ב. שליחות ציונית ופעילות ה"העברה" בברלין

עמוד:110

ב . שליחות ציונית ופעילות ה"העברה" בברלין ג העוסקים ההגירה בעלייה היהודית בפני מגרמניה מספר העמידו בעיות שנבעו את המוסדות מחוקי ההגירה הגרמניים . בשנים , 1932-1931 בעת המשבר הכלכלי העמוק בגרמניה , נחקקו שורה של חוקים שאסרו הוצאת מטבע זר מן המדינה בסכום העולה על 200 מרק ( כ 13 לי"ש ) בלבד . הגבלות אלו פגעו ביהודים שביקשו להגר ולקחת עמם את רכושם , אך פרצה בחוק שנועדה להפחית ממספר המובטלים באמצעות עידוד ההגירה , ושעל פיה רשאים היו מהגרים במקרים מסוימים להוציא מהמדינה עד 15 , 000 מרק ( כ 1 , 000 לי"ש , ( פתרה את הבעיה לחלקם . סכום זה אף אפשר ליהודים אלה לעלות לארץ ישראל בתור בעלי הון , שהיו רשאים על פי תקנות שלטונות המנדט להיכנס לארץ מעבר למכסות שנקבעו לעולים יהודים . אולם פתרון זה לא סיפק את יהודי גרמניה שהיו בעלי רכוש גדול מ 1 , 000 לי"ש , ושביקשו לעלות לארץ ישראל בלי לאבר חלק ניכר מרכושם . כדי לפתור את בעייתם הציעו אנשי עסקים מארץ ישראל לשלטונות גרמניה לאפשר לאותם יהודים להוציא את יתרת רכושם מהמדינה בסחורות שיירכשו בגרמניה וייוצאו לארץ ישראל . בראש קבוצת אנשי העסקים שיזמו שיטה זו , שנקראה העברה ( טרנספר , ( עמד סם כהן , נציג החברה הפרטית "הנוטע , " שעסקה בנטיעות פרדסי הדרים . ממשלת גרמניה קיבלה את ההצעה בעין יפה מאחר שראתה בה מספר יתרונות ובהם : גידול בייצוא הסחורות מגרמניה בימים של משבר כלכלי , הכנסת מטבע זר שישולם תמורת 30 % מערך הסחורות המועברות 70 % ) מערך הסחורות אמורים היו היהודים הגרמנים שביקשו לעלות לשלם מכספם , ובדרך זו להוציאו מגרמניה , ( שבירת החרם היהודי על סחורות המיוצרות בגרמניה והגברת ההגירה היהודית ממנה . ב 19 במאי 1933 הגיע סם כהן להסכם ראשון עם משרד הכלכלה של גרמניה על העברת סחורות לארץ ישראל בהיקף של 1 , 000 , 000 מרק , לצרכיה של הנוטע בלבד . המונופול שניתן להנוטע עורר את הסתייגותם של ראשי התאחדות ציוני גרמניה בהנהגת יושב הראש שלה קורט בלומנפלד והמזכיר גאות לנדאואר , שהיו מעורבים בהעלאת היזמה ובמידה מסוימת גם במגעים עם השלטונות . אחדים ממנהיגי התנועה הציונית , ובכללם חיים ארלוזורוב , ראו בהעברה מנוף לקידום עלייה בעלת רכוש כלכלי משמעותי שלא תהיה למעמסה על קופתה של ההסתדרות הציונית והזדמנות ללא תקדים למשוך השקעות הון גדולות לארץ . ארלוזורוב הציע שהנהלת הסוכנות היהודית תפרוש את חסותה על ההעברה ולא תשאיר אותה בידי אנשים פרטיים . בשבועות שקדמו למותו הגיע ארלוזורוב להסכמה שהמגעים עם ממשלת גרמניה בנושא ההעברה יתנהלו בפיקוח הסוכנות היהודית וירוכזו בידיה . ב"דיונים" עם נציגי משרד הכלכלה הגרמני השתתפו עתה גם ורנר סנטור , יוצא גרמניה ונציג הלא ציונים בהנהלת הסוכנות בירושלים וגיאורג לנדאואר . לאחר רצח ארלוזורוב החליטו ראשי הסתדרות העובדים לעכב את שובו של שקולניק לארץ ישראל ולשלוח אותו לגרמניה . הוטל עליו להשתלב בצוות של המשרד הארץ ישראלי בברלין , שעסק בייעוץ לעולים ובמתן רישיונות עלייה , ושעובדיו מצאו את עצמם עתה מול זרם פניות הולך וגובר . נוסף על כך שימש שקולניק בתור נציג " חבר הקבוצות" במרכז "החלוץ" הגרמני , לצדם של אנצו סירני ואליעזר ליבנשטיין נציגי "הקיבוץ המאוחד . " הזעזוע שפקד את יהדות גרמניה הביא צעירים רבים לשחר לפתחו של החלוץ בגרמניה והפך אותו מארגון קטן בן כ 500 חברים באפריל 1933 לארגון שמנה 14 , 000 חברים בסוף אותה השנה . "יש לי הרגשה שכאן נקודת הפעולה בזמן הקרוב , " כתב שקולניק לאלישבע לנוכח הכר הנרחב לפעולה חלוצית שמצא בגרמניה עם בואו לברלין ביולי . אולם משימתו העיקרית היתה לייצג את ענייני החברות ההסתדרותיות , ובראשן "ניר" ו"יכין , " במשא ומתן שקיימו נציגי גופים כלכליים וציוניים עם משרד הכלכלה הגרמני בנושא ההעברה ולשלב אותן בהסכם עתידי אם ייחתם . אמנם שקולניק לא השתתף אישית במשא ומתן אך נראה שלנדאואר ייצג אותו ודיווח לו באופן שוטף על מהלכיו .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר