ז. ביקור באמריקה ערב מלחמה

עמוד:164

וודהר , ובו נקבע כי תכנית החלוקה שהציעה ועדת פיל אינה ניתנת למעשה לביצוע והוצגו כמה חלופות לתכנית זו . הממשלה הבריטית נתלתה במסקנות הוועדה והחליטה להשעות את מדיניות החלוקה ולכנס ועידה משותפת שבה ידונו נציגים של היישוב היהודי , של ערביי ארץ ישראל , של מדינות ערב ושל התנועה הציונית והסוכנות היהודית - בחסות הבריטים - במציאת פתרון מדיני לארץ ישראל . בתום הכינוס של הוועד הפועל הציוני יצא שקולניק למסע התרמה עבור הסתדרות העובדים , ה"געוורקשאפטען קמפיין , " בארצות הברית ובקנדה , מסע שנמשך עד אפריל . 1939 בהיותו על סיפון האנייה בדרך לאמריקה הכין שקולניק את נאומו לוועידת מגבית ההסתדרות . באותם ימים החמירו רדיפות היהודים בגרמניה ובפרעות שהתחוללו ב 9 בנובמבר " ) ליל הבדולח ( " הוכו אלפים מהם והושפלו , רכוש יהודי רב נפגע ומאות בתי כנסת ומוסדות יהודיים הועלו באש . בנאומו ביקש שקולניק לשכנע את התורמים על ידי יצירת קשר בין האירועים בגרמניה לבין המאורעות בארץ ישראל , לאמור : "אנו עומדים זה למעלה מ 30 חודש בניסיון דמים קשה אשר כמוהו טרם נתנסינו . הערבים מודרכים ומצוירים על ידי ההיטלריזם והפשיזם מנסים להפחידנו ולהפסיק את מפעלנו ההיסטורי בעזרת טרור דמים מאחורי הגב והגדר ממחשבים וממארב . אותה היד אשר מטילה להבות אש בבתי כנסת ובתי מדרש יהודים בגרמניה ואוסטריה אותה יד מרימה גם גרזן על תקוות ישראל . " לצד פעולות מגבית ההסתדרות עסק שקולניק בביקורו באמריקה בשורה של עניינים נוספים , כגון עניין המפרה הציוני , ובדיקת האפשרות שהקרן הקיימת ופאז"א ( החברה הארץ ישראלית להתיישבות חקלאית ) ימכרו איגרות חוב לציבור היהודי באמריקה כפי שהמליץ בינואר 1939 לאברהם גרנובסקי , חבר הנהלת הקרן הקיימת . גרנובסקי אמנם השיב תחילה בשלילה להצעתו , אך מאוחר יותר הסכימו לכך ראשי הקרן הקיימת , לעומת זאת אנשי המגבית המאוחרת ( UJA ) התנגדו להצעה זו מחשש שהדבר יפגע בהכנסות המגבית . בפברואר 1939 דיווח שקולניק ליוסף שפרינצק על מגוון עיסוקיו באמריקה ותיבל את מכתבו בהומור המיוחד לו ( תעודה . ( 55 עוד כתב לו על ענייני " מקורות" ועל הביקורת שהטיחו בה על שהיא מתכוונת לגבות מחיר גבוה עבור הספקת מים ליישובים עירוניים , ולהוזיל בדרך זו את המים ליישובים החקלאיים . שקולניק ניצל את ביקורו הראשון באמריקה גם לטיולים ולהיכרות עם הקהילה היהודית הגדולה בה . במכתביו הוא תיאר את עריה של אמריקה ואת נופיה המגוונים , מערבות השלג של קנדה ועד מדבר נוודה . בינואר 1939 כתב לאלישבע : "התרגשתי מאוד מוושינגטון . בבקרי את המוסדות הממשלתיים והציבוריים צץ לפני כל הזמן הפסוק : 'מקדש מלך עיר מלוכה' מה שנאמר על ירושלים . " הנסיעות הארוכות ברכבת פינו לו גם זמן לקריאת הרומן "חלף עם הרוח , " ועליו כתב לאלישבע בפברואר : 1939 "אני קורא וממש בולע כגימנזיסטית מהמחלקה השביעית . " שקולניק בחן בעין ביקורתית את הפעילות הציונית באמריקה ובעיקר את מערכת גיוס הכספים , שבה ראה את עורק החיים של התנועה הציונית . הוא התרשם שפוטנציאל גיוס הכספים מיהודי הארץ העצומה הזו אינו מנוצל אף לא בחלקו הקטן . התברר לו כי פשטה את הרגל השיטה שעל פיה נשלחים לפעולות מגבית באמריקה עסקני ציבור שענייני המגבית הם רק חלק מתוך שלל עיסוקיהם , ושלעתים אינם מבינים כלל את יהדות אמריקה או חסרים ידיעה בסיסית באנגלית . הוא קרא להקמת מוסד מקצועי שיעסוק אך ורק בגיוס משאבים גדולים בגולה , ובראש בראשונה באמריקה , לצרכיה של ארץ ישראל . "אני אומר שישנם אמצעים ענקיים ליהודי העולם בשביל ארץ ישראל גם בימים אלה , ואולי בימים אלה יותר מאשר בימים אחרים . ואני קובע ואומר שאיננו יודעים לבקש מהם ולקבל מהם כסף , " טען במועצת מפא"י זמן קצר לאחר שובו לארץ . עם חזרתו לארץ ישראל שב שקולניק ושקע בפעילות ב"ניר , " שהרחיבה את מעורבותה ב"העברה" גם לצ'כוסלובקיה , ובמקורות , שסך כל מכירותיה למשקים חקלאיים הגיע בשנת 1939 למיליון מטר מעוקב מים . ואולם האירועים המדיניים והביטחוניים שבו ותפסו את מרכז הבמה . בפברואר 1939 התכנסה בלונדון בארמון סנט ג'יימס ועידת שולחן עגול בהשתתפות נציגי היישוב היהודי , הסוכנות היהודית , ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב . בוועידה ניסו מתווכים מטעם ממשלת בריטניה להביא את הצדדים להסכמה בשאלות העלייה , פיתוח הארץ ועתידה המדיני , אך ללא הצלחה . בעקבות כישלון ועידת סנט ג'יימס פרסמה ממשלת בריטניה , ב 17 במאי 1939 עוד "ספר לבן , " ובו קווים למדיניות חדשה בארץ ישראל . נקבע בו כי העלייה היהודית תוגבל ל 75 , 000 איש בחמש שנים , וכי המשכה

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר