ד. המאבק נגד הבריטים לאחר מלחמת העולם

עמוד:209

יותר , נחלשה בעקבות הפילוג . במהלך ימי הקונגרס דיווח שקולניק למשתתפיו על דיוני הוועדה להתיישבות חקלאית שבראשה עמד . בדבריו תיאר את "נס" גילוי מקורות המים הגדולים ב"ארץ ישראל של מטה" בקידוחים שנערכו בשנים האחרונות , ותבע לנצל את האפשרויות שנוצרו עקב כך להרחבת ההתיישבות ובראש ובראשונה בנגב . במרכז דיוני הקונגרס עמדו שאלת השתתפותה של התנועה הציונית בוועידת לונדון כפי שהציע וייצמן , הפולמוס בדבר דרכי המאבק המזוין במדיניות ממשלת בריטניה ושאלת המשך כהונתו של וייצמן בראשות התנועה הציונית . בכל הנושאים האלו שררו בתוך סיעת מפא"י " / האיחוד העולמי" מחלוקות עמוקות , שהיו כרוכות במאבקים בין האקטיוויסטים , בהנהגת בן גוריון , לבין המתונים , בראשות שפרינצק , קפלן ורמז , ששוחרר ממעצר כמו מרבית עצורי "השבת השחורה . " על אף עמדתה הרשמית של הסיעה , שצידדה בהשתתפות בוועידה בלונדון , ושתמכה בהמשך כהונתו של וייצמן , הביאה הרוח המיליטנטית שנשבה בקונגרס להחלטה הקובעת כי בנסיבות הקיימות לא תשתתף התנועה הציונית בוועידה המוצעת . את הכף הכריעה פעילותו של בן גוריון , שלמרות עמדת מפלגתו פעל מאחורי הקלעים נגד הצעתו של וייצמן . בעקבות החלטה זו באה למעשה לקצה מנהיגותו ארוכת השנים של וייצמן בתנועה הציונית , וכמה ימים לאחר מכן הושלמה הדחתו משהחליט הוועד הפועל הציוני שלא לבחור נשיא להסתדרות הציונית . בעוד תומכי וייצמן במפא"י , ובהם שקולניק , עושים מאמצים לשמור על מעמדו , חבר בן גוריון אל סילבר והכריע למעשה את הכף בער הדחתו . "באופן היסטורי הסתיימה פרשה ארוכה עשירת מעשי כיבוש ניצחונות וכישלונות , " סיכם שקולניק במכתב לאלישבע את דרכו הארוכה של וייצמן בהנהגת התנועה הציונית ואת מחול השדים שקדם להדחתו ( תעודה . ( 69 עוד שיתף אותה בהקמת הנהלת הסוכנות החדשה בראשות בן גוריון , שקיבל לידיו גם את ניהול מחלקת הביטחון , ותיאר את הצלחתה של מפא"י לשמור בידיה את עמדות הכוח החשובות בקואליציה שהקימה עם סיעות הציונים הכלליים והמזרחי , כגון המחלקה המדינית , בראשות שרתוק ומאירסון , ומחלקות ההתיישבות והגזברות , שתיהן בראשות אליעזר קפלן . ועידת לונדון , שהתכנסה למרות הכל בסוף ינואר , 1947 בהשתתפותם הבלתי רשמית של נציגי הסוכנות , לא הצליחה להביא לפתרון מדיני מוסכם לשאלת עתיד ארץ ישראל ונסתיימה בכישלון . בעקבותיו הודיעה ממשלת בריטניה שבכוונתה למשוך את ירה מניסיונות למציאת פתרון לשאלה זו ולמסור את הנושא להכרעת האו"ם . באותה העת החריפו ארגוני הפורשים את פעולות הטרור בארץ נגד הבריטים , והאחרונים השיבו במדיניות חירום נוקשה שכללה עוצר ממושך , הכרזה על שכונות שלמות בתור אזורים צבאיים סגורים והוצאה להורג של מי שהורשעו במעשי טרור . גס הנהגת היישוב הרחיבה את פעילותה נגד הפורשים והורתה לארגון ההגנה לפעול לסיכול פעולות טרור של הארגונים תוך הימנעות משפיכות דמים ושיתוף פעולה עם השלטונות . בה בשעה הרחיבה הנהגת היישוב את פעולות ההעפלה הבלתי חוקית וההתיישבות החקלאית , שנועדו לקבוע עוברות לקראת הכרעה מדינית אפשרית . במהלך 1947 הוקמו בנגב המערבי שבעה יישובים חקלאיים נוספים . באזור הצחיח שמדרום לקו דורות-עזה , אזור שבתחילת שנות הארבעים לא היתה בו כל התיישבות יהודית , היו פזורות עתה למעלה מ 20 נקודות יישוב יהודיות . בעצרת מיוחדת של האו"ם שהתכנסה באפריל 1947 כדי לרון בשאלת ארץ ישראל הוחלט להקים "ועדה מיוחדת של האו"ם לארץ ישראל" ( אונסקו"פ , ( שבה ישתתפו נציגי 11 מדינות שאינן מעורבות באזור , ולשגרה לארץ כדי שתגבש הצעות לפתרון שאלת ארץ ישראל ותגיש אותן לעצרת האו"ם . הוועדה ביקרה בארץ ישראל בחודשים יוני יולי 1947 ונפגשה עם נציגי היישוב היהודי והשלטון הבריטי , בעוד הערבים מחרימים את דיוניה . העברת שאלת עתיד ארץ ישראל להכרעת 57 המדינות החברות באו"ם ושליחות ועדת אונסקו"פ התקבלו בתנועה הציונית בחשדנות רבה ובחשש מפני הבאות . באוגוסט , 1947 בעוד חברי ועדת אונסקו"פ שוקדים על חיבור הרוח המסכם של שליחותם , התכנס בציריך הוועד הפועל הציוני . בדיונים שררה אווירה של חוסר ודאות , וזו גררה התקפות מפי דוברי האופוזיציה משמאל על מדיניות ההנהלה הציונית בראשות מפא"י , וכן נשמעה ביקורת על מדיניות זו מפי חברים בסיעות הקואליציה . בדברים שנשא בדיון התפלמס שקולניק עם התוקפים והמבקרים ( תעודה . ( 70 תחילה השיב לדוברי השמאל , ובהם מאיר יערי , איש השומר הצעיר שפסל את הניסיון להחליט כבר עתה על דרך חלוקת ארץ ישראל , וטען שניסיונות אלו , הנעשים מתוך ייאוש וקוצר רוח , משחקים לידי בריטניה , וסופם

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר