תקופת מלחמת העולם הראשונה

עמוד:16

הלוא סוד גלוי הוא כי העבודה השכירה כמו שהיא אינה מספקת אותנו לגמרי , כי דת העבודה היכתה שורשים בלב מעטים מאוד . עיקר הגיון עבודתנו בארץ הלוא הוא רצוננו בתחיית העם על ידי עבודה חופשית בארץ . הרצון וההכרה הזאת הם ששורפים את כל הגשרים שלנו עם העבר . ובחיינו פה יש שענייני העבודה היומית וחוסר העבודה משכיחים הכל , והנך נתון כולך למלחמת החיים היותר פשוטה . יש נוהגים אצלנו לתלות את העניינים המשותפים של הפועלים במטבח ובפרופסיה , כאילו יש לנו מטבח ופרופסיה לשם ולשמה של הפרופסיה גרידא ? האומנם לא נכיר כי המטרה העיקרית של תחיית העם היא ערך משותף של כל הפועלים ? ופה אנו מגיעים לנקודת הכאב של ההסתדרות . ההסתדרות מורכבת משלושה שותפים המאוחדים ברעיון אחד , והנבדלים באמצעים ואופני הוצאת הרעיון לפועל . השותפים האלה נמצאים תמיד במצב ער מאוד המביא אותם לידי התחרות הדדית בכל העבודה וגם בהשתתפותם בתוך ההסתדרות , וכאילו אין אחד קם אלא בנפילתו של השני , ועל ידי מצב זה אין ההסתדרות בבחינת תערובת כימית כי אם פיסיקלית שאלמנטיה אינם מתמזגים ועלולים להיפרד . ומתוך בך אין ההסתדרות יכולה להופיע בשום שאלה רצינית בתור חשיבה מיוחדת מבלי לחשוש שמא היא דורכת על ירי זה על כף רגלו של שותף זה או אחר . היא מוכרחה להיות במצב של ערנות חולנית כזאת שבמציאותה אי אפשרית עבודה יצירתית , ואם היא הולכת למרות הכל בדרכה - צפויה לה סכנת פירוד ואין לה אותו החוזק והביטחון הדרוש ליצירה ולעבודה חופשית . בין כה וכה ועבודתנו סובלת ונעכבת . השעה שההסתדרות עוסקת רק בשאלות אקונומיות של הפועל מפסיקה כל קשר בינה ובין הקבוצות המתיישבות ועל ידי זה נחלש כוחה והיא מקבלת צורה של מקלט ליל , של מעבר . אנו עומרים בפני תקופה של אפשרויות בלתי מוגבלות , של עבודה קולוניזציונית רחבה . אנו מחכים לבואה של הקומיסיה הציונית . יש לנו מה להגיד , והאם נסמוך כי עבודתנו תיעשה על ידי אחרים ? חברות ואגודות יישוביות , קפיטליסטיות שונות וגדולות , העלולות לבלוע אותנו ואה שאיפתנו , מתייסרות ותיווסדנה , והאם עלינו לפגוש בהם מפורדים או מאוחרים ? הייבצר מאתנו לרכוש ברגע הדרוש השפעה רבה על הקרן הקיימת ? אבל זה נוכל רק אז אם נהיה מאוחדים . אז יקשיב כל המחנה הצעיר העובד בשביל המוסד הזה לקריאתנו המאוחרת . האם לא תפקידנו המשותף הוא - ביסוס חומרי של חברינו המתחלק לשני סעיפים - ביסוס העבודה הזמנית אצל נותני העבודה ( שתתמיר עוד ימים רבים למרות רצוננו , ( וחיפוש הדרכים והאופנים של התיישבות המאפשרת חיי עבודה בריאים והלוחמת עם הקבצנות המנוולת השוררת בקרבנו . ולעת עתה גם העבודה הזמנית , גם המושבים שלנו משכלים את העובדים באשר לא נוצרו עוד התנאים לחיים . התפקיד הזה , כמו כן תפקירי קןופתו חןולים , [ המשכיר , המטבח ושאר המוסדות העתידים להיברא בתוך ההסתדרות הם פרופסיונליים בה במידה שהבנק האגררי העתיד להיברא ביישובנו פרופסיונלי הוא , וכמו כן הם גם יישובים באשר הם מאפשרים את עבודתנו היישובית . לוי שקולניק בפתח

ישראל. ארכיון המדינה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר