ב. אביב של תמורות מדיניות

עמוד:466

ברברי הרהב של התקפה מחודשת עלינו ... אנו מקווים כי יום יבוא ויחולו שינויים ביחס של כל אלה לישראל . בינתיים מצווים אנו להיאחז בכל סיכוי ולחזק את מעמדנו בכל מקום שהוא" ( תעודה . ( 148 החלטת הממשלה אושרה על ידי הכנסת ברוב גדול מזה שתמך בהחלטת הממשלה לקבל שילומים מגרמניה בשנת . 1952 שתי סיעות הליברליות תמכו בממשלה למרות היותן באופוזיציה , "אחדות העכורה" ו"אגודת ישראל" נמנעו , ורק "חרות , " מפ"ם ומק"י התנגדו . המשא ומתן בין נציגי ישראל לבירנבך הקיף נושאים רבים שעמדו על הפרק , והתנהל על רקע ידיעות על הפגנות סוערות נגד גרמניה שהתקיימו במדינות ערב , ושהגיעו עד כדי שרפת השגרירויות הגרמניות בעירק ובתימן . במהלך המשא ומתן הדגיש אשכול את חשיבות מימוש ההסכמים בין שתי המדינות בנושא הנשק , ובכלל זה לגבי ייצור שש ספינות טילים עבור חיל הים הישראלי , וטען : "אנו יודעים שנאצר השיג מרוסיה עשר או עשרים סירות כאלה ... מה נעשה ? יש לנו גבול ימי ארוך . המדינה ארוכה וצרה ... איננו יכולים לקנות אותן במקום אחר . " לאחר עיכובים רבים סוכמו לבסוף רוב המחלוקות בין גרמניה המערבית לישראל . הממשל האמריקני הסכים למלא את החסר בייבוא הביטחוני של ישראל , וגרמניה פיצתה את ישראל בסכום חד פעמי של 40 מיליון דולר ; את ההזמנה לייצור ספינות טילים העבירה ישראל למספנות שרבורג בצרפת . סיכום המחלוקות אפשר לישראל ולגרמניה המערבית להודיע על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים ביניהן - הדבר נעשה על ירי חליפת מכתבים בין ארהרד לאשכול . ב 12 במאי 1965 כתב ארהרד לאשכול על פתרון בעיית הספקת הנשק , על פתיחת שיחות בנושא הסיוע הכלכלי לישראל ועל צמצום ניכר במספר המדענים הגרמנים במצרים . אשכול ענה שהוא רושם לפניו את דברי ארהרד לגבי המדענים והרגיש את "החשיבות שתמיד ייחסתי לשאלת ביטול ההתיישנות" - בכך רמז לחוסר שביעות רצונו מכך שהבונדסטג הגרמני החליט במרס 1965 לדחות את ההתיישנות עד סוף שנת 1969 ולא לבטלה לחלוטין . השיחות על סיוע כלכלי של גרמניה לישראל הסתיימו במאי 1966 בחתימת הסכם בין שתי המדינות . במחאה על כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה המערבית החליטו רוב מדינות ערב לנתק את יחסיהן הדיפלומטיים עם ממשלת בון . ואילו ברחוב הישראלי עבר האירוע בשקט יחסי . אמנם בעת שהשגריר הגרמני הגיש את כתב האמנתו לנשיא שזר באוגוסט 1965 התקיימה הפגנה סוערת , אך רק כמה מאות מפגינים נטלו בה חלק . שגריר גרמניה בישראל רולף פאולס מגיש את נתב האמנתו לנשיא זלמן שזר , 19 באוגוסט . 1965 משמאל לשזר שרת החוץ גולדה מאיר ומנהל לשכת נשיא המדינה גדעון שומרון , ומימין לו המנהל הכללי של משרד החוץ אריה לבבי

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר