ג. ראשיתה של האטה בהתיישבות ובעלייה

עמוד:271

. 85 אל אמיל שמורק , תל אביב כ"ט באדר אי תשי"א , 7 במרס 1951 הנדון : הוצאת שני תנורים מכתבך מיום , 25 . 2 . 51 מס' 2325 / 49-4 נראה לי שאתה מבסס את העניין הנ"ל על עובדות בלתי נכונות , ואינני שותף לדעתך כאילו פקידי הסוכנות השתמשו לרעה בתפקידם . הנכון הוא : ( א ) שני הפקידים הנ"ל ביקשו אישור מהנהלת הגזברות לקניית שני התנורים בקפריסין על חשבונם הם , וקיבלוהו . ( ב ) לא הפקידים הנ"ל הביאו את החפצים כתוך משלוח שהגיע לסוכנות היהודית , אלא האקספדיטור הקפריסאי שלח את התנורים באנייה אחת יחד עם המשלוח שהיה מיועד לסוכנות היהודית . ( ג ) הקנייה בוצעה בקפריסין בלירות קפואות , ולא במטבע זר ; ואילו אפילו צריך היה להשתמש במטבע זר לא הייתי רואה עוול ברבר : היינו מקיימים מקרא מפורש : "אל תחסום שור בדישו . " ( ד ) להבאת חפצים עד סכום של 40 לירות ישראליות אין צורך ברישיון ייבוא מאת הרשויות המוסמכות . ( ה ) לא נכון שהפקידים לא שילמו את המכס ואת מס המותרות . המכס ומס המותרות שולמו כחוק לאחר שנתקבלו התנורים , ולא חשוב כלל אם לא שולמו ביום בוא האנייה . ( ו ) הפקידים הוציאו את התנורים ממחסני הסוכנות כדין וכחוק , הואיל והחפצים האלה היו שייכים להם . אינני רואה בזה כל דמורליזציה . אין לי יסוד מוצק לסמוך על עדותו ודעתו בעניין זה של מנהל אגף הציוד של מחלקת הקליטה . עלי להוסיף שהעניין הנ"ל היה כבר בבירור אצל מר גרינבוים בתור שופט חוקר , ומר גרינבוים לא מצא יסוד להאשמה . אין כאן שום עבריינות וממילא אין צורך לאחוז בצעדים דיסציפלינריים . בכבוד רב לוי אשכול

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר