א. פילוג בקיץ - ניצחון בסתיו

עמוד:489

לאחר שיקים ממשלה , ומה הן תכניותיו לקידום מעמדם של יוצאי ארצות המזרח בתחומים כגון רמת החיים , רמת החינוך , ייצוג במוסרות נבחרים וממשל , שוויון הזדמנויות ועוד . " עתה שואלים רבים אם המערך יחיש פעולה חיובית בתחום חיינו זה או שמא תימשך השגרה , " כתב . אשכול מיעט להתבטא בעניין העדתי ובשאלת מצבן של שכבות המצוקה , ונושאים אלו עלו אך לעתים רחוקות על סדר יומו . הוא גרס שהמצוקה והפערים הכלכליים שהיא יוצרת בין העדות השונות הם תופעה טבעית בתקופה של עלייה גדולה , ושהם נובעים בעיקר מררגת התפתחותן השונה של ארצות המוצא . אשכול טען שהשאלה העדתית היא בעצם בעיה חברתית , ושבמשך הזמן , ובעזרת פעולות הממשלה , ייעלמו הפערים כרמת החיים ועמם תיעלם גם הבעיה העדתית . לפיכך שלל אשכול מכל וכל את הטענה שהפערים בין העדות בישראל נובעים מקיפוח על רקע המוצא השונה והסתייג מן הניסיון לחלק את החברה הישראלית לעדות ומן התביעה למנות לכל עדה נציגים מטעם שישותפו במוסדות השלטון . יש לעודד צמיחת מנהיגות טבעית מלמטה שתביא עמה פרספקטיווה כלל ישראלית ולא רק עדתית , טען . דברים ברוח זו אמר אשכול בהודעה שנשא בכנסת בדיון על מיזוג עדות בדצמבר : 1964 "בריכוזי עולים מן הצפון ועד הדרום כבר ניכרת גם ראשית צמיחה אורגנית אמתית של עילית מנהיגות מקומית ששורשיה נעוצים במקום , ושחוג ראייתה אינו מצטמצם רק בתחומי יישוב או ערה . " אשכול ענה לביבי ררך מערכת עיתון "למרחב . " לאחר שהצביע על כך שיש במצע המערך התייחסות ספציפית לתיקון העיוותים בחברה הישראלית כתב : "במידה ונעלם הפער החברתי , מאבד בהדרגה המוצא העדתי את משמעותו . לפי מיטב הכרתי - מה שקרוי בשם 'שאלה עדתית' הוא תוצאה של בעיה חברתית ולא להפך" ( תעודה . ( 153 הבחירות לוועידה העשירית של ההסתדרות , שהתקיימו ב 19 בספטמבר , 1965 הציבו תמרור אזהרה בפני ראשי המערך . הבוחרים העניקו לו אמנם רוב בוועידת ההסתדרות , אך היה זה רוב שברירי של 51 % בלבד , לעומת 1 % ר שהיו לשתי השותפות במערך בוועידה הקודמת . הרשימות החדשות של גח"ל ורפ"י זכו ב 15 % וב 12 % בהתאמה , ומפ"ם התחזקה מעט וקיבלה . 14 . 5 % ראשי המערך חששו שאם בבחירות להסתדרות הם השיגו בקושי רב ניצחון דחוק , הרי הם עלולים להפסיד בבחירות לכנסת . יש לזכור שמספר בעלי זכות הבחירה להסתדרות עמד באותה העת על 862 , 000 בוחרים , למעלה ממחצית מבעלי זכות הבחירה לכנסת . הבחירות להסתדרות היו רק כעין הקדמה למערכת הבחירות לכנסת , שהיתה הפעם , כצפוי , סוערת כמיוחד . העיניים הופנו בעיקר להתמודדות בין המערך לרפ"י , שניהלו ביניהן מאבק חסר פשרות על השליטה בסניפי מפא"י ועל קולות חבריה . ככל שהתקרב מועד הבחירות נראה היה שרפי'י צוברת תנופה על חשבון יריבתה . מדי יום הודיעו אישים בולטים מכל תחומי החיים על הצטרפותם לשורותיה ויצרו לה תרמית של גוף רענן המבטיח תמורה והתחדשות בכל תחומי החיים . אנשי רפ"י הציגו עמדות מרכז מבחינה חברתית וכלכלית ותקפו את הסוציאליזם המרקסיסטי המושחת של המערך . כתחום המריני הביטחוני תקפו דובריה את הפשרנות כלפי העולם הערבי ואת "אשליות השלום" שאפיינו לטענתם את מדיניותו של אשכול ושפגעו בכוח ההרתעה של ישראל . מלבד זאת המשיך בן גוריון לעסוק ב"פרשה" ולתקוף את אשכול באופן אישי . הכישלון היחסי בבחירות להסתדרות והאתגר שהציבו רפ"י ומפלגות אחרות חייבו את ראשי המערך לבחינה מעמיקה של היערכותם לקראת הבחירות לכנסת ושל דרכי התעמולה שלהם . אשכול הוטרד מניסיונותיהם של יריבי המערך לנצל את השתתפותה של אחרות העבודה בו ולהקנות לו תרמית סוציאליסטית מרקסיסטית . בישיבת מזכירות מפאי'י שהתכנסה ב 8 באוקטובר הוא ביקר את המצע שגיבש המערך , ושעמד להיחשף בפני הציבור . לאחר ששלל את אורכו של המסמך ואת השפה המסורבלת שבה הוא כתוב תבע להתנתק מהססמאות הישנות שאפיינו את מערכת התעמולה לבחירות להסתדרות , ולהציג עמדה חברתית וכלכלית שתענה על האתגר של רפ"י ושל מפלגות מרכז אחרות , ושתוכל למשוך גם בוחרים מבני מעמד הביניים שאינם חברי ההסתדרות הכללית . "מה אנחנו עושים על מנת שהיהודי שאנחנו מושכים אותו לבוא לארץ עם הונו , הקפיטליסטים שצריכים לפתח תעשייה ומשק , מה אנחנו עושים מבחינת האקלים שיסייע להם בפעולתם זו . דומני שעל זה צריך להיות דגש חזק במצע , " קבע ( תעודה . ( 154 בהתאם להצעתו של אשכול הושמטה המילה סוציאליזם מהנוסח הסופי של מצע המערך לכנסת והוחלפה בביטויים כמו "שוויון סוציאלי" ו"חלוקה צודקת של ההכנסות . "

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר