א. דאגות כלכליות והתגייסות ביישוב לצבא הבריטי

עמוד:176

. 56 דברים בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית תל אביב , 5 בספטמבר 1939 אני מניח כי כולנו מרגישים שיש צורך להתכונן לזמן ארוך . קודם כל הכרחי שבהסתדרות ידעו שישנה כתובת פעילה העומדת על המשמר . צריך שידעו אל מי לפנות בכל עניין ועניין . עכשיו יש ערבוב תחומים . המצב הכספי רחוק ואין להלקות את הבנקים בשני שוטים ו להוציא מהם את הכסף ומהצד השני לבוא אליהם בתביעת אשראי . הציבור הוציא את הכסף , צריך לפנות לציבור שהוא ייתן כסף להכנת הספקה . "תנובה" ו"המשביר , " שני המוסדות האלה נאמנים על הציבור ואם נגיד לציבור שייתן כסף להכנת מצרכים על ידיהם , הוא יישמע . ומדוע לא יכינו לעצמם ירק וביצים ? ייתכן שאפשר להבטיח את הכסף בערבות בנקים . אין כל ספק שהמשק יכין את המצרכים , הציבור יאמין וזה יכול לתת תוצאות טובות . אני ברעה שנוכל לאגור בדרך זו סכומים גדולים . על ירי הרחבת המסגרת בצירוף "המשכיר" נוסף על "תנובה , " נאפשר גם הכנת מצרכים מהחוץ . בלי סידור זה ישנה הסכנה שהייצור במשקים ירד ולא יהיו ירקות וביצים ותוצרת חלב . יש יסוד לחששות גדולים מאוד בשטח זה . צריך לחשוב על יסוד מוסד חדש - "ביצור * " מס' . 2 עלינו לדאוג שהמשען והסיוע שיהיה בימי המלחמה ייצרו נכסים . לא יהיו בארץ ברזל וחומרי בניין אחרים מחו"ל , אבל צריך ליצור נכסים מהחומרים שישנם ממלט וסיליקט ואחרים . אני מניח כי נוכל לגשת בקרוב לייבוש החולה . צריך להושיב ועדה אשר תחשוב על דרכי בניין בלי חומרי בניין מחו"ל . אני משום מה רואה את עבודת שיפור שפת הים כעבודה שעלולה לדרוש הרבה עבודת ידיים . ישנן עוד עבודות רבות כאלו . אין לחשוב שאנשים יוכלו לחיות על לירה ורבע לחודש לאורך ימים . זה אפשרי כל זמן שהחנווני מקיף , תחדל ההקפה - לא יוכלו להתקיים על כסף סיוע . הנורמה קטנה וכין כך נוכרח להגביה . ויש למצוא דרכים איך לנצל את הכספים האלה ולהפכם לנכסים ראליים . . 57 דברים בהתייעצות חברים על המשך ההתיישבות תל אביב , 21 במרס 1940 נדמה לי , שאין אנו צריכים להיות להוטים עכשיו אחרי ריבוי נקודות סתם . אין לשכוח שהקרן הקיימת עמוסה חובות כרי מיליון לירות לערך . כל עוד חוק הקרקע היה תלוי על ראשנו ולא פורסם , היתה חובה לשעבר הכל ובלבד לכבוש נקודות נוספות . אולם אחרי שהחוק פורסם , יש לשקול מה הם הדברים ה"בוערים , " ומה סובל דיחוי , בייחוד לגבי כיבוש נקודות באדמות שכבר נרכשו על ידי יהודים , על מנת שאפשר יהיה להקדיש את האמצעים שיהיו בירי הקרן הקיימת בשביל רכישות נוספות . מבחינה זו אין אני מבין מהו הדבר הבוער הדוחף אותנו להוציא סכום כסף גדול בשביל העלייה לרוחמה , שאדמתה היא בידי יהודים . ואם יש תקווה לקבל לידינו בקרוב את אדמות הוגי ובריר , הרי שהעלייה לרוחמה כוודאי איננה " בוערת . " הרג' ובריר חשובות לנו הרבה יותר . העלייה לרוחמה תצריך לפחות 10 , 000 לירות ארץ ישראליות , ואינני רואה הכרח דחוף בכך . * חברה הסתררותית שעסקה ביצירת מקומות עבודה למובטלים . נוסדה בשנת . 1935

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר