א. מחנות עולים ומושבים

עמוד:246

. 75 דברים בהנהלת הסוכנות היהודית ירושלים , 22 בנובמבר 1948 רצוני להביא לפני הישיבה בקווים כלליים את התכניות להתיישבות החדשה . עם שחרור הגליל והנגב הועמדו שטחים נרחבים לרשות ההתיישבות , אשר יש ליישבם בלא השהיות , וזאת מטעמים מובנים . הוקמה ועדה לסיור הארץ ולבדיקת השטחים לקביעה מקום הנקודות . הוועדה הגיעה עד כה לסימון 96 נקודות , שרובן סמוכות לגבול הארץ במקום זה או אחר , או שיש להן חשיבות אסטרטגית מבחינה אחרת . 96 הנקודות מתחלקות בקירוב כך : בגליל העליון 40 מהם בדעתנו ליישב מיד 19 פרוזדור ירושלים 8 מהם בדעתנו ליישב מיד 5 חיבור פרוזדור ירושלים עם הנגב 18 מהם בדעתנו ליישב מיד 8 חוף הים 8 מהם בדעתנו ליישב מיד הנגב 22 מהם בדעתנו ליישב מיד 19 קיימת כמובן שאלת הכספים וכן שאלת הגופים שיעלו להתיישבות . שיטת ההתיישבות שלנו תהא חקלאות אינטנסיווית . לא התעלמנו מן האפשרות שחלק מן הבעלים הקודמים יחזרו לשטחים הנטושים , ועל ידי כך שחקלאותנו תהיה אינטנסיווית אפשר יהיה למסור גם להם שטחים לעיבוד . אין אנו נוטים להיכנס לכפרים הנטושים גופא , אולם לא תמיר נוכל לשמור על כלל זה . יש והכפר רווקא הוא המקום האסטרטגי שדרוש לנו . במידה שנכנס לכפרים - כוונתנו לכניסה ומנית גרידא . ההוצאה ההכרחית להתאחזות ב 50 נקודות ראשונות , תוך ששת החודשים הקרובים היא 1 , 125 , 000 לירות ישראליות . המימון כיצד ? הקרן הקיימת לישראל מוכנה לקנות מאת ממשלת ישראל קרקעות במחיר נוח 5 ) עד 10 לירות ישראליות הדונם , ( בתנאי שממשלת ישראל תקבל על עצמה את הדאגה ליישוב בעיית הערבים המנושלים אם ובמידה שיבקשו לשוב לנחלות הנטושות . ובתנאי שחלק מהכספים האלה ( 25 % ) יוחזר לסוכנות היהודית בצורת השתתפות הממשלה בעלייה הראשונה על הקרקע . הפרטים בעניין זה יובררו עם שר האוצר . שאלת הגופים להתיישבות . ההסתדרויות השונות המארגנות גופים להתיישבות חרשה אין להן יותר ( גם זאת בקושי ) מאשר אנשים ל 50 הנקודות הראשונות . עם זאת תמה הרזרווה ההתיישבותית בארץ כיום . אם ישתנה המצב המלחמתי אז נוכל לקוות בכלל לאפשרויות של התיישבות חיילים רבים במסגרת התכניות לשיקום וקימום לאנשי צבא . שאלת העולים החדשים . רבבות עולים לחודש נכנסים לארץ וכולם מתרכזים סביב תל אביב וחיפה , ביוצאים מן הכלל מעטים . אנו מצווים לחפש דרכים לגייס מבין אלה אנשים להתיישבות בצורות שונות . במחלקת ההתיישבות תהיה קבוצת אנשים אשר תפקידם יהיה לגייס להתיישבות אנשים מבין העולים בעודם בתוך המחנות שלנו . יש בכוונתנו גם ליישב קבוצות גדולות של עולים חדשים בשכנות יישובי עובדים קיימים למען יעבדו ביישובים כשנה בתורת פועלים שכירים וייקלטו אחר כך להתיישבות . כאן ברצוננו לנצל את הכספים שמחלקת הקליטה משקיעה בכל עולה , מחלקת ההתיישבות תשקיע אף היא איזה סכומים ותיווצר קרן למשקי עזר לעולים . מחייתם תהיה כמובן על עבודות חוץ . בעיית הנגב מצריכה עיון מיוחד . שם מסתמנים לפנינו 6 סעיפי פעולה עיקריים : ( א ) קימום ופיתוח 18 נקודות היישוב הראשונות בנגב . יידרשו 400 , 000 לירות ישראליות . ( ב ) שיקום וקימום מחדש של חמישה משקים אשר נהרסו כליל : יד מרדכי , בארות יצחק , נגבה , בית אשל , ניצנים . יידרשו 165 , 000 לירות ישראליות . ( ג ) תיקון מפעל המים שהוחל בו בנגב בשעתו ואשר סבל עקב פעולות המלחמה 150 , 000 - ל"י .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר