א. חודשים ראשונים ללחימה - התארגנות בצל קשיים צבאיים ומדיניים

עמוד:221

העולם השנייה . רבים מהמתגייסים הראשונים באו משורות ההגנה והם הסתייגו מנוהגי המשטר והמשמעת הצבאיים שביקשו יוצאי הצבא הבריטי להנהיג בצבא המוקם . יחידות הפלמ"ח , שהורכבו בעיקר מאנשי ההתיישבות העובדת , שמרו על עצמאותן ועל רוחן המיוחדת , שהדגישה את החלוציות והחברות ושללה את נוהלי הסדר והמשמעת הצבאיים המקובלים . הבלבול וחוסר הסדר לא פסחו גם על המערכת האזרחית . גופים מגופים שונים עסקו בניהול חיי היישוב והמערכה ולא תמיד היה ברור בידי מי נתונה סמכות ההכרעה . במציאות זו היו תפקידיו של שקולניק , למעט כתחום הגיוס , בלתי מוגדרים ולא ברורים . בשל קשיים שהתגלו חדשות לבקרים היה עליו לעסוק יותר ויותר בפתרון בעיות לוגיסטיות נקודתיות . התכונות שאפיינו את פעילותו ארוכת השנים בהתיישבות - הדבקות הבלתי נלאית במטרה , הגישה המעשית , היכולת לאלתר ולמצוא במהירות פתרונות וכר' - היו לנכס ראשון במעלה בנסיבות שבהן היה עליו לפעול עתה . כך למשל סיפר יוסף יזרעאלי בזיכרונותיו כי משהוטל על שקולניק לארגן בתוך זמן קצר ביותר מספר גדול של משאיות עבור שיירת אספקה דחופה לירושלים , הוא יצא אל הכביש המוליך לתל אביב , עצר והחרים משאיות שהגיעו אל העיר , העמיס עליהן אספקה ושלח אותן אל השיירה לירושלים . במקרה אחר השיג שקולניק 12 טונות של קמח לחטיבה של הפלמ"ח יום לפני שאזל המלאי שלה , כפי שסיפר במרס 1948 לחבריו במזכירות מפא"י בדיון שעסק במצב ובעיקר בשאלת הגיוס לצבא ( תעודה . ( 71 יוסף יזרעאלי טען באותו הדיון כי הגיוס הן לצבא והן למקומות עבודה חיוניים מתנהל בקצב אטי מדי , כי השחרורים בוועדות הערעורים ניתנים בקלות רבה מדי , וכי מספר המשתמטים והבורחים לחוץ לארץ אינו מבוטל . הוא גם תקף את היחס הנוקשה למתגייסים במחנות הצבא ואמר כי "יש אנשים שהיו כנראה סרג'נט מייגיוריפ טובים בצבא , אבל אינם יכולים לדבר עם הנוער הארץ ישראלי . " לפיכך קרא לחברי המפלגה לצאת למחנות ולעסוק בחינוך המתגייסים ברוח ערכי תנועת העבודה . שקולניק דחה מכל וכל את הדברים האלו . "מה הדיבור הזה על משתמטים בזמן שיום יום מתייצבים בלשכות הגיוס מאות בלי אספות ובלי תעמולה גדולה , " מחה . הוא תבע לשפר את מערכת ההספקה הלקויה - "כי אם אין לחם לא רק אין תורה אלא גם אין מלחמה , " בלשונו . לסיום קרא לחבריו לתנועה להשתחרר ממגמות הבדלנות והאליטיזם שאפיינו במידה רבה את כוחות ההגנה ובעיקר את הפלמ"ח ולהבין כי אין עתה מקום בצבא ליחידות סקטוריאליות של אנשי תנועת העבודה והמשקים , אלא רק ליחידות מעורבות שבהן ישרתו בכפיפה אחת מגויסים מכל חלקי העם . באותם החודשים תרם שקולניק תרומה מכרעת לניהול המערכה . בזכות האמון ללא סייג שרחש לו בךגוריון שחרר אותו שקולניק מכל דאגה למערך האזרחי ואפשר לו להתרכז בניהול המלחמה . שיירת אספקה לנגב , מרס 1948

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר