ב. שליחות ציונית ופעילות ה"העברה" בברלין

עמוד:117

הקרן הגרמנית הלונדונית בימים האחרונים , כאשר התחלתי כאן להיתקל עם אנשים אשר יש להם 1 , 000-500 לירות ארץ ישראליות ואשר מוכנים ללכת למשקים קיימים , כי אני חושב את זאת לדרך ולמוצא הכי נפלא בשביל החומר הזה , התחלתי לפקפק אם כדאי וצריך לתבוע מכסף הקרן סכומים להתיישבות כפי הצעתנו הקודמת . ייתכן שעלינו להיות אכזרים ולבור לנו בשביל אותן המקומות שיש ברשותנו אנשים שיש להם בעצמם כסף משלהם . בכספי הקרן אולי להקים מפעל גדול ובעיקר קרקע . הן מחר מחרתיים לא יהיה אף שעל אדמה . בשבילנו ובשביל יהודי גרמניה . וגם זאת לדעת : אין אנשי גרמניה לפי גילם , חינוכם , עברם , באים בחשבון למעשי ומפעלי בראשית . את החולה לא הם יכבשו ולא הם ייבשו , בכל אופן לא הם בלבד . ויגיע יום שנצטרך במפעל כזה קודם כל ליישב ולהאחיז פועלי ארץ ישראל מנוסים ואז נצטרך לכסף . בכל אופן נדמה לי כי לפי שעה צריך למצוץ עד הפרוטה האחרונה את הכספים הפרטיים של האנשים הבאים בחשבון . קרן התיישבות בוודאי ובוודאי היה טוב והכרחי . היעמוד הכוח ? אין לי כל ספק למשל כי לו היתה עכשיו קרן חזקה או בנק התיישבותי הגון היה יכול לבנות את ארץ ישראל בחומרי גרמניה . הרצפלד וחברים י אין כל ספק שאפשר להצליח במפעל שהצענו וכתבנו לכם . אם ניתקל בקושי הרי זה רק שאלת הביטחונות , ולו היתה קרן חזקה היה טוב . עלי להודות כי ברגע ידוע הצעתי כאן לחברים את הרעיון לרתום את קרן היסוד באחריות העניין . סוף סוף על בלוק של 160 אלף לירות ישראליות יחד עם הריבית של 3 % במשך 15 שנה יצא להיות ערב בעד תשלום של 13-12 אלף לירות ארץ ישראליות בשנה . החברים דחו כאן את הצעתי מחשש של הסתבכות ודחיות וכוי . אני בלבי עור לא ויתרתי לגמרי . וברגע קשה וקריטי אציע גם את זאת . בזמן הקונגרס יהיה עלינו לטפל ולנהל משא ומתן עם המוסדות היישוביים שלנו . שוקן בעזרת לנדאואר הוזמנו לשיחה בעניין הנ"ל עם אחד מאנשי מקס ורבות , חלד . לאחר ששוחחנו על העניין ולאחר ששאל וחקר כאדם שמבין את העניין ואת נקודות החולשה והתורפה של ההצעה גילה לנו שהוא מברר את העניין בשם שוקן שמתעניין עולים מגרמניה בעת ביקורת דרכונים בנמל יפו , נובמבר 1933

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר