות המיותרות , לצמצום מנגנוני שירות מנופחים , לרציונליזציה בייצור על ידי ייעול השיווק , להקטנת היקפם של הסכומים המוצאים מן העסק למימון רמת חיים מנופחת של הבעלים ושל המנהלים . לא פעם התרעתי בשנים קודמות על כך שהמשק הפרטי מושך ומפתה עובדים חדשים , עובדים בכירים ממשרדי הממשלה , על ידי הצעת משכורת כפולה ומשולשת . ניסיונם של חודשי המיתון הראשונים מוכיח שלאחר שבעלי המפעלים מסתגלים , או מתחילים להסתגל , למציאות החדשה , הרי הם פותחים כפעולה לייעול ייצורם . מי שלא יזדרז לעשות זאת — ישלם לצערי על הזנחתו ביוקר , וכבר יש הלומד על בשרו אמת זו .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר