ד. המאבק נגד הבריטים לאחר מלחמת העולם

עמוד:207

לא אלימה , ובהם הנהגת "השומר הצעיר , " מיעוט נכבד ממנהיגי מפא"י , כגון דוד רמז ויצחק בן צבי , וכן רבים מיוצאי "הפועל הצעיר , " כגון יוסף שפרינצק ואליעזר קפלן . בדרך כלל נטה שקולניק להאמין שהתנועה הציונית תוכל להשיג את מטרותיה תוך שיתוף פעולה עם בריטניה ולא בעימות עמה . אולם יחסם המתנכר של השלטונות הבריטיים לפליטי השואה ומלחמתם בעלייה הבלתי לגלית , שהיו בעיניו "בגידה בעקרונות ההומניות , " הביאו לשינוי בעמדותיו . שקולניק , שענייני הביטחון ביישוב הלכו ותפסו עתה מקום מרכזי בפעילותו שב ונבדל מרבים מחבריו למפלגה בעבר ואימץ גישה אקטוויסטית התומכת במאבק מזוין לצד המשא ומתן המדיני . הגישה האקטיוויסטית היא שהנחתה את הפעולות האלימות של תנועת המרי העברי בחורף , 1946 ובד בבד נמשכו מבצעי העפלה והתיישבות המונית . הפעולות הצבאיות הופסקו באביב כדי לאפשר את עבודתה של ועדה החקירה האנגלו אמריקנית שהקימו שתי המדינות בדצמבר , 1945 ושתפקידה היה לבדוק את שאלת ארץ ישראל מכל היבטיה ולהגיש המלצות לפתרונה . ביוני 1946 התחדשו פעולות המרי העברי ביתר שאת משהוברר שהממשלה הבריטית מונעת את יישום המלצות הוועדה , ובכללן ביטול חוקי הקרקע של הספר הלבן , והעלאת 100 , 000 יהודים עקורים מאירופה לארץ ישראל . כדי לפגוע בארגון ההגנה ובהנהגתו המדינית יזמה ממשלת המנדט מבצע רחב היקף . ב 29 ביוני , ב"שבת השחורה , " ערכו כוחות הצבא והמשטרה חיפושי נשק נרחבים ועצרו כ 3 , 000 איש , ביניהם רבים ממנהיגי היישוב . בעקבות המעצרים נתמנה שקולניק לממלא מקומו של אליעזר קפלן , שדחה את שובו מאירופה , בראשות מחלקת ההתיישבות של הסוכנות . נוסף על כך היה חבר בהנהלה הזמנית של הסוכנות בירושלים , שפעלה לצד ההנהלה בפריס בראשות בן גוריון . תנועת המרי העברית חדלה להתקיים לאחר שחברי האצ"ל פוצצו ב 22 ביולי את מלון "המלך דוד" בירושלים , שבו היו משרדי ממשלה מנדטוריים ; בפיצוץ נהרגו כ 90 אנשים , בריטים , ערבים ויהודים . פעולה חריגה זו עוררה חילופי האשמות הדדיות בין הסוכנות לבין האצ"ל ואלו הביאו לפירוק המסגרת המשותפת . ארגוני הפורשים המשיכו לתקוף מטרות בריטיות בכוחות עצמם ואילו המוסרות הלאומיים וארגון ההגנה הפסיקו כמעט לגמרי את הפעולות המזוינות . ביולי 1946 הגישו ארצות הברית ובריטניה הצעה נוספת לפתרון שאלת ארץ ישראל - תכנית מוריסוךגריידי . על פי תכנית זו אמורה היתה ארץ ישראל להתחלק לשתי פרובינציות אוטונומיות , ערבית ויהודית , שיהיו נתונות תחת שלטון מרכזי בריטי , ולפרובינציה בריטית , שתכיל את ירושלים ואת מרבית הנגב . השטח שהוצע לאוטונומיה היהודית הכיל 17 % בלבד משטח ארץ ישראל , רובם ככולם בגליל ובמישור החוף . למרות המלצה שהיתה כלולה בתכנית לעלייה מידית של 100 , 000 יהודים מעקורי אירופה , דחתה אותה הנהלת הסוכנות מכל וכל , וכך עשו גם הערבים . בקיץ 1946 עמדה אפוא התנועה הציונית בפני מבוי סתום במישור המדיני . שבעת אכזבות ותסכולים מהקשרים עם בריטניה חתרה ההנהלה הציונית בהנהגת בן גוריון להפסיק את שיתוף הפעולה ארוך השנים עם בריטניה שהנהיג חיים וייצמן ולהשליך את יהבה של התנועה הציונית על ארצות הברית . לשם כך ביקשו לנצל את תלותה ההולכת וגוברת של בריטניה בארצות הברית , שהתייצבה בראש המחנה המתגבש של מדינות המערב מול הגוש המזרחי שבהנהגת ברית המועצות . באוגוסט 1946 התכנסה הנהלת הסוכנות לישיבת חירום בפריס והחליטה לדחות את הזמנת ממשלת בריטניה להשתתף בוועידה שתכונס בלונדון לדון בפתרון מדיני לארץ ישראל , ובמקביל אימצה החלטה שנועדה לרצות את הממשל האמריקני ושמשמעותה היתה נסיגה למעשה מתכנית בילטמור ותמיכה מחודשת כפתרון מדיני על בסיס של חלוקת ארץ ישראל , וזאת בתנאי שהמדינה היהודית תזכה לחלק הוגן ובר קיימא . נוסף על כך החליטה הנהלת הסוכנות בפריס להפסיק את המאבק המזוין בבריטניה עד כינוסו של קונגרס ציוני בדצמבר . החלטה זו הגבירה את הפולמוס ביישוב בשאלת המאבק במדיניות בריטניה . לאחר תקופה קצרה של אחדות בדרכי המאבק בימי המרי העברי שב והתפלג הי שוב בסתיו 1946 והנהגתו פתחה במאבק ציבורי נגד פעולות הטרור של ארגוני הפורשים . הללו לא קיבלו עליהם את מרות המוסדות הלאומיים והמשיכו לתקוף מטרות בריטיות וכן ביצעו מעשי שוד של מוסדות פיננסים יהודיים לשם מימון פעולותיהם . עמדתו האקטיוויסטית של שקולניק גרסה שאין לפסול לחלוטין פעילות מזוינת מוגבלת . "בתכנית שלמה של הבלגה קשה לי למצוא את מקומי , " קבע בוועדה הפוליטית של מפא"י בספטמבר . אולם הוא סבר שיש להסתייג בכל

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר