ג. כלכלה בתקופת מלחמה

עמוד:314

של נפט גולמי בכמות מספקת בישראל , אשר תספק את הצרכים שלנו , והבעיה של נפט גולמי מחו"ל לא תהיה כל כך כבדה" ( תעודה . ( 100 כמה ימים לאחר מכן נפגש שדמן עם נציגי "סוקוני" והחברה של סונבורן , ולאחר שהתברר לו שסונבורן נענה להצעת מנהלי "סוקוני" לא מטעמים מסחריים אלא בעיקר מתוך רצון לסייע בכך לישראל , ביקש את הסכמת משרד האוצר שלא להעביר את מכתבו של אשכול לידי סונבורן והדבר אושר לו . בשבועות לאחר מכן התברר שהחלטתה של חברת "סוקוני" לסיים את פעילותה בישראל אפילו בדרך של חיסול עסקיה ללא קונה היא סופית , וכי אין טעם לפתוח במערכה ציבורית נגדה . לפיכך הוחלט לגלות נכונות לפשרה ולקבל את הצעתה של " סוקוני" למכירת אחזקותיה לסונבורן . אשכול ביקש לדון בארצות הברית עם נציגי החברות במטרה לסכם את העסקה ולהבטיח שתכיל התחייבות מצדן להספקת נפט לישראל גם בעתות משבר צבאי או מדיני . בעקבות עסקה זו הקים סונבורן בסופו של דבר את חברת הדלק הישראלית "סונול . " אשכול אמור היה גם לגייס בארצות הברית משקיעים לתעשייה . בעקבות כניסתו של ספיר למשרד המסחר והתעשייה עלתה התעשייה הישראלית , שהיתה עדיין בחיתוליה , לראש סדר העדיפויות הכלכלי . הממשלה אימצה את גישתו של ספיר ובתמיכתו של אשכול החליטה להגדיל את אשראי הפיתוח לתעשיינים ולהקל בנטל המיסוי . אולם היה ברור שתנופה של פיתוח תעשייתי מחייבת השקעה של הון פרטי רב ופעילות של יזמים ממגזר זה . ספיר פעל ככל יכולתו לגייס משקיעים יהודים מחו"ל לפיתוח התעשייה . ביוני 1956 הודיעה קבוצת משקיעים ויזמים יהודים אמריקנים בראשות ישראל רוגוזין על החלטתה להקים במפרץ חיפה מפעל זהורית ( סיבים סינתטיים ) גדול בהשקעה של 20 מיליון דולר - ההשקעה הפרטית הגדולה מסוגה עד לאותה העת . הידיעה התקבלה כשמחה גלויה בחוגים הכלכליים , אך כמה שבועות לאחר מכן נודע שרוגוזין שוקל שר האוצר לוי אשכול ועומד במרכז כף מלט בידו ) ושר המסחר והתעשייה פנחס ספיר ( שני משמאלו ) בטכס הנחת אבן הפינה למפעל הטקסטיל "כיתן" בדימונה , 10 בפברואר 1958

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר