א. בימי משבר עם נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי

עמוד:402

* . 129 דברים בפגישה עם נציגי תנועת ה '' חרות' תל אביב , 9 באוקטובר 1963 הוויכוחים בכנסת על הממשל הצבאי , הדברים שנאמרים בכנסת , החינוך שיוצא מן הכנסת , החינוך לערבים , המריבה של המפלגות בכנסת בענייני הממשל הצבאי , מציגה אותנו באור לקוי ומתירה איזושהי רצועה , שאני בטוח כי איש מאתנו איננו רוצה בזה . תוך כך חשבתי להציע לכנסת דבר שדומני כי הוא הדבר היחיד והעיקרי שנשאר מהדברים שמעסיקים ומכבידים יום יום , אם כי זה לא יום יום , אבל אפשר להגיד כך - שתינתן אפשרות של תנועה חופשית לכל הערבים בלב הגליל , כפי שאנו קוראים לזה , מקום בו הם מרוכזים , יושבים שם כ 150 אלף איש , ומשאירים כאזור סגור הרצועה מסביב , אשר בדרך כלל 99 % מהשטח , במידה שאני מכיר אותו , מאוכלס יישובים יהודיים - אחר כך אראה לכם מפה , עכשיו אני מדבר רק על הפרינציפ - ורצועה זו תישאר בידי הממשל הצבאי , שתהיה באיזה מקום עין רואה שאיננה נראית , שאם חלילה צריך - אפשר לחדש , אפשר להפסיק . אני מבין שאנו לא במצב של "את פתח לו , " וכאשר התחלתי לחשוב בעניין זה - התחלתי בהתיישבות הגליל . שאלתי את עצמי : מה יהיה הסוף בגליל , בו אנו חלק קטן . התחלנו בזמנו בנצרת , זה לא הולך במהירות , בכל זאת ישנם בנצרת כ 12 , 000 יהודים , התחלנו בכרמיאל . זה לוקח זמן עד שאתה מביא יהודים ובונה בתים ועד שאתה יודע איזו תעשייה להקים במקום . זה איזה דבר , אבל זה איננו משתלט על השטח . נצרת היא 3 , 000 דונם , כרמיאל - כך וכך דונמים . כדי להיות בשטח - צריך ליישב אותו . זה לא נעשה ביום אחד , בעוד שנה , בעוד שנה וחצי אפשר יהיה להעלות יישובים אם הכל ילך כשורה . זה דורש עבודת הכשרה לסלק סלעים ולסלול דרכים , צריך יהיה לסלול במשך הזמן 130-100 ק"מ דרך , לא כל כך מהר יהיה כביש מזופת , אבל דרך שתאפשר להיכנס לפני ולפנים ושתתחיל תנועה במקום , ייסעו בג'יפים ויתחילו חיים . אני בפירוש חושב לא רק על חקלאות , כי אם לאט לאט להגיע לכך שתתפתח שם גם תעשייה וגם מלאכה . זה ידרוש מאתנו פעולה רצינית של פיתוח , ושלא נרע לערבים , לאותם הכפרים הערביים שישנם במקום . זה ייקח חמש , שש או שמונה שנים עד שאנו נקים אותם עשרות היישובים . למרות שיש איזה פרופסור אשר מטיל ספק , אני מאמין שזה יהיה . כל אותם אנשים שטיפלו בזה במחלקה להתיישבות , אחרי שעברו במקום ברגל וברכב ובהליקופטר מאמינים שזה יהיה , ואם לא יהיו 45 יישובים - יהיו . 27 זה הצעד הראשון שאני אומר לעצמי , שתוך עשר שנים צריך לחזק את העניין , בכלל שנהיה פחות חלשים שם . הדבר השני - תנועה הנה ושוב של אותם 140 אלף האיש . זה שטח סגור לגבי אנשים חיצוניים . לא אסתיר , כולנו רואים שעכשיו מתוכננות אספות גדולות , ולו היה ניתן להם - היו עושים מיטינגים תחת כיפת השמים והיו אוספים אלפי ערבים לטעון ולהסית . וכל ההקלות שאני אציע בוודאי לא יספקו אותם , בוודאי היו רוצים עוד ועוד . אשר לסביבת טייבה-קלקיליה - הייתי רוצה להשאיר בעצם כפי שזה עד היום , זה פס צר , 3-2 ק"מ מהגבול , הייתי רוצה להשאיר את זאת כך , עדיין עם הרישיונות השנתיים , כפי שנהגנו עד עכשיו . עור אינני רוצה להכניס עכשיו שינויים בנגב , סך הכל יש שם 15 אלף נפשות בדווים . במידה שאנו מתחילים לעשות משהו בהיאחזות עירונית - יותר ויותר מתעורר התיאבון , וישנה המחשבה של משה דיין להוציא מאות או אלפים משפחות משם - לתל אביב וליישובים אחרים . זה עוד לא שקע , זה נמצא עדיין בתסיסה . ברגע זה אינני מציע , אם יינתן לי , להכניס * דברי ההסבר לתעודה זו מופיעים בפרק תשיעי , ב .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר