ב. בפתחו של מיתון כלכלי

עמוד:500

ההתפתחויות הללו הטרידו את אשכול ובעיקר הדאיג אותו גורלן של עיירות הפיתוח . בינואר 1966 מינה את איש אמונו לובה אליאב לתפקיד סגן שר המסחר והתעשייה והטיל עליו לעסוק אך ורק בתיעוש ערי הפיתוח . על רקע הגידול הנמשך במספר המובטלים כינס אשכול באפריל 1966 את השרים הכלכליים ואת הפקידות הבכירה לדון במדיניות הכלכלית לארבע השנים הבאות . הוא פתח אה הדיון והתריע על קלות הראש שבה מתייחסים לבעיית האבטלה , וקבע : " בשבילי הדבר שנראה לי כראשון לסדר היום הוא ... שאלת חוסר העבודה , שהיא מקיפה כאש קוצים את הארץ . " אולם שר האוצר ספיר סקר את בעיות המשק כולן וטען שצריך להמשיך ולדבוק בצעדי התכנית הכלכלית גם אם אינם פופולריים . הוא טען ששיפור במצב הכלכלי לטווח ארוך הוא המפתח לצמצום האבטלה , ולפיכך יש להחליט על צעדים שיביאו לייעול הייצור ולשיפור רווחיות המפעלים כגון מניעת אבטלה סמויה , הגמשת חוקי העבודה , צמצום תוספת היוקר ועידוד השקעות . לגבי האבטלה בעיירות הפיתוח ציין שוועדת מנכ"לים דנה בנושא . אשכול בדבריו הסכים עם ספיר שיש להעמיד את ייעול הייצור ושיפור פריון העבודה בראש סדר העדיפויות , ובנושא האבטלה תבע להאיץ את דיוני ועדת המנכ"לים ולקדם את התכנית להעביר מפעלים לעיירות הפיתוח ובהם מפעלים ביטחוניים . ככלל לא ייחסו המשתתפים בדיון חשיבות יתר לבעיות האבטלה , והדבר בא לידי ביטוי בהחלטותיהם , שבהן דובר רק על מניעת אבטלה סמויה במוסרות ציבור , על שינוי חוקי העבודה כרי להקל פיטורי עובדים לא יעילים ועל דחיית תוספת היוקר שהיתה אמורה להינתן ביולי . 1966 שלושה שבועות לאחר אותו דיון התפוצצה בעיית האבטלה ברעש גדול . ב 1 במאי 1966 הפכו תהלוכות עובדים בדימונה ובאשדוד להפגנות של מובטלים שקראו "לחם עבורה , " ואלו התדרדרו להתפרעויות . המפגינים תקפו מוסרות של ההסתדרות ופגעו ברכוש , ועשרות נפצעו בהתנגשויות עם המשטרה . באותו החודש הפגינו בירושלים מובטלים שבאו מבאר שבע . באחת עלתה בעיית האבטלה לראש סדר היום הציבורי ושוב לא ירדה ממנו במשך חודשים ארוכים . בעיתונות , בחוגי האופוזיציה , בהסתדרות הכללית ואף בתוך הקואליציה הממשלתית נשמעו התקפות על אזלת ידה של הממשלה בנושא התעסוקה , וכן האשמות שהאבטלה מתוכננת ומשרתת את מטרותיה הכלכליות . בישיבת הממשלה ב 8 במאי הגן אשכול בתוקף על המדיניות הכלכלית.- "אני רואה מאמרים של 'חכמים גדולים' מהקואליציה , בעיתונות כאילו לא הכינו ותרופה לאבטלה . [ מה היה צריך להכין ? איך אפשר להכין ? בלי תעשייה לייצוא לא תהיה תעסוקה בריאה בישראל . זה צריך להיות ברור ובהיר כשמש כצהריים . " שבועיים מאוחר יותר כתב אשכול לספיר וציין : "אינני שקט בעניין מצב העבודה והתעסוקה . " הוא הציע לספיר לאמץ תכנית לקליטת 1 , 000 משפחות במושבים שהוכנה על פי בקשתו בקרן הקיימת לישראל ( תעודה . ( 158 ואולם יותר משהיתה במכתב זה הצעה של ממש לפתרון בעיית האבטלה , הוא חשף את המבוכה של הממשלה שלא היו בירה כלים להתמודד עם הגידול החד באבטלה . באותה עת התברר כי הצעותיה של ועדת המנכ"לים לפתרון בעיית התעסוקה בעיירות הפיתוח אינן ישימות או שיישומן היה כרוך בתהליך ממושך מאוד . בתחילת הקיץ נוכחו הכל כי המשבר הולך ומעמיק . הקולות התומכים במדיניות הממשלה נאלמו למראה המובטלים ולמקרא סיפורי המצוקה שהובאו בהרחבה בעיתונות , ותנועת הוויתורים על השכר הלכה ודעכה , וסופה שהתפרקה ביולי . 1966 מעתה ואילך היה שגור בפי כל מטבע הלשון שטבעה הממשלה עצמה כדי לתאר את המצב הכלכלי - המיתון . תור של מחוסרי עבודה בפתח לשכת תעסוקה , 1966

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר