ד. ממשבר כלכלי למשבר מדיני בעקבות מאורעות תרפ"ט

עמוד:81

בשלהי , 1929 בעיצומם של הימים הסוערים , הושלם האיחוד של אחדות העבודה והפועל הצעיר . ב 5 בינואר 1930 התכנסה בתל אביב ועידת היסוד של "מפלגת פועלי ארץ ישראל" ( מפא"י , ( שהייתה לגדולה במפלגות היישוב . האיחוד היה ניצחון פוליטי לקו העקיב של שקולניק בחוגי מפלגתו והוא קיווה כי בהמשך יצטרפו לאיחוד זרמים נוספים בתנועת הפועלים , כגון "השומר הצעיר" ו"פועלי ציון שמאל . " הקמת המפלגה הרחבה פתחה כפניו אפשרויות אישיות חדשות והוא מצא עתה שותפים רבים לעמדות שהציבו אותו לעתים מבודד בהפועל הצעיר . זמן מה לאחר מכן , ב 27 בפברואר , 1930 נישאו לוי שקולניק ואלישבע קפלן בתל אביב . בחורף ובאביב 1930 הופנו העיניים ביישוב אל הפעולה המדינית . כאמור המאורעות בשנת 1929 הניעו את קובעי המדיניות בבריטניה לבחון מחרש את מדיניותה בשאלת ארץ ישראל ובמרכזה את המחויבות להצהרת בלפור . עם תום המאורעות הוקמה ועדת חקירה מלכותית בריטית בראשות השופט וולטר שאו והיא התבקשה לבחון את הסיבות לפרוץ האירועים האלימים . עם פרסום הרוח של ועדת שאו ב 30 במרס , 1930 נתאמתו ההשערות בתנועה הציונית שהוועדה תחרוג מתפקידה ותעסוק גם בשאלות עקרוניות של מדיניות המנדט ובהתחייבותה של בריטניה להקמה בית לאומי ליהודים . מסקנות הוועדה טיהרו כליל את ממשלת המנדט מאחריות למאורעות ותלו את האשם העיקרי למהומות ב '' התחייבות הכפולה" של בריטניה בהצהרת בלפור - להקים בית לאומי ליהודים מכאן ולשמור על זכויות הערבים מכאן . ההתפרצות נבעה מחששם של הערבים שהתפתחות היישוב היהודי בארץ וקניית הקרקעות להתיישבות יביאו לדחיקת רגליהם ולנישולם מהקרקע , טענו חברי הוועדה . לפיכך המליצה הוועדה להגביל את העלייה ולבחון מחדש את שאלת העברת הקרקעות לבעלות יהודית . במרס , 1930 ערב פרסום מסקנות ועדת שאו , התכנסו בלונדון בזה אחר זה מושבי הוועד הפועל הציוני והוועד המנהל של הסוכנות ושקולניק השתתף כשניהם . הישיבות התנהלו בצל החשש משינוי לרעה במדיניות הבריטית , וחילוקי הדעות הקשים בתחום המדיני שבאו לביטוי בישיבות אלה חשפו שוב את הבדלי ההשקפות הבסיסיים בין ציונים ללא ציונים . מתוך רצון לקבוע עובדות בארץ ישראל הציע רופין תכנית התיישבות רחבת היקף של 50 , 000 משפחות במשך 15 שנה . שקולניק תמך בהצעת רופין , אך מטעמי תקציב הוחלט להסתפק לעת עתה בתכנית נוספת להתיישבות חקלאית של 1 , 000 משפחות שבהבנתה החל המרכז החקלאי כבר בשנת . 1927 בעיצומם של ימי הדיונים נפטר הלורד בלפור , ועל רקע אווירת הצער ששררה בישיבות נתפס מותו כמסמל במידה רבה את מותן של התקוות שנתלו בהצהרה הנושאת את שמו , כפי שהיטיב לתאר שקולניק במכתב לאלישבע ( תעודה . ( 27 הוא ראה בפטירת בלפור עוד חוליה בשרשרת מקרי המוות שפגעו קשות בתנועה הציונית לאורך שנים , ובכלל זה מותם של חוזה מדינת היהודים ומייסד ההסתדרות הציונית תאודור הרצל ושל הוגה הדעות והמנהיג הציוני מקס נורדאו ומותו של לואי מרשל זה מקרוב . בעודו שוהה בלונדון קיבל שקולניק מכתב מאלישבע שבו בישרה לו כי היא מצפה להולדת ילדם הראשון ושקולניק המאושר ענה לה ושיתף אותה ברגשותיו ( תעודה . ( 28 באוגוסט 1930 נולדה להם בת והיא נקראה דבורה על שם אמו של שקולניק , שנפטרה בינואר . 1928 דוח ועדת שאו והפעילות המדינית הבריטית שבאה בעקבותיו , ושנראתה כמכוונת לסגת מההתחייבות לבית הלאומי , עוררו מורת רוח רבה בתנועה הציונית . באוקטובר 1930 פרסם שר המושבות הבריטי פספילד "ספר לבן" שבו הציג את המדיניות החדשה שאימצה ממשלת בריטניה לגבי ארץ ישראל , ושבמרכזה הגבלות קשות על העלייה היהודית ועל רכישת הקרקעות בידי יהודים , וחתירה להקמת מועצה מחוקקת . פרסום הספר הלבן הטיל את התנועה הציונית לאחת מתקופות השפל כתולדותיה . לנוכח הכישלון המדיני הוטחו האשמות כלפי ההנהגה הציונית ורבו גילויי חוסר האמון בה , והדבר גרם לווייצמן ולהנהלת הסוכנות היהודית להכריז על התפטרותם . גם גיוס הכספים , שנפגע ממילא עקב המשבר הכלכלי העולמי , הלך ונחלש . בינואר 1931 התכנס בלונדון בדחיפות הוועד הפועל הציוני עקב מצבה הכספי החמור של הסוכנות וההכרח לקצץ בתקציבה . בסיום מושב הוועד הפועל יצאו שקולניק ואברהם הרצפלד לפריס לפגישה עם "הנדיב הידוע , " הברון אדמונד דה רוטשילד , על פי הזמנתו . פגישה בין הברון לבין נציגי פועלי ארץ ישראל לא היתה דבר של מה בכך . במשך שנים שרר יחס של כבדהו וחשדהו בין הברון לתנועת הפועלים הציונית , שרבים מאנשיה , על אף הערכתם למחויבותו ולעזרתו הרבה של הברון ליישוב ארץ ישראל , ראו בו את

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר