א. חודשים ראשונים ללחימה - התארגנות בצל קשיים צבאיים ומדיניים

עמוד:227

בעדי לוחם ד"ר בוגרשוב , הוא מגן עלי , תובע לקבל אותי ! ( ד"ר בוגרשוב : אני מחנך לדגל הכללי , המחלקה השמינית שלי הלכה לדגל - (! מעולם לא פקפקתי אני , הצעיר , בציונותך הטובה . אני יודע שאתה מחנך לדגל הכללי . אולם תחת כנפיך מתחנכים נחשים צעירים , אשר מחר יעלו על ראשך . אני חושב לאסון ולדמורליזציה של הרחוב שניתנה רשות למאות ואלפים בחורים לא להתגייס . פה ושם בקצווי הכרך יש מי שהיה בוחר לשבת בבית ויש לו כיסוי נפלא : הוא מחכה עד שיגידו לו , ועכשיו עוד לא יודעים , יש משא ומתן והסכם , אשר ד"ר בוגרשוב לוחם לו . אם איש מהפורשים מדבר על זה - תיתי לו ; אבל אם מתערבים באמצע אנשי ביניים ומכסים על זה בטלית התכלת שלהם - זהו שורש פורה רוש ולענה . שתי המחלקות שהלכו דיברו גם אתי . הם רוצים שהכל יהיו שווים לפי חוק תחייתנו . מדברים על משמעת ועז רוממותה בפינו . אבל כשמגיעים לביצוע נראים החוטים הלבנים של התפרים . כך איננו יכולים להחזיק מעמד , בייחוד בימי מלחמה , בימי מאמץ עליון . אולי נחדיר לנשמתנו את פירושן האמתי של המילים : מאמץ עליון . עור היישוב כולו לא הגיע למאמץ עליון . עוד הגיוס לא הגיע למאמץ עליון . עוד ארגון הכלכלה לא הגיע אליו . עוד עיריית תל אביב לא הגיעה לכך . ספסרות עודנה משתוללת בארץ . ואז נחוצה באמת חזית אחת ומשמעת אחת במלוא מובן המילים , במובנן הפשוט ביותר . צריכה לקום גם לצורכי פנים וגם לצורכי חוץ רשות אחת עליונה , אם נקרא לזה ממשלה או נמצא לזה טרמין שלנו ארץ ישראלי שורשי . מובאת כאן הצעה על מועצת עם של שלושים וכמה חברים , המאחדת בתוכה ובקרבה את כל אלה שנשאו בדאגה ובחרדה ובמסירות במשימותיו של היישוב במשך עשרות שנים , אלה שבנו וטיפחו . ותקום אקזקוטיווה ממשלתית וייפסק פיצול האחריות והמעשים . דומני שאנו חיים בימים כאלה שריבוי מרויות וועדות - יש לנו איזו מחלה של ועדות , ואחד הוותיקים בהתיישבות הסביר : ועדה פירושה הסרה אחריות - פוגע בכוחנו . הכרחי מוסד אשר דן , מייעץ , מוציא לפועל , אשר ממנו ייתבע דבר , ולא ועדות שיכולות להתאסף לשעתיים שלוש פעם בשבוע , כשכל אחד עסוק בפרקמטיה שלו , בענייניו . מוסד אשר דן , מחליט , מנהל , מציל . קשה לי להאמין שהעניינים יוכלו להתנהל כך כפי שהתנהלו . הם יותר מדי רציניים , יותר מדי חמורים , והכרחית רשות אחת עליונה , והיא הכרחית גם כלפי חוץ . אמרתי : לעבר לא נשוב . חשבנו : אולי נוכל לשבת קצת בשלווה ולעסוק רק במלאכת בניין וקיבוץ גלויות . אבל זה לא ניתן . זה ייעשה תוך מלחמה ומאבק והקרבת קרבנות גדולים , וכישלונות וניצחונות - עד שנגיע לניצחון . אנחנו נגיד לעולם : טעות אופטית - "רואים כבר את ההסכם בין היהגנה' ואצייל" ( צויר בידי יוסף בסו

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר