ג. הביקור באפריקה

עמוד:505

ג . הביקור באפריקה ך * שענייני הכלכלה הלכו והסתבכו , יכול היה אשכול m לשאוב נחת מן השיפור המתמיד כיחסי החוץ של ישראל ( ראה פרק תשיעי , ה ופרק עשירי , ב , ( ובתוך כך במערכת יחסיה עם מדינות יבשת אפריקה . בעשור השנים , 1966-1956 שבהן כיהנה גולדה מאיר בתפקיד שרת החוץ , תפסו היחסים עם מדינות אפריקה מקום חשוב במדיניות החוץ של ישראל . פעילותה של גולדה מאיר להרחבת קשריה של ישראל ביבשת השחורה ולהעמקתם נועדה לסכל את הניסיון של מדינות ערב ליצור כיתור מדיני סביב ישראל על ידי הידוק קשריהן עם מדינות אפריקה , ובמיוחד כוונה נגר שאיפותיו של נאצר להפוך את מצרים למרינה מובילה ביבשת אפריקה ולרתום את מדינות אפריקה השחורה לתמיכה במאבק הערבים נגד ישראל . גם מספרן הרב של מדינות אפריקה החברות באו"ם והשפעתן על דיוניו , הקנו חשיבות מיוחדת לקשריה של ישראל עמן . ישראל קיוותה אף לנצל את קרבתה הגאוגרפית היחסית לאפריקה למטרות כלכליות וליצור במדינות היבשת שוק לסחורות ולשירותים מתוצרתה . לשיקוליה של ישראל נוסף ממר רעיוני והומניטרי , והוא ניזון מההזדהות עם שאיפתם של עמי אפריקה לעצמאות ומהרצון לסייע להם בפיתוח מדינותיהם הצעירות . ניסיונותיה של ישראל להתקרב למדינות אפריקה עלו יפה בדרך כלל . עמדו לזכותה העובדה שהיא לא נתפסה כמדינה בעלת שאיפות קולוניאליסטיות , ושהצטיירה לעומת זאת כמדינה מתקדמת ובעלת ניסיון רב בהפרחת השממה ובפיתוח אזורי , נושאים שהיו חשובים למדינות אפריקה , שרבות מהן זכו זה לא כבר בעצמאות לאחר שנים ארוכות שבהן היו נתונות לשלטון זר . ישראל הפעילה תכנית סיוע ברבות ממדינות אפריקה , ומומחים ישראלים העבירו להן מן הידע הרב שצברו בנושאי פיתוח חקלאי והתיישבות , פיתוח תשתיות , תכנון אזורי , בריאות הציבור , שירותים קהילתיים , חינוך נוער ונשים ועוד . הסיוע ניתן בחלקו במישרין על ידי רשויות מדינת ישראל , בחלקו בעזרת מוסדות ההסתדרות ובחלקו על ידי משקיעים ישראלים פרטיים שקיבלו ערבות ממדינת ישראל . ישראל סייעה גם באימון צבאי , בעיקר ליהירות חיל רגלים וחיל אוויר ובהספקת נשק בכמה מדינות . משתלמים בחקלאות מגאנה מקבלים הדרכה בגידול תפוחי אדמה בקיבוץ רמת יוחנן , יוני 1965

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר