א. בעיות במפלגה וצער במשפחה

עמוד:329

מדיניים , אך צרפת , שיחסיה עם ישראל התחזקו בעקבות מבצע סיני , תמכה בה ואף הביעה נכונות לסייע במימון הנחת הצינור . פרויקט זה היה מבוסס על הסכמה ( בשתיקה ) של אירן להספקת נפט בכמות סבירה לצורכי ישראל ולמכירה במדינות אגן הים התיכון . באותם ימים הושלמה הנחת הקטע הראשון של צינור נפט בקוטר 8 אינטש מאילת לבאר שבע . באביב 1957 הקדיש אשכול חלק ניכר מזמנו לעניין הנחת צינור בקוטר גדול יותר . במרס-אפריל הוא ערך ביקור עבודה בצרפת ובפגישותיו שם עם ראש הממשלה גי מולה ועם שרים אחדים דן עמם בנושאים טכניים הקשורים לקוטר הצינור שיונח ובתנאי האשראי למימון המפעל . נאמר לו כי צרפת תסכים להשתתף במימון צינור בקוטר 16 אינטש או 32 אינטש אם ישתתפו בכך גורמים נוספים מבריטניה ומארצות הברית . בעקבות ביקורו בצרפת החליטה ממשלת ישראל לנסות לגייס מממשלות ארצות הברית ובריטניה ומחברות פרטיות במדינות אלה סיוע למימון הנחת צינור בקוטר 32 אינטש . אשכול ושרת החוץ גולדה מאיר שיגרו מברק משותף בנידון אל שגריר ישראל בארצות הברית אבא אבן ואל הנספח הכלכלי בניו יורק מאיר שרמן , ובו סקרו בקצרה את היתרונות שבהנחת צינור בקוטר זה . "האומנם לא תמצאו אוזן קשבת לטיעון וחישוב זה , " ? שאלו ( תעודה . ( 104 במקביל פנה אשכול אל שגרירות ישראל בפריס והציע שתנסה "להכות בברזל בעודו חם" ותפעל למימוש מהיר של ההבטחות שהוא קיבל מראש ממשלת צרפת . עניין נוסף שהרבה להעסיק את אשכול באותם הימים היה העלייה הגוברת , שהגיעה ברובה ממזרח אירופה ומצפון אפריקה . בשנת 1956 הסתכם מספר העולים בלמעלה מ 50 , 000 ובחודשים הראשונים של 1957 אף גבר קצב העלייה בצורה משמעותית . לממשלה ולהנהלת הסוכנות נמסרו הערכות שעל פיהן מאות אלפים יושבים על המזוודות ומחכים לעלייתם ארצה . הערכות אלו גרמו לאשכול קורת רוח אך הדאיגה אותו מאוד השאלה כיצד לממן את קליטתם . " מספרים שפעם מישהו היה יכול לכלכל בכיכר לחם תריסר תלמידים . עכשיו זה קצת קשה . הפרובלמה קיימת והיא מרה ומפחידה , " טען בדיון על קליטת העלייה שהתקיים בחודש מאי במרכז מפא"י . אשכול ועוזריו , שפעלו בצל הזיכרונות הטריים מימי העלייה ההמונית , עשו כל מאמץ על מנת שלא לחזור למראות הקשים שאפיינו את מחנות העולים והמעברות , ושספידויהם עדיין ניכרו בשטח . ביוני פרסם אשכול מאמר ב"דבר" בשם " הדרך למיליון השלישי" ובו פירט את הצעדים שיש לנקוט בתחום פיתוח המשק כדי לקלוט היטב את העולים , והבהיר כי לשם כך נדרשת הקרבה אישית מן הציבור , "נדרשים אנו להטיל את מצוות הגישה החלוצית האומרת לתת יותר ולקבל פחות עד עת מצוא . עדיין לא הבשילו כל שיבולי הזרעים הרבים שזרענו בתלמי ישראל , " כתב . בשעה שמאמר זה ראה אור שהה אשכול בארצות הברית בביקור שנועד בעיקרו לגיוס כספים לקליטת העולים . במהלך אותו הביקור הוא ניסה גם לעניין חברות עסקיות בהשקעת הון בבניית שיכונים בישראל - "הפעם הדרך חדשה . ניסיון נועז לפרוץ דרך למקורות הכסף הפרטי של חברות ביטוח ואחרות גדולות וענקיות , " כפי שכתב לאלישבע . נוסף על כך פעל אשכול בדרך המקובלת של גיוס מלוות לממשלת ישראל והרחבת הסיוע מגורמים ממשלתיים בארצות הברית . לאחר שנים ארוכות של עיסוק בגיוס תרומות וסיוע ותשע שנים לאחר שהוקמה מדינת ישראל מאס אשכול בהכרח החוזר ונשנה לחזר על הפתחים . "אלוהים יורע ועד שאינני אוהב להתוודע לרשות , ובעיקר לבקש כסף וסיוע וסער . לא גוזמה היא כי לבי שותת דם להכרח זה של תביעות ... מתי נזכה לעזור ולתת לאחרים כעם וכמדינה עזרה חומרית , תרבותית ורוחנית , " קונן במכתב לאלישבע ( תעודה . ( 105 אשכול נפגש גם עם מזכיר המדינה האמריקני ג'ון פוסטר דאלס והציג לפניו את בעיות הקליטה של ישראל . דאלס גילה גישה אוהדת אך הטיל ספק בנכונות הקונגרס האמריקני להקציב כספים לשיכון עולים בישראל , אם כי הוא הביע אמונה שניתן יהיה לסייע יותר בדרכים אחרות , כגון מלווה ותכנית הסיוע מעודפי חקלאות . בסופו של דבר הסתיים ביקורו של אשכול בארצות הברית בהצלחה והוא העריך שעלה בידו לגייס כ 100 מיליון דולר ממקורות שונים . בדרכו חזרה לארץ ביקר אשכול שוב בצרפת במטרה להשלים את הדיונים עם מנהיגיה בעניין צינור הנפט מאילת . בפריס נפגש עם בתו הבכורה נועה , שהתגוררה בעיר ושהיתה עסוקה באותה עת בהוצאה לאור של ספר על כתב תנועה , השיטה שפיתחה לרישום תנועות מחול ; את הספר שכותרתו , Mowinou souvioii כתבה בשותפות עם אברהם וכמן . אשכול נמלא התפעלות וגאווה מהצלחתה המקצועית בתחום המחול . "היא באמת בן אדם עם שאר רוח מעניין ולא

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר