ג. כלכלה בתקופת מלחמה

עמוד:315

את ביטול היזמה , ואשכול ביקש להיפגש עמו ולשכנע אותו שלא לסגת מהחלטתו הקודמת . אשכול הגיע לניו יורק בערב יום הכיפורים ובמכתב ששלח יומיים לאחר בואו סיפר לאלישבע על החוויות שעבר בבית כנסת קונסרווטיווי ובבית כנסת אורתודוקסי ועל ההבדלים ביניהם ( תעודה . ( 101 במהלך שהותו בניו יורק הוא נפגש עם סונבורן ועם שותפו לעסקים גוסטב שינדלר ושמע מהם שלדעתם אין טעם להילחם ב"סוקוני" ויש לקבל את הפשרה המוצעת . עור נפגש עם רוגוזין , והלה טען שכמה משותפיו נרתעו מן הפרויקט המתוכנן ולפיכך החליט לדחות לפי שעה את ההשקעה בישראל . "החלטתי בלבי לא להקל עליו את המלאכה והפתעתי אותו בהצעה שנהיה מוכנים להמציא לו את האמצעים החסרים , " כתב אשכול לספיר וליעקב ארנון במכתב שבו סקר את פגישותיו אלו . עוד דיווח להם על מאמצים שעשה לגיוס אמצעים מבעלי ממון יהודים , כגון סם ברונפמן ואיש העסקים הבריטי יצחק ( אייזיק ) וולפסון , למימון עסקת המטוסים עם קנדה , שבסופו של דבר לא יצאה אל הפועל ( תעודה . ( 102 ב 22 בספטמבר עמד אשכול לנאום באנגלית בכינוס גדול של המגבית בוושינגטון והוא חשש מכך . אשכול לא היה מעולם נואם גדול ובוודאי לא באנגלית . נאומיו המוכנים באירועים רשמיים לקו ב"יובש" מסוים ולא ניכרה בהם יכולת רטורית מרשימה . כפי שהעירו מכיריו , כוחו בא לביטוי בעיקר כשהיה קם לדבר ללא ניירות וללא הכנה מוקדמת ובמפגשים שנשאו אופי של שיחה והחלפת דעות . באירועים אלו היה אשכול במיטבו והוא כבש את לב שומעיו בלשונו הכנה והישירה , בשפתו העשירה והעסיסית ובהומור השנון . "נראה לי שאם אני משפיע וכובש מי שהוא הרי זה דווקא בדיבור מלב ללב , " הודה במכתב לאלישבע לקראת נאומו בוושינגטון , שבסופו של דבר עבר בהצלחה . בימים הבאים הגיע אשכול לסיכום עם סונבורן ועם נציגי "סוקוני" על ביצוע העסקה ביניהם ועל ביטחונות שתיתן "סוקוני" להספקת נפט מוונצואלה אם הנסיבות המדיניות יגרמו להפסקת ההספקה מאירן . גם המגעים עם רוגוזין הוכתרו בסופו של דבר בהצלחה - הוא קיבל את הצעות אשכול והקים בשנת 1958 את המפעל באשדוד בסיוע ממשלת ישראל . מששב אשכול מארצות הברית עדכן אותו בן גוריון לראשונה על אורות המבצע הצבאי המשותף שמתכננות צרפת , בריטניה וישראל בחשאי נגד מצרים . ישראל אמורה היתה לתקוף את הכוחות שריכזה מצרים בחצי האי סיני , ו"בתגובה" עתידים היו כוחות צרפתיים ובריטיים להתפרש לאורך תעלת סואץ כדי להפריד בין הצבאות הנצים ולהבטיח את המעבר החופשי בה . אשכול הופתע מאחר שבשבועות שקדמו חלה רגיעה יחסית לאורך קו שביתת הנשק עם מצרים לעומת הסלמה חמורה בקו עם ירדן , ורבים סברו כי ההכנות הצבאיות שניכרו על פני השטח מכוונות לפעולה גדולה נגד ירדן . כישיבת הממשלה שנערכה ב 28 באוקטובר תמכו רוב השרים , ואשכול ביניהם , בהצעת בן גוריון לצאת למבצע קדש . ב 29 באוקטובר 1956 חצו כוחות צה"ל את קו שביתת הנשק אל תוך מדבר סיני ובתוך כארבעה ימים כבשו את רוב שטחו של חצי האי , כולל רצועת עזה , ונעצרו כעשרה קילומטרים מתעלת סואץ , מתוך היענות ל"אולטימטום" של הצרפתים והבריטים , שכוחות היבשה שלהם הצטרפו למבצע רק לאחר סיום הכיבוש הישראלי והסתפקו בכיבוש אזור פורט סעיד . בריטניה , צרפת וישראל לא העריכו מראש את עצמת ההתנגדות הבין לאומית למהלכן המשותף . ב 2 בנובמבר התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם החלטה שקראה להפסקת אש מידית ולהסגת כל הכוחות אל מעבר לקווי שביתת הנשק . עם תום הקרבות הגבירו ברית המועצות וארצות הברית , שעמדו בראש המתנגדים למבצע הצבאי , את לחצן לביצוע החלטות האו"ם - ראש ממשלת כרית המועצות ניקולאי בולגנין שלח למנהיגי ישראל , בריטניה וצרפת איגרת חריפה בנידון מלווה באיומים , ואייזנהאואר שיגר אל בן גוריון איגרת שבה נדרשה ישראל לפנות את כל השטחים שכבשה פן ייפגעו "היסודות השונים במדיניותנו המכוונים לעזור לישראל בכמה וכמה דרכים . " עקב הלחץ הבין לאומי הכבד נאלץ בן גוריון להודיע ב 9 בנובמבר על הסכמתה של ישראל לנסיגת צה"ל מסיני . הודעתו גרמה לאכזבה גדולה בציבור הישראלי ושפכה מים צוננים על ההתלהבות הגדולה שאחזה בו עם הניצחון בסיני ולאור ההצהרות שהשמיע בן גוריון ימים אחדים קודם לכן , ושמהן השתמע שהשטחים שנכבשו , או לפחות חלקם , ייכללו מעתה בשטח מדינת ישראל . אשכול תמך בהחלטותיו של בן גוריון בכל הקשור למבצע קדש וגם בהחלטת הנסיגה , ולנימוק המדיני הוסיף את הסיכה הכלכלית . מימון מערכת סיני וההוצאות הרבות

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר