ב. הקמת המעברות

עמוד:259

או לעבוד בשדותיהם ולאסוף את יבוליהם , אך עם הזמן נוספו גם אחרים שעסקו בגנבות ממשקים חקלאיים יהודיים . גבולות המדינה היו פרוצים באותם ימים וכוחות הביטחון בצעדיהם הראשונים התקשו לעצור את המסתננים . ככל שהחמירה תופעת ההסתננות כך גברה דאגתו של אשכול לביטחונם של המתיישבים . כבר ביולי 1949 הוא פנה אל בךגוריון ואל שר המשטרה בכור שיטרית וביקש מהם : " שיאחזו צעדים מתאימים להגנת המתיישבים וכבוד היישוב מפני 'האורחים' מעבר לגבול , " ובחודשים הבאים חזר ותבע ממערכת הביטחון למצוא פתרונות לבעיה . בוועידה להשכנת שלום בין ישראל לערבים שהתכנסה בלוזן שבשווייץ בחודשים אפריל-ספטמבר , 1949 נעשה ניסיון להפוך את הסכמי שביתת הנשק לשלום של קבע בין ישראל לשכנותיה ולפתור את בעיית הפליטים הערבים ; אך הוועידה נכשלה ומשהוברר לפליטים שהסיכוי לחזור לבתיהם קטן והולך תכפו ההסתננויות מעבר לגבול . בשנת 1950 עדיין הניעו סיבות כלכליות את מרבית המסתננים , אך אשכול טען במכתב אל בן גוריון באפריל 1950 ש"אסור לסמוך על נסים אלה , " ושב ודרש ממנו לעשות לביטחון העולים המתיישבים , מה עוד ש"העולים הללו מטבע נדודיהם , תלישותם ורפיונם - הם כעלה נידף , אשר ירעדו בפני כל רוח שאינה מצויה" ( תעודה . ( 82 על רקע הקשיים הרבים ביישובי העולים הציעו בראשית 1950 כמה מהעוסקים בהתיישבות , ובהם כמה מחסידי דרכו של אשכול כגון יוסף ויץ , לעצור לזמן מה את הקמת הנקודות החדשות . אשכול פסל רעיון זה מכל וכל , הוא קבע שהבעיות בהתיישבות הן מחלות ילדות שייעלמו עם הזמן וקרא להמשיך את תנופת ההתיישבות חרף כל הקשיים . "יוסף ויץ שיודע לקפץ על ההרים ולדלג על הגבעות — מניין לו נשימה כה קצרה , " ? תהה במאמר ב"הפועל הצעיר" שבו השיב לו . "תוך 5-3 שנים יעלו בעליית בזק עוד מיליון נפש . כמה מהם נדביק לקרקע ? זו השאלה ועליה יש לתת תשובה , " קבע באותו המאמר . בשנת תש"י הוקמו למעלה מ 100 יישובים חדשים - מושבים , קיבוצים , כפרי עבודה ומטעים ועוד . באוגוסט 1950 אף הכינו מוסדות ההתיישבות , על פי הנחייתו של אשכול , תכנית ליישוב 70 , 000 משפחות , רובן הגדול מקרב העולים , במשך חמש השנים הקרובות ; תכנית זו נקראה "יישובה של הארץ . " אשכול ראה במושבי העולים את יציר כפיו וליווה מקרוב את הקמתם . למרות עומס העבודה שהוטל עליו המשיך לעירך מדי יום שישי סיורים במושבי העולים על מנת לנסות לפתור בעיות בעזרת כלי העבודה היעיל ביותר שלו זה שנים - המגע האישי הקרוב עם המתיישבים . בסיוריו אלו מצא אשכול , לצר תופעות שליליות , גם סימנים ראשונים להתבססות וביטויים לרצון מצר המתיישבים להתקדם ולהשתפר . על סמך הניסיון שנצבר במחלקת ההתיישבות הסיק אשכול שרבים מהעולים אינם מוכשרים לפי שעה לחקלאות מודרנית ולהפעלת ציוד חקלאי מתקדם . לפיכך הציע שבכפרי הפלחה , שהוקמו על פי העיקרון של כפרי מטעים אך על בסיס של שדות פלחה , יחזרו לעבד את הקרקע כעזרת בהמות עבודה . הוא כתב בעניין זה לרענן ויץ במאי : 1950 "יש לבדוק אם לא כדאי למסור למתיישבים שניישב רק על פלחה שטח קטן יותר לעיבוד 60 ) דונם במקום ( 120 בהסתמך על מידת כוח עבודת הבהמה ללא עיבוד מכונות בכלל" ( תעודה . ( 84 הצעתו התקבלה ובהמות העבודה , שאשכול היטיב להכירן מימי העליות הראשונות , שבו ותפסו מקום בנוף הארץ . "כשהיינו פעם בדרכנו חזרה מסיור בנגב , " סיפר רענן ויץ , "ראינו לפתע עדר פרדות רץ לאורך הגדר . אשכול שנהג במכונית עצר והתחיל לרוץ אחרי הפרדות , תפס פרדה אחרי פרדה וקשר אותן ... כשחזרנו למכונית אמר לי אשכול : ' אתה יודע רענן כמה שנים הייתי צריך לעבוד בטוריה עד שזכיתי שיפקירו בידי זוג פרדות . ראה את המתיישבים הללו שעוד לא מבינים מה פירושו של זוג פרדות וכבר נותנים להם עדר . "'

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר