א. חודשים ראשונים ללחימה - התארגנות בצל קשיים צבאיים ומדיניים

עמוד:218

א . חודשים ראשונים ללחימה - התארגנות בצל קשיים צבאיים ומדיניים 29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האו"ם ברוב של ^ 33 « כנגר 13 את הצעת ועדת אונסקו"פ לחלוקת ארץ ישראל . תמיכת ארצות הברית ותמיכתה המפתיעה משהו של מעצמת העל האחרת , ברית המועצות , לאחר שבמשך שנים גילתה יחס עוין ומתנכר לציונות , הבטיחו את הרוב הדרוש . עבור היישוב היהודי הפך יום כ"ט בנובמבר לציון דרך בעל משמעות מיוחדת . עשרות שנים של מאבק רצוף עליות ומורדות הסתיימו בהכרה רשמית של הקהילה הבין לאומית ובהחלטה על הקמת מדינה יהודית . עבור מנהיגי היישוב והתנועה הציונית , ושקולניק בכללם , היתה קורת הרוח הרבה מהולה בדאגה . שקולניק , שהכיר היטב את מורכבות המצב בארץ ישראל , ירע כי הערבים צפויים להתנגד בתוקף לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית , הפוגעת לטענתם בזכויותיהם הבלעדיות על הארץ . מכאן הסיק כמו רבים אחרים שההתנגשות הצבאית עם הערבים היא בלתי נמנעת . כבר למחרת היום , בטרם שככו הדי השמחה , החלה שפיכות הדמים - חמישה נוסעי אוטובוס יהודים נרצחו ליד שדה התעופה בלוד . מכאן ואילך הלכו וגברו מעשי האיבה ועם הזמן הפכו למלחמה של ממש , מלחמת הקוממיות , שנמשכה עד תחילת . 1949 ההתנגשויות האלימות וההערכה שרווחה כי עם צאת הכוחות הבריטיים באמצע מאי 1948 תחריף המלחמה ותגרור את התערבות המדינות הערביות , העמידו למבחן את ארגון ה"הגנה" ואת יכולתו לעמוד באתגרים הצבאיים . הארגון , שנבנה על פי צורכי הביטחון של שנות המנדט , מנה רק כמה אלפי לוחמים בשירות מלא , הוא חסר הייררכיה פיקודית ברורה ונוהלי גיוס חובה המוני , והיה דל בחימושו וחסר כמעט לחלוטין תשתית לוגיסטית תומכת עצמאית . עתה צפה ועלתה השאלה אם יהיה בכוחו ללחום נגד הצבאות הסדירים של מדינות ערב הסובבות את ארץ ישראל . למעשה כבר במהלך 1947 הסיק בן גוריון שהארגון במבנהו הקיים לא יוכל להתמודד עם משימה זו והחליט שיש להתחיל בהכנות להקמת צבא סדיר מודרני ומקצועי על כל הכרוך בכך מבחינת בניית הכוח , רכישת נשק וציוד והקמת תשתית של תעשייה צבאית . הוא גרס שיש לשלב בעמדות בכירות בהגנה את יוצאי הצבא הבריטי , שצברו ניסיון בימי מלחמת העולם השנייה , ושלפיכך יוכלו לתרום תרומה של ממש לבניית הצבא . מאוחר יותר ביקש להביא לפירוק הפלמ"ח , האצ"ל והלח"י ולשלב את חבריהם בצבא הסדיר שיקום רשמית עם צאת הבריטים . בסתיו 1947 החל בן גוריון לארגן את לשכתו האזרחית במחלקת הביטחון במגמה להעביר נושאים חיוניים לניהול המלחמה , כגון ניהול הכספים והייצור והרכש הביטחוני , מהמפקדה הארצית של ההגנה ( המ"א ) לאחריותו הישירה . משהושלמו התהליכים הללו החליט בן גוריון למנות את שקולניק בתור עוזרו האישי למגזר האזרחי , וזאת לאחר שיחסיהם הלכו והתהדקו במהלך שנות הארבעים בשל תפיסותיהם הדומות בתחום המדיני והביטחוני . "הזמנתי את שקולניק והצעתי לו לעבוד על ירי כמפקח על הצד המשקי הציווילי , " כתב בן גוריון ביומנו ב 17 בינואר . 1948 מינוי זה קידם את שקולניק צעד גדול נוסף אל מרכז קבלת ההכרעות ביישוב . לצדם של שאול מאירוב וישראל גלילי שמילא את מקומו של הרמטכ"ל החולה יעקב דוסטרובסקי , שימש שקולניק בתור עוזרו הבכיר של בךגוריון בניהול המערכה ואחראי מטעמו לארגון הצד המשקי והאזרחי שלה . מטה זה הוא שניהל בפועל את המלחמה בשיתוף עם חברי המטכ"ל בראשות קצין המבצעים יגאל סוקניק וסגן הרמטכ"ל צבי לשצ'ינר . בשלהי 1947 ובראשית 1948 הקדיש שקולניק חלק ניכר מזמנו ומרצו , על פי הנחיית בן גוריון , לעניין הגיוס לצבא . הקמתו של צבא מודרני בעל יכולת להתמודד עם צבאות סדירים דרשה בראש ובראשונה יצירת מנגנוני גיוס המוני סמכותיים . מלאכה זו הוטלה על "מרכז המפקד לשירות העם . " מונו לו מועצה ציבורית בראשות גולדה מאירסון ודוד צבי פנקס וועד פועל , שניהל את פעולת הגיוס , ושבראשו עמדו בנימין אבניאל ולוי שקולניק . המרכז הנהיג שיטות שונות משל ארגון ההגנה . לא עוד גיוס וולונטרי חשאי אלא גיוס חובה פומבי , על פי נתונים של גיל ומצב בריאותי ,

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר