ג. התיישבות האלף הראשונה

עמוד:56

עור בטרם החל במערכה הגדולה למען התיישבות חדשה נפנה שקולניק לטפל בעניינים שונים ובהם רעיונות ההתיישבות בעבר הירדן ובחורן . בשנת 1922 פרסם שר המושכות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל "ספר לבן" שבו הודיעה ממשלת בריטניה על החלטתה למסור את עבר הירדן לשלטונו של הנסיך עבדאללה . חוגים נרחבים בציונות , ובכללם מפלגות הפועלים העיקריות , לא השלימו עם קריעת עבר הירדן מארץ ישראל , ואת מחאתם ביטאו בניסיונות להתיישב באזור זה . מוסדות תנועת הפועלים קיימו אחיזה זמנית בעבר הירדן באמצעות קבוצות שעסקו בעבורה קבלנית , ובהן קבוצת עובדים של חברת "סולל בונה" שהשתייכה להסתדרות הכללית , וקבוצה של אנשי "קיבוץ הקבוצות" ( ארגון התיישבותי שהיה מסונף ל"חבר הקבוצות , " וששאף לסינתזה בין הקיבוץ לקבוצה . ( בו בזמן הפנו מפלגות הפועלים מאמצים לחידוש ההתיישבות היהודית על אדמות שרכש הברון אדמונד דה רוטשילד בחורן , ושנעזבו בסוף המאה התשע עשרה . מפאת הרגישות המדינית של הפעילות בעבר הירדן ובחורן היו ענייני ההתיישבות באזורים אלו מסורים על פי רוב ליזמתם של קבוצות ויחידים חברי שתי מפלגות הפועלים הגדולות , כגון שמואל דיין וחיים שורר חברי "הפועל הצעיר . " בשנת , 1926 בעקבות פנייה של מזכירות הפועל הצעיר , שוכנע גם חיים וייצמן להיכנס לעובי הקורה בנושא ההתיישבות היהודית בחורן וקיים מגעים עם הברון ועם שלטונות צרפת , ששלטה באזור מתוקף המנדט על סוריה והלבנון . במהלך שותף גם הנרי ( צבי ) פרנק , מנהל פיק"א , ומשנדמה היה שההתיישבות בעבר הירדן ובחורן עומדת לקרום עור וגידים נרתם גם שקולניק לקרם את מימושה וניסה לגייס את חברי שתי הדגניות לטובת העניין , משום ש"אחרי תקופת עין חרוך ועמק יזרעאל צריך שוב לעלות שמשה של דגניה , " כפי שכתב לאלישבע ( תעודה . ( 16 בקיץ 1926 יצא שקולניק ללונדון כדי להשתתף במושב הוועד הפועל הציוני הגדול והחל לעשות נפשות לתכנית ההתיישבות החדשה . באותן השנים כבשו להם אנשי תנועת הפועלים בהדרגה מעמר ותפקידים בהנהלה הציונית ועובדה זו הקלה עליו את המלאכה . למרות התנגדות חזקה מצד כמה מחברי הוועד , ובעיקר אנשי מחלקת הכספים , החליט הוועד הפועל לאשר תקציב בן 40 , 000 לי"ש להתיישבות חדשה , אם כי במידה מסוימת נעשה הדבר על חשבון התקציבים לביסוס ההתיישבות הקיימת . "אני בכל זאת חושב שהשנה ויהיה מה צריך להתחיל בהתיישבות חדשה , " כתב שקולניק מלונדון אל חברי המרכז החקלאי . נוסף על כך טיפל בשורה של נושאים שהעסיקו זה זמן את חבריו , ובהם מחלוקות בעניין קרקעות ומיסוי על הקרקע והסדרים להחזר ההלוואות שקיבלו המשקים מקרן היסוד . מלונדון יצא שקולניק לוורשה ושם נפגש עם אלישבע , וב 1 בספטמבר יצא ברכבת למסע לרוחבה של אירופה המזרחית עד לסלוניקי שביוון . במשך הנסיעה קרא את ספרו של ויקטור צ'רנוב "סוציאליזם קונסטרוקטיווי ; " צ'רנוב , ממנהיגי הסוציאל רבולוציונרים ברוסיה ומי שכיהן שם בתור שר החקלאות בשנת , 1917 הדגיש כספר את תפקיד הקואופרטיווים החקלאיים . שקולניק התרשם עמוקות מהספר וכתב לאלישבע : "בענייני חקלאות הוא מבין וחושב כמוני ... אני מוצא כל כך הרבה סעד וסיוע לתפיסתי . " במהלך המסע , שארך ארבע יממות , כתב לאלישבע מכתבים ארוכים דמויי יומן ובהם תיאר את קורותיו וחשף את מלוא רגשותיו כלפיה ( תעודה . ( 17 את ביקורו בסלוניקי יזם לשם בחינת קליטתם של 600 , 000 הפליטים היוונים שהגיעו למקום מאסיה הקטנה במסגרת הסכם חילופי אוכלוסין בין יוון לטורקיה . שקולניק ציין במכתב לאלישבע כי זהו "ניסיון ענקי ומעניין של העברת מספר אנשים כה גדול בנשיהם וטפיהם וכל הכבודה אשר להם , " וביקש לבחון את דרכי יישובם בפרוורי סלוניקי ובכפרים באזור . הוא הניח שניתן יהיה ללמוד מכך לגבי ההתיישבות בארץ ישראל . במהלך הסיורים שערך הרשימו אותו יותר מכל העלויות הנמוכות של הקליטה וההתיישבות של הפליטים היוונים . על סמך מראה עיניו ורשמיו ביוון גיבש שקולניק תכנית שבמרכזה הצעה ליישב בארץ ישראל בתוך זמן קצר 1 , 000 איש ביישובים חקלאיים חדשים , ולבצע זאת בעלות נמוכה מכפי שנעשה בעבר ועל קרקעות שכבר נרכשו . בעודו יושב בבתי הקפה הקטנים בערים ובכפרים שבהם סייר החל להעלות את התכנית על הנייר . את הצעתו פתח במשל : " נתאר לעצמנו כי נטרפה אנייתנו עלינו בלב ים ותביאנו אל אי בודד . סביב סגר מדבר הים ואין תקווה לבוא בקשרים עם העולם החיצוני . והנה אנו 1 , 000 בחורים מלומדי סבל ודרוכי רצון ושרירים . בקופתנו גם 100 , 000 לירות מצריות שבעדם אפשר לרכוש על האי הזה גג למחסה , בהמות עבודה והמכונות הראשונות הכי נחוצות כמו כן זרעים והספקה עד

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר