א. שליחות מגבית ללונדון

עמוד:102

א . שליחות מגבית ללונדון * 9 ראשית , 1933 בעקבות מינויו של היטלר לקנצלר ךדח גרמניה , החלו יהודי גרמניה לסבול משורה של גזרות והתנכלויות שפגעו בביטחונם האישי והכלכלי ובזכויות האזרח שלהם , ובכלל זה חרם על בתי עסק של יהודים וחקיקה שהביאה לפיטורי יהודים מן השירות הממשלתי וממוסדות להשכלה גבוהה . הידיעות על מצוקתה של יהדות גרמניה , שבניגוד לקהילות שונות באירופה המזרחית נהנתה במשך שנים מביטחון אישי ומחוסן כלכלי , עוררו זעזוע וגררו גל של תגובות בעולם היהודי , ואלה לא פסחו גם על היישוב בארץ . הדיונים במוסרות הלאומיים על מצבה של יהדות גרמניה התמקדו בשני מישורים : כלפי חוץ נדונה השאלה אם להצטרף לפעולות מחאה ולתגובות נגד כגון החרם היהודי העולמי על סחורות ושירותים גרמניים שעליו הכריזו ארגונים יהודיים שונים ; וכלפי פנים נדונו תכניות להציע ליהודי גרמניה מקלט בארץ ישראל וליצור תשתית לקלוט את הבאים ואת אלה העתידים להגיע . ההתפתחויות בגרמניה לצד גילויים גוברים של אנטישמיות במדינות אחרות במזרח אירופה הניעו יהודים רבים להגר מבתיהם והחלה תנועת עלייה גדולה שבמסגרתה עלו לארץ ישראל בשנים 1936-1933 כ 170 , 000 איש . עלייה זו , המכונה העלייה החמישית , הגיעה בעיקר מפולין ( כ 50 אחוזים ) ומגרמניה והזרימה לארץ ישראל השקעות הון גדולות יחסית . השקעות אלה , המגביות השונות שערכה התנועה הציונית בשנים אלה וההון שגייסה ממוסדות פיננסיים הביאו לתקופה של שגשוג כלכלי ותנופת פיתוח מואצת בארץ ישראל . בחודשים הראשונים של שנת 1933 עסק עדיין שקולניק בעיקר בענייני התיישבות , כגון : ביסוס המשקים והשלמת התיישבות האלף השנייה , שבסופו של דבר הקיפה קרוב ל 500 משפחות , ותכנית "ארמה וחיסכון , " שנועדה לרכוש קרקעות עבור פועלים חקלאיים חסרי קרקע משלהם . החל מאפריל 1933 הוא התגייס בעיקר למשימות שהטילו עליו המוסדות המיישבים במסגרת פעולותיהם בתגובה על עליית הנאציזם בגרמניה , ובכך עסק למעשה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה . בסוף אפריל יצא שקולניק ללונדון במטרה לגייס הון למפעלים של ההסתדרות והמרכז החקלאי . הוא התכוון לפנות מצר אחר לאישים יהודים ציונים בעלי הון כדוגמת ישראל זיו , סיימון מרקס והרי סקר , ומצד אחר לגופים עסקיים דוגמת חברת הביטוח "פרודנשל , " שלהם עמר להציע השקעות עסקיות נושאות רווחים בנטיעת פרדסים , במפעלי בניין למגורי פועלים , במניות בנק הפועלים וכר . ' אולם עור בהיותו בפריס בדרך לבריטניה הוברר לשקולניק שעיני העולם היהודי נשואות עתה למצוקת יהדות גרמניה , וכי באם רצונו לגייס כסף בלונדון למפעלי ההתיישבות העובדת עליו להציגם כתורמים לקליטתם של יהודי גרמניה בארץ . באביב 1933 הוקמה ביזמת ראשי יהדות בריטניה ומנהיגי התנועה הציונית "הקרן הבריטית המרכזית למען יהדות גרמניה . " לאחר ויכוחים בין ציונים ללא ציונים על אופיה ועל תחומי פעולתה הוחלט שתנוהל על ידיהם במשותף , ושתעסוק בהצלת יהודי גרמניה ובתוך כך תעודד את אלו מהם שיחליטו לעלות לארץ ישראל ותסייע להם . " השאלה המרכזית היא איך לשלב את תכניותינו לתכנית הצלת יהודי גרמניה , " כתב שקולניק לשפרינצק מלונדון . במפגשיו עם בעלי הון יהודים דוגמת הרי סקר חשפו הללו בפניו את התלבטותם בין הרגשת החובה לתרום לעזרת יהדות גרמניה ובין רצונם לסייע ליישוב ארץ ישראל . בראשית מאי כתב שקולניק לחבריו במרכז החקלאי , אברהם הרצפלר , יוסף אפרתי , חיים הלפרן ואחרים , על פגישתו עם סקר שעסקה בנושאי מימון ההתיישבות : "סקר אומר כן , אבל ברגע זה איננו יכולים להגיד עוד דבר היות וניגשים לעניין של עזרה ליהודי גרמניה . המשפחה והמשותפת של סקר , מרקס וזיח בוודאי תיתבע גם לעניין זה" ( תעודה . ( 32 פעולת גיוס הכספים שהצריכה כיתות רגליים והתרפקות על דלתות גבירים יהודים , "שנור" בלשון העם , לא היתה נוחה לשקולניק אך הוא השלים עם כך שזהו כורח המציאות . במאי 1933 קיבל שקולניק בלונדון את תכניתם של אנצו סידני והשל פרומקין ליישב רבים מיהודי גרמניה במשקי ההתיישבות העובדת , והוא התבקש להציגה בפני תורמים

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר