א. פילוג בקיץ - ניצחון בסתיו

עמוד:488

א . פילוג בקיץ - ניצחון בסתיו 1965 vno * 9 עמדה מדינת ישראל בפני שתי מערכות m בחירות - לוועידה העשירית של הסתדרות העובדים בספטמבר ולכנסת השישית ולרשויות המקומיות בנובמבר . מערכות בחירות בישראל הסיטו את תשומת הלב הציבורית לעניינים פוליטיים פנימיים , אך הפעם עוררו מערכות הבחירות עניין מיוחד בעקבות שידוד מערכות משמעותי שעברה המערכת הפוליטית באביב ובקיץ באותה שנה . שתי מפלגות מן הצד הימני של הקשת הפוליטית , "חרות" וה"ליברלים , " הקימו רשימה משותפת בשם "גוש חרות ליברלים" ( גח"ל , ( וזו עמדה להשתתף לראשונה גם במערכת הבחירות להסתדרות . קבוצה מתוך המפלגה הליברלית , שאנשיה נמנו ברובם עם יוצאי המפלגה ה"פרוגרסיווית , " לא הצטרפה לאיחוד והקימה את המפלגה ה"ליברלית העצמאית" ( ל"ע . ( גם הצר השמאלי של המפה הפוליטית בישראל עבר שינויים דרמטיים , ובמרכזם השלמת הקמתו של "המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל" בהשתתפות מפא"י ו"אחדות העבודה" ופרישת "רשימת פועלי ישראל" ( רפ"י ) בראשותו של בן גוריון ממפא"י . ב 19 במאי 1965 התקיים טקס החתימה על הסכם הקמת " המערך" בטכניון בחיפה בהשתתפות ראשי שתי המפלגות . ולמחרת בערב השתתפו אלפי צירים בעצרת הייסוד של המערך ב"בנייני האומה" בירושלים . גם בערב החגיגי , למרות התרוממות הרוח , העיב על לבו של אשכול הקרע במפלגתו . על אף שרשרת ההתקפות והעלבונות שספג מבן גוריון ומתומכיו בחודשים שקדמו הוא שב וקרא בנאומו בעצרת " לאבות התנועה [ בן גוריון וטבנקיןן ולאלה החברים שלא השלימו עם ההסדר החלקי ... לצעוד יחד בדרך המבטיחה להוביל ההרה , לאיחוד . " המיעוט באחדות העבודה - בראשותו של טבנקין שהתנגד לאיחוד - השלים עם הקמת המערך , אך לא כן היו פני הדברים במפא"י . בחודשים שעברו מאז ועידת המפלגה נחלקה המפלגה למעשה לשני גושים - רוב ומיעוט — ונמשכו ללא הרף העימותים בין שני המחנות ובעיקר הלכו והחריפו התקפותיו של בן גוריון על אשכול . כך למשל כתב בן גוריון בעיתון "הארץ" ב 20 במאי שלאשכול אין "התכונות ההכרחיות הדרושות למשרה האחראית של ראש ממשלת ישראל , ויש לו תכונות שאינן מתיישבות עם תפקיד זה , " ואשכול עצמו לא נותר חייב . העימות המקצין בין המחנות הביא להתפטרותם של תומכי בן גוריון , שר העבודה יוסף אלמוגי וסגן שר הביטחון שמעון פרס , מן הממשלה . בליל ה 4-3 ביוני הגיע המאבק לשיאו , בהצבעה במרכז מפא"י על ראשות הרשימה לכנסת , ובה גבר אשכול על בן גוריון ברוב של cm בעקבות זאת הוביל בן גוריון את המיעוט במפא"י לפרישה מן המפלגה ולהקמת " רשימת פועלי ישראל" ( רפ"י . ( עם בן גוריון פרשו עסקנים ותיקים כיוסף אלמוגי ומרדכי סורקיס , פקידי מדינה בכירים כטרי קולק ויצחק נבון , וכן שמעון פרס ויזהר סמילנסקי ; שלושה רמטכ"לים לשעבר משה דיין צבי צור ויעקב דורי הצטרפו אף הם לרפ"י . חלק מחברי מפא"י שהיו מזוהים עם המיעוט בראשות בן גוריון , כמו אבא חושי , סירבו לפרוש ונשארו במפא"י . משנפל הפור והפילוג במפא"י היה לעובדה קיימת הופנו העיניים אל מערכות הבחירות העומדות בפתח . הבחירות להסתדרות התמקדו מטבע הדברים בנושאי כלכלה וחברה ובתוך כך בבעיית שכבות המצוקה . למרות ההתקדמות הכלכלית הגדולה שידעה ישראל בשנות החמישים והשישים עדיין היו קיימים בה מוקדים רחבים של עוני ופיגור חברתי . מוקדים אלו היו מזוהים בדרך כלל עם יוצאי ארצות האסלם , בני עדות המזרח , וכך נוצרה חלוקה בין מי שכונו "ישראל השנייה , " ושסבלו מנחיתות כלכלית וחברתית , לבין ישראל המבוססת , האשכנזית . יתרה מזו , ככל שנמשך השיפור הכלכלי כך גברו רגשות הקיפוח של בני שכבות המצוקה ורבו הטענות שהעלייה ברמת החיים היא נחלתם הבלעדית של מגזרי האוכלוסייה של יוצאי אירופה ואמריקה . לקראת הבחירות פרסם מרדכי ביבי , חבר הכנסת מטעם אחדות העבודה שהיה יליד עירק , מכתב אל אשכול במרור "קוראינו כותבים" בעיתון מפלגתו "למרחב" ביוני . ביבי שאל את אשכול כיצד הוא מתכוון לטפל ב"בעיית ערות המזרח"

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר