ג. מדיניות הביטחון - רכש ומאבק נגד הטית מקורות הירדן

עמוד:469

ג . מדיניות הבי טחון - רכש ומאבק נגד הטית מקורות הירדן שנותיו בראשות משרד הביטחון למד אשכול להכיר ^ 0 את מערכת הביטחון על בוריה ( ראה פרק תשיעי , ג . ( הרמטכ"ל יצחק רבין העיד בזיכרונותיו שאשכול "היה בעל בית מצוין , בקי מופלג בעניינים משקיים . הצבא ומערכת הביטחון , כמשק אדיר ממדים , הסתגלו לשר ביטחון שונה בתכלית משידעו עד אז : אשכול המריא פחות לגבהים ולעומת בן גוריון ! והיה נטוע יותר בקרקע המציאות . הוא היה בעל כשרון ממדרגה ראשונה לעסוק בכל פרט קטן , לקלוט , להבין . " עדות לטענתו זו הם דברי אשכול בפגישה שבועית שנערכה בלשכת שר הביטחון ב 14 במאי . 1965 בפגישה שעסקה בשאלות רכש צבאי של מאות מיליוני לירות , התעקש אשכול להעלות לדיון דווקא את רמת הציוד של החיילים : "אם האיש לא יודע לשמור על הנעליים - לא ישמור על הבורג של הטנק , " קבע , והוסיף באוזני קציני צה"ל : "בדרך כלל הייתי צריך להגיד קורם כל יהיו טנקים , יהיו מפציצים , אחר כך אלוהים יעזור , אכל כאשר ראיתי את השמיכות - התביישתי ... תעלו על הנייר כמה צריך להשקיע בשיפור הביגוד והציור לחיילים , אם זה לא כל כך הרבה כסף - הייתי אולי הולך לשר האוצר לבקש . " בדיונים בעניינים מבצעיים ואסטרטגיים במשרד הביטחון הציג אשכול תפיסת ביטחון לאומית בעלת שתי פנים : מצר אחד נחישות ותקיפות בבניית הכוה ובתגובה על פגיעות בישראל ומן הצר האחר דרישה לזהירות ולהפעלת שיקול דעת מעמיק בכל שלב ושלב . אשכול האמין שהתלבטות אינה סימן לחולשה והעדיף לקבל החלטות , גם כאלו שבהן בא לביטוי קו תקיף , לאחר דיון נוסף ושמיעת דעות נוספות . הוא עשה כל מאמץ כדי למנוע התדרדרות ומלחמה בין ישראל לשכנותיה , משום שהעריך שמלחמה כזו תגרום לקרבנות קשים ומיותרים לשני הצדדים , לא תפתור ואף תחמיר את הבעיות במזרח התיכון , ועלולה להתפשט אל מחוץ לגבולותיו . "השלום עדיף בשבילנו על מלחמה , ואפילו תסתיים וו בניצחון , " ציין באוזני צירי הקונגרס הציוני ה 26 שהתכנס בירושלים בינואר . 1965 את היישום של גישתו הביטחונית חילק אשכול לשני תחומים : הביטחון היסודי והביטחון השוטף . בתחום הביטחון היסודי גרס שיש להמשיך במגמה שגובשה בימי בן גוריון ולבנות "כוח הרתעה רב עצמה , שיהפוך את חלום התוקפנות נגד ישראל לאשליה מסוכנת לבעליה , " כפי שציין באותו הכינוס ; אם בכל זאת יתפתו אויביה של ישראל לתקוף אותה , הוסיף אשכול , יבטיח הכוח הזה את קיומה . דבריו של אשכול נפרטו למעשים , וביחד עם הרמטכ"ל רבץ הוא הוביל באותן השנים את מהלך התעצמותו חסרת התקדים של צה"ל בכלי נשק מודרניים ואת השינויים במבנהו המבצעי . יש הגורסים כי ההשקעות העצומות ברכש בתקופת כהונתו של אשכול בתפקיד שר הביטחון נבעו מתפיסתו הביטחונית , שיש להשתית את עצמתה של ישראל על נשק קונוונציונלי שיבטיח את קיומה גם ללא צורך במכה מקדימה . אחרים טוענים כי ההשקעות הללו היו פרי החלטות על פיתוח ורכישה של נשק שהתקבלו עוד לפני כניסתו למשרד הביטחון . אלו גם אלו מסכימים כי בימיו של אשכול במשרד הביטחון חל גידול ניכר בחלקו של תקציב הביטחון בתל"ג ובתקציב המדינה ובוצעו רכישות גדולות של אמצעי לחימה , בעיקר של טנקים ומטוסים . מזכר ההבנה שנחתם עם ארצות הברית במרס 1965 היה השלב החשוב ביותר בתהליך שהוביל אשכול , תהליך פריצת הדרך אל שוק הנשק האמריקני . בעקבות מזכר ההבנה גדל בשנת 1965 ייצוא הנשק מארצות הברית לישראל ביותר מ 1 , 000 % לעומת , 1964 וארצות הברית הפכה לספקית הנשק העיקרית של ישראל , האחראית ליותר ממחצית הייבוא הביטחוני שלה ולמגוון רחב של סוגי נשק וציוד צבאי . בשנת 1965 כבר זרמו לישראל כ 150 טנקי פטון מתוצרת ארצות הברית , שעברו השבחה , ושנקנו במחיר נמוך יחסית , תחילה מעודפי הצבא הגרמני ובהמשך ישירות מארצות הברית ; נוסף על כך חתמה ישראל בספטמבר 1964 על הסכם עם בריטניה להספקת מאות טנקי סנטוריון מתוצרתה , והסכם נוסף נחתם בעת ביקורו של אשכול בבריטניה במרס . 1965 טנקים אלו שינו כליל את

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר