ג. כלכלה בתקופת מלחמה

עמוד:325

שמעתי את ההצעה והתחלתי לחשוב כיצד אפשר לגשת לביצוע הדבר . מיד יתחיל ויכוח וייאמר שכל ההתיישבות , וזאת אומר אני במלוא הכרת האמת שבדבר , נשאה במשך כל השנה בעול הביטחון . שומעים אתם גם עתה את הטענות ואת התביעות לגבי בניין מקלטים , התגייסות פנימית וחיצונית , ואז הם יבואו ויטענו נגדי שאין הצדקה לדרוש מהם את הדבר . יבואו אנשי דגניה ויטענו כנגדי שלעומת העשרות שהיו בסיני , ישבו כל האחרים בחפירות בדגניה , ואם לא אתן להם הלוואה , אץ מה לדבר על כך שיוכלו לגייס את הכסף למעני . ההתיישבות החדשה ודאי שאינה באה בחשבון , והתיישבות הביניים גם היא לא באה בחשבון , ואז נשארים רק 200 אלף מפרנסים . כאשר נגיע אליהם - יראה לי כל אחד באצבעו על בעל בית חרושת "עסיס" בז'רנו או פרומצ נקו והעניין ייגמר בכך שכל אחד ישלח אותי אל פרומצ'נקו , הוא עצמו יפנה אלי שאתן לו את ה 50 או 100 לירות הללו . לכן לא נראה לי הדבר . חיפה שתחיה ותאריך ימים יודעת הכל טוב יותר . מה שאנו הצענו זה לא טוב , זה לא זה . הצענו מלווה של 40 מיליון לירות ל 12 שנה , והלוואי שזה יביא את הכסף הגדול המקווה . בדקתי כמה מלווים בארץ שהוצאנו , ואיני רואה שם את הסכום הגדול הזה . אם תרצו לראות את המספרים , ויינתן לכם הדבר לראות את המספרים המצטברים בבנק הלאומי , הרי יתברר לכם שאין הרבה מיליונרים בארץ . אבל אני שמעתי כאן צליל , שעליו שמח אני . אלמוגי חש שיש גבול שמותר להוציא כסף מהמשק היצרני . הגענו למצב שמה ששואב אתה מהמשק היצרני והתעשייתי והחקלאי , דבר זה קושר אבן לצווארך . אחר כך מקימים צעקות מהרצפלד עד חסקין ומקיימים ישיבת כנסת וישיבת ועדת כספים ומכריחים את נגיד הבנק להזרים מיליונים לירות עם כל ההוצאות הכרוכות ברבר . לכן אמרנו : 40 מיליון לירות , והמלווה הזה בנוי כך , שבזה כלול סכום של 10 מיליון לירות על פרסים , וזה מושך על פי רוב קבצנים ( דבר זה וכור לנו עור מימי שלום עליכם . ( איני יורע מה רע ברבר . זה בא מתוך רצון ולא מתוך כפיה , לוי אשכול בישיבת עבודה עם צוות עוזריו במשרד האוצר בשלה שנות החמישים . משמאלו מזכירתו דליה כרמל , שלמה אמיר ודוד כוכב . מולו אהרון בידן ומימינו שמחה סורויןר

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר