ב. פילוג במפא"י בעיצומה של המלחמה

עמוד:190

היינו הולכים מכרכור לחררה . ולא פעם טעינו , כי הרוח כיסתה את כל הסימנים ... וידעו , שבשדות האלה אין מים . בחדרה היו גם קרחת וגם מים . אבל בגן שמואל אנחנו כבר ידענו שנים : צרות צרורות , על אחת כמה וכמה בכרכור . כאשר הגענו לסביבות תל מונר ורמת הכובש היה קרקע ולא היו מים . והנה התחילה שורת בארות שצריך היה לרשום אותן ב"ספר הזהב" של תולדות הקולוניזציה בארץ ישראל , כי הבארות האלו הן אשר היו כאבני גבול , כסימני דרך להתאחזותנו ההתיישבותית הקולוניזטורית . הבאר ברמת הכובש , אשר נותנת 250-200 קובמטר מים , לפני איזה שנים פתחה פתאום והרחיבה גבולות לאלפי דונמים ארמה , אשר הם יהפכו , באופן בינוני , לשטחים בני 25-20-15 דונם ליחידה . וזה נעשה למקום של התיישבות אינטנסיווית , אשר מפרנסת את עובדיה לא פחות מאשר שלוש מאות הדונמים אדמה ביבנאל . אחר כך אותה יבנאל , שאני מזכיר אותה כל פעם , כאשר נמאס לאיכר יבנאל , לפני כמה שנים , להיות פלח , ואולי גם משהו השפיע בינתיים , שהיה , יש מים , ובבאר טוביה , באדמת טיט , מצאו מים - ניסתה גם יבנאל את מזלה . ובאותו התל הידוע ( אם יש פה אנשי הגליל הם מכירים אותו ) התל בין יבנאל ובין הרי כינרת , אשר בדרך כלל במשך שנים תפקירו היה לשמש מקום אשר על ידו נרצחים יהודים , ופחד היה לאדם יחידי לצאת מיבנאל לכינורות ולעבור דרכו , מקום ששם קרו הרבה מעשי רצח וגבורה , שעברנו עליהם בשנותינו בארץ - בתל זה ניסו לקדוח , וגילו חשרת מים ! אין יודעים עד היום להעריך כמה אפשר להוציא אפילו . אבל כל קידוח נותן הרבה מים . וכן ביבנאל , מסחה ובית גן . ובכלל לפיק"א יש שם עשרות אלפי דונמים קרקע נוספים . ואין ספק שעתידה יבנאל בעצמה להיהפך למרכז גדול של קולוניזציה יהודית . אבל זאת אני רק אומר כסימני גבול , כסימני דרך . זה רק חיזק אותנו באמונתנו , כי אכן יש לה יסוד . כמו שמספרים על בעל דרשן אחד , שהיה מטיף כל ימיו לציונות ומעולם לא ראה את ארץ ישראל . והנה הגיע פעם ארצה , והוא השתומם בעצמו : יש ויש . והוא חזר לעיירתו ואמר : אני מוכרח לאמור לכם שכל גוזמותי שסיפרתי לכם כל זה אמת . בעצמי ראיתי ... ! היתד , לנו אמונה שארץ ישראל פותרת את השאלה היהודית . ואמנם התגלה שזה לא חלום . וכאשר ד"ר רופין יכול היה אז להגיר שיש מקום ל 40-30 אלף משפחות חקלאיות ; ואחר כך בא וייץ והוסיף את ההרים - הרי זה כבר היה בנוי על כך שגילו מים פה ושם בטבעת אשר מקיפה אותם ומתוך הנחה שאנחנו נגלה עוד יותר . זה דף ראשון של מהפכה אגררית שלנו בארץ ישראל , אשר תלך באמת מים ואשר הבארות והקידוחים גילו לנו אולי קומה חדשה , קומה שנייה של ארץ ישראל . אולי לא רק אחת . מפני שבמקום שלוש מאות דונמים שהיו דרושים בשביל ליישב משפחה אחת במקום , זה עובר ל . 10-9-5 אם כן זאת לא קומה אחת אפוא . אכל בכל זאת גם אנחנו גדלנו וגם תאבוננו גדל . ואם פעם החלום על 50 , 000 משפחות חקלאיות יכול היה להיות דבר גדול ; ואילולא האסונות הגדולים שקרו לנו , אז ייתכן שלא אנחנו היינו מעוררים את כל הרוחות והשדים - הרי עכשיו זה לא פתרון . ואנחנו עומרים עכשיו בסטדיה [ שלבו שנייה ומכינים תכניות אשר גם כן קשורות עם המים ואשר מנסות הפעם להעמיד אותנו לפני הניסיון לראות איך אפשר ליישב את המדבר - אותה מחצית ארץ ישראל שאין בה כמעט אף נפש חיה . ואם כי אצלנו כבר גם כן מדברים על ארץ ישראל שהצפיפות שלה היא כמו בבלגיה או בהולנד או כמו באמריקה , אבל יש עוד מחצית ארץ ישראל , שאין שם אוכלוסייה כמעט . אפשר להסתובב אולי ימים עד שתמצא את מישהו רוכב על גמל . סיפר לי אחד , שהיה במשלחת , שהם נסעו בסביבה אחת ובמשך יום יומיים מצאו רק אחד רוכב על גמל , והתברר שהוא גם כן לא מארץ ישראל ... והנה , לגבי חלק זה של ארץ ישראל , שהיינו אומרים בצר לנו "תנו לנו את הנגב" ( וכאשר אמרתי , שלא היינו יודעים מה לעשות אתו , אילו קיבלנו אותו בידינו . היינו בוודאי אומרים שצריך לחפש מים . היו גם מחשבות על סכרים בהרי חברון . משהו היה בדמדום המחשבה . אבל זה בינתיים לא בשל . עשו ניסיונות בכל זאת , ולצערנו הרב לא מצאנו מים . ואם מוצאים אז מים מלוחים ומלוחים מאוד ; ואם גם מוצאים מים אז זה רק במשך של חצי שנה , ואחר כך הם נעלמו . זאת אומרת היה איזה ריכוז לוקלי . זה היה גם כאב וגם בושה . יותר כאב מאשר בושה , כי בכל זאת זה צריך היה להיות לכל הפחות אחד מהבסיסים שעליהם ניסינו כל פעם להתבסס ולתבוע התיישבות ) לגבי חלק זה של ארץ ישראל , זה כבר יותר משנה וחצי שאנחנו מעבדים תכנית של הבאת מים אליו . כשם שאמרנו פעם שהעם היהודי שייך לארץ ישראל , וארץ ישראל שייכת לעם היהודי ושצריך להתגבר

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר