ד. ממשבר כלכלי למשבר מדיני בעקבות מאורעות תרפ"ט

עמוד:95

בסימן של עלייה רומה לזו יש לציין את כל יתר ענפי המשק שלנו . הצלחנו להכניס את התלתן כמעט לכל המשקים . במשקי השלחין כבמשקי הבעל . בצעדים בטוחים חודרת האספסת ביבוליה העשירים לתוך משקי השלחין , מבריאה ומחזקת יחד עם השלחין את הרפת במובן הביולוגי ובמובן הכלכלי והרנטבילי . במגדלי החמצה אנו מנסים למלא את העדר האספסת ואת קוצר תקופת התלתן באזורי הבעל . הגענו להישגים חשובים בגידול ירקות בתנאים מתאימים ולשכלולם ולהכנסת גידולים חדשים לפלחה . ולבסוף גילינו אפשרויות לגידול אשכוליות ליד עצי פרי אחרים כמעט בכל אזורי משק השלחין המעורב , דבר הנוטע תקווה בלב העובד ליום המחרת . בעקב ההתפתחות המשקית אנו מתקרבים לרגע הנכסף של הפסקת תקציבי ההספקה כמעט לכל המשקים מחוץ כמובן למשקי גוש הקישון החדשים , בהנחה שהתקציב של השנה הבאה יצייר בעונה המתאימה את המשקים בשארית אמצעי התוצרת המשקיים המגיעים להם . לפי התכנית יתייצבו כמעט כל המשקים על רגליהם הם , בוטחים בכוחותיהם העצמיים להוציא את לחמם מאדמתם ומשקם . לא נעלם מעינינו המצב המיוחד בו נמצא גוש עפולה בערב ביסוסו הרשמי וגמר תקציב התיישבותי . לא חנן הטבע את הגוש הזה בסגולות מיוחדות והאדמה מנעה את ברכתה הגדושה מהמתיישב . מתוך דאגה מיוחדת ומאמצים נאמנים אנו מחפשים ועוד נמשיך לחפש את הדרכים לחיזוק ההתיישבות גם בגוש זה . נרמוז רק שלא נכרתה לגמרי התקווה להשקות ביום מן הימים שטחים מסוימים בתוך הגוש הכבד אשר בין חיפה לעפולה להנאת ההתיישבות הקיימת והגדלתה על ידי ציפוף המתיישבים . אולם למרות כל אלה נטעה אם נחשוב כי ההתיישבות הקיימת הגיעה אל המנוחה ואל השלווה . השלווה החקלאית הפטריארכלית והמסורתית אינה כנראה נחלת המשק החקלאי המודרני . פסקה האידיליה של המשק הבנוי על הספקה עצמית מלאה , הקפוא על שמריו והרגליו ואינו תלוי בגורמים חיצוניים שונים . פרובלמות לבקרים פוקדות את המשק החקלאי והן תלויות בגורמי טבע שונים , בתנאים לוקליים ובקוניוקטורות עולמיות . שומה על בעל המשק להיות לא רק חקלאי טוב ומנוסה , כי אם גם צופה למרחוק , מקדים תרופה למכה המתרחשת עליו , מחזק , מחדש , משכלל ומכניס מתקופה לתקופה ענפי הכנסה חדשים תמורת אלה אשר הכזיבו או עומדים להכזיב . בראש הדאגה במשקים שלנו עומדת עדיין לצערנו , ונאמין כי זו הפעם האחרונה אשר ועידה שלנו תטפל בה - שאלת ביסוס המשקים . לפי מצב הקרנות הציוניות נחוצה העזה כלשהי למען האמין כי התקציב החקלאי לשנת תרצ"ב יבסס כליל את המשקים בין של העובדים ובין של אחרים . אולם איך שיהא - עלינו לעמוד בכל תוקף על ההכרח לעשות את התקציב הבא למכריע בגורל ביסוס המשקים . הוועידה החקלאית תחזור על דרישתה לשריין בראש וראשונה את תקציב קרן היסוד לצורכי ביסוס המשקים ומפעלי התיישבות חדשה . אולי בשעה מאוחרת זו וברגע קריטי זה תהיה סוף סוף אוזן קשבת לדרישתנו . הסכומים הדרושים לביסוס המשקים הם למעלה מ 250 אלף לירות ארץ ישראליות . יש לציין כי כמשך השנים האחרונות נעשה הרבה בכיוון של הוזלת ההתיישבות וביסוסה . יש להבין כי ההוזלה היתה אפשרית בגבול ידוע רציונלי רק בבניינים . ולגבול הזה הגענו . אין להעלות על הדעת קימוצים באמצעי התוצרת . אדרבה , ירידת מחיר התוצרת החקלאית מחייבת אותנו לצייד את המשק באמצעי ייצור נוספים .

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר