ו. מחלוקות בענייני פנים וקרע גלוי עמ בן ־גוריון

עמוד:437

ו . מחלוקות בע נייני פנים וקרע גלוי עמ בן גוריון ב מוצלחת 1964 למדי יכול בתפקיד היה אשכול ראש הממשלה לסכם . שנה הביקור ראשונה עתיר ההישגים בארצות הברית , השלמת מפעל המוביל הארצי ותחילת הפעלתו במאי , 1964 ההסכם הראשון עם השוק המשותף שנחתם ביוני באותה השנה , הכלכלה שהמשיכה לשגשג והשקט היחסי בזירה הפנימית - כל אלה יצרו הרגשה אופטימית בציבור , הסירו מלב רבים את הספקות באשר ליכולתו של אשכול למשול והקנו לו אהדה רחבה . יש הטוענים שהצלחותיו אלו היו לצנינים בעיני קודמו בתפקיד , ומתחת לפני השטח הן שהניעו את בן גוריון לנהל במחצית השנייה של 1964 מאבקים קשים נגר אשכול בזירה הפנים מפלגתית . מאבקים אלו פגעו באווירה הנינוחה שאפיינה את שנתו הראשונה של אשכול בתפקיד . באותם ימים נוצרה מתיחות עם האוכלוסייה הערבית והיא היתה קשורה להקמת העיר כרמיאל . הקמת העיר באזור המיושב בצפיפות בכפרים ערביים חייבה הפקעת קרקעות בהיקף רחב מתושבים ערבים . צעדי ההפקעה עוררו התמרמרות בקרב האוכלוסייה הערבית וגררו ביקורת גם מצד חוגי שמאל ואנשי רוח יהודים תחת הססמה "פיתוח כן — נישול לא . " ב 26 באוקטובר קיבל אשכול מכתב מפרופסור מרטין כובד , פילוסוף והוגה רעות ומראשי אגודת " איחוד , " שקרא לו לאמץ תכנית פיתוח שתיטיב גם עם האוכלוסייה הערבית ותמנע את הרושם המתפתח של נישול חד צדדי של איכרים ערכים מאדמת אבותיהם , רושם שעתיד להוביל להחרפת היחסים בין יהודים לערבים . בהמשך המכתב חלק בובר שבחים לאשכול על השינויים שהנהיג ב"נימתו" של השלטון ובגישתו לעניינים שונים "לרבות היחס אל אזרחי ישראל הערבים , " וקרא לו שלא לסטות מדרך זו . ביקורת נוספת הקשורה בהקמת כרמיאל באה מצד מי שטענו שהקמת העיר תעלה כסף רב ואינה כלכלית . ב 29 באוקטובר התקיים טקס חנוכת העיר כרמיאל , ובנאומו בטקס השיב אשכול למבקריו והזכיר להם את העבר : " לא נשעה , רבותי , לרואי השחורות שבתוכנו . איני זוכר תכנית רבת תנופה ודמיון בשדה ההתיישבות בארץ שלא קמו עליה בראשיתה מלעיזים ומצוירים מטען פסוודו מדעי כבד ... מי שאין עינו למודה להבחין ולראות ערכם של מפעלים בראשיתם - ילך וילמד מן המפעלים העומדים על תלם ; מדימונה שרצו לקרוא לה דימיונה ומחבל לכיש שלא האמינו בעתידו . " נוסף על כך הגן אשכול על הפקעת הקרקעות לצורכי הקמת העיר . במכתב ששלח לבובר כעבור כמה ימים כתב : "עובדה היא שכרמיאל ... כבר הביאה ברכה לתושבים הערבים שבסביבה . " עוד טען ש"תשעים אחוז מן האדמות שהוקצו על ידי המתכננים לבינוי העיר הן אדמות טרשים וסלעים אשר אינן ניתנות לעיבור חקלאי , " ולפיכך אין לדבר על נישול איכרים מאדמותיהם ( תעודה . ( 140 קשה יותר לאשכול היתה ההתמודדות עם בן גוריון בזירה הפנים מפלגתית . שני עניינים עיקריים גרמו לשינוי לרעה ביחסי בן גוריון ואשכול : התהליכים להקמת "המערך" בין מפא"י ל"אחדות העבודה , " שנכנסו להילוך גבוה ביולי , 1964 ושאלת עמדתן המשותפת בנושא שינוי שיטת הבחירות לכנסת ודרישתו של בן גוריון לשוב ולחקור את אירועי "הפרשה" ואת דרך חקירתם בעבר . במשך שנים הטיף בךגוריון לשינוי שיטת הבחירות היחסית לכנסת לשיטה האזורית , הנהוגה בבריטניה ובארצות הברית , ושכנע את מוסרות מפא"י לאמץ את עמדתו . במהלך הדיונים בין צמרת מפא"י בראשות אשכול לבין ראשי אחדות העבודה לקביעת מצע משותף דרשו אנשי אחרות העבודה , שכמו מרבית סיעות הכנסת התנגדו לעמדת מפא"י בנושא זה , למנוע את שינוי שיטת הבחירות לכנסת . באוגוסט 1964 הסכימו ראשי מפא"י לדחות למספר שנים את המאבק שניהלה המפלגה למען שינוי שיטת הבחירות והדבר עורר את רוגזו של בן גוריון . בספטמבר פרסם בן גוריון בעיתון " דבר" את מאמריו "להבהרת העובדות" ו"הבהרה נוספת , " ובהם תקף בגלוי את אשכול על נכונותו לוותר בנושא זה בלי אישור מוקדם של מפא"י . אשכול שהה באותם הימים בבית חולים עקב ניתוח בעיניו . הוא התקשה להבין את יציאתו של בן גוריון נגדו וביקש למנוע החרפה במערכת יחסיו עמו . לפיכך שלח

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר