א. בימי משבר עם נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי

עמוד:393

וב 16 ביוני עמד שגריר ארצות הברית בישראל וולוורת ברבור למסור מכתב חריף ביותר בנושא הכור מקנדי לבן גוריון , אולם כאשר נודע לשגריר על התפטרות בן גוריון עיכב את מסירת המכתב , וביקש שקנדי יכתוב מכתב חדש לאשכול . כך התגלגלה סוגיה זו לפתחו של אשכול . ב 5 ביולי שלח קנדי איגרת ברכה לאשכול על כניסתו לתפקידו החדש . שלא כמקובל באיגרות מסוג זה העלה קנדי באיגרתו גם את עניין הכור בדימונה ודרש לאפשר למדענים אמריקנים לבקר בכור על כל חלקיו בקיץ , 1963 ביוני 1964 ואחר כך מדי חצי שנה , ולא - ישפיע הדבר לרעה על יחסי שתי המדינות . ב 17 ביולי ענה אשכול לקנדי תשובת ביניים וביקש זמן ללמוד את הנושא , "אשר קודם עקבתי אחריו רק באופן כללי . " בכך דחה לפי שעה אה דרישת קנדי לביקור בכור בקיץ . 1963 זמן קצר לאחר מכן בירכה ישראל על הסכם לאיסור חלקי של ניסויים גרעיניים ( PTBT - Partial Test Ban Treaty ) שחתמו נציגי המעצמות הגרעיניות , ארצות הברית , ברית המועצות ובריטניה , ב 25 ביולי , ובאוגוסט אף הצטרפה אליו ואותתה בכך לממשל האמריקני כי היא מתנגדת להפצת הנשק הגרעיני . בתוך כך נדרש אשכול למחלוקת נוספת עם ממשלת ארצות הברית - בשאלת הפליטים הפלסטינים . מאז מלחמת הקוממיות התנגדה ממשלת ישראל להחזרת פליטים ערכים לשטחה וקבעה שיש לפעול לשיקומם במקומות מושבם . לעומתה אימץ הממשל האמריקני מדיניות שהתבססה על החלטות האו"ם שקבעו כי פתרון הסכסוך באזור כרוך בחזרתם של מספר מסוים של פליטים לגבולות מדינת ישראל ובתשלום פיצויים לאחרים . במהלך כהונתו של קנדי עלה נושא הפליטים לעתים תכופות יותר מבעבר על סדר היום של הממשל האמריקני , כחלק ממאמציו להפחית מעצמת הסכסוך בין מדינות ערב לישראל . בשנת 1961 מונה ג'וזף ג'ונסון , נשיא "קרן קרנגי לשלום בין לאומי , " לנציג מיוחד מטעם האו"ם לבעיית הפליטים , אך הוא פעל למעשה בשליחות ארצות הברית . הלה הציע להעניק לפליטים זכות בחירה חופשית בין שיבה לישראל לבין יישוב מחדש במדינות ערב . ישראל פסלה מכל וכל את רעיון זכות הבחירה אך לנוכח הלחץ האמריקני , שלווה בהבטחות לערובות לביטחונה , הביע בן גוריון הסכמה לקלוט מספר קטן של פליטים בתחומי מדינת ישראל , בתנאי שייקלטו במקביל ליישוב מרבית הפליטים בארצות ערב . ההסכמה הישראלית התבססה על ההנחה שמדינות ערב תדחנה ממילא את ההצעה האמריקנית . ישראל וארצות הברית אף הסכימו שפתרון בעיית הפליטים אינו תלוי בחתימת חוזה שלום עם מדינות ערב אלא בהתחייבות שהדבר יביא להורדת שאלת הפליטים מעל סדר יומו של האו"ם ולהפסקת כל התביעות מישראל בנושא זה . בתמורה להסכמה הישראלית נאות הממשל האמריקני לנטוש את תכנית ג'ונסון וגיבש הצעה ליישב 10 % מן הפליטים בתחומי מדינת ישראל ואת יתרם בארצות ערב ולשלם פיצויים בעבור רכוש הפליטים , ובעצרת האו"ם בסתיו 1962 פעל למנוע אזכור של זכות בחירה חופשית לפליטים . לקראת העלאתה של שאלת הפליטים בעצרת האו"ם שאמורה היתה להתכנס בסתיו 1963 נערכה ביולי פגישה בין אשכול ושרת החוץ גולדה מאיר לבין השגריר האמריקני ברבור . המשתתפים אמורים היו לגבש בפגישה זו הבנות לגבי פתרון בעיית הפליטים ולדון במחלוקת שנותרה בשאלות כגון תביעת ישראל לתשלום פיצויים גם על רכוש יהודי שנותר במדינות הערביות וזכות הבחירה החופשית של הפליטים . "לישראל זכות בלעדית טבעית בהחלטה על קבלתם של פליטים בודדים , " טען אשכול באוזני ברבור בפגישה זו ( תעודה . ( 126 לאכזבתה של ישראל התברר כי חלה נסיגה בעמדה האמריקנית בשאלה זו . בנובמבר 1963 הגישה ארצות הברית לעצרת האו"ם הצעת החלטה שכללה אזכור של סעיף 11 בהחלטה 194 של עצרת האו"ם מדצמבר , 1948 סעיף שבו נדרשה ישראל לאפשר לפליטים לבחור בין שיבה לבין פיצויים . עם זאת אבן הנגף העיקרית ביחסים עם ארצות הברית היתה שאלת הכור בדימונה ואשכול ועוזריו השקיעו מאמצים רבים לסלק אותה מבלי לפגוע במערכת היחסים עם האמריקנים . לאחר התייעצויות שקיים אשכול עם חבריו בממשלה , עם מדינאים ועם אנשי זרועות הביטחון הוחלט לעשות צער לקראת דרישותיו של הנשיא קנדי ולנסות להשיג בתמורה ערבויות אמריקניות לביטחונה של ישראל . ב 19 באוגוסט ענה אשכול לקנדי תשובה סופית על מכתבו מ 5 ביולי לאמור : "אני מרגיש שוב שאנו מחויבים למטרות שלום בכור זה , לפי החוזה המיוחד שיש לנו עם הממשלה הצרפתית , אשר בעזרתה הוקם הכור / ' למרות זאת הוסיף צעד של ויתור לדרישת האמריקנים והסכים לביקור מטעמם

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר