מחבר: אלי שילר

שנת ההוצאה: 1976

מילות מפתח: מסגד כפת הסלע; מיסגד כפת הסלע; מסגד כיפת הסלע; מיסגד כיפת הסלע; כפת הסלע; כיפת הסלע

(מתוך ההקדמה:) "החוברת המובאת בזאת, מהווה נסיון ראשון בשפה העברית להקיף את עיקר החומר הנוגע לכיפת הסלע ואבן השתיה. כדי להקל על הבנת הכתוב הומחשו הדברים בצילומים ואיורים רבים, המאפשרים גם בידי הקורא המשכיל שאינו דוקא איש המקצוע לעמוד על ערכו של אתר רב חשיבות זה...". אל הספר

נושא/נושאים: , ירושלים

תוכן הספר:

• כיפת הסלע ואבן השתיה

• תוכן הענינים

• חלק ראשון: כיפת הסלע

• כיפת הסלע ואבן השתיה, 1861 (הדפס אבן מאת פאריי)

• א. מבוא

• כפת הסלע והמבנים הסמוכים לה. ציור מהמאה הקודמת.

• פנים כפת הסלע - ציור מהמאה הקודמת.

• כיפת הסלע (לפי דה ווגה ‭- (‬ תוואי ותכנית המבנה

• תוכנית כפת הסלע; לסלע ולכפה הסוככת עליו ישירות נועד התפקיד המרכזי, בעוד לפרוזדורים חשיבות משנית, והם נמוכים יותר ומפוארים פחות.

• בנםית סנטה קונסטנצה ברומא, המאה ה‭.4-‬ זו שמשה לפי ההשערה מקור לתכנית כנסית הקבר, אשר מצדה השפיעה ישירות על תכנית כפת הסלע.

• ציור זה מדגים כיצד נקבעה התוכנית של כפת הסלע; במעגל שנחוג מסביב לסלע שורטטו שני רבועים מצטלבים. מקום מפגש צלעוחיהם, שהוארכו, קבע את מקום האומנות החיצוניות. צידי האוקטגון המאורסים נותנים שני רבועים נוספים. חסימתם נותנת את תואי האוקטגון החיצוני.

• בנין כפת הסלע מבוסם על פרופורציות גיאומטריות מושלמות, שמקורן בארכיטקטורה הקלאסית, (ר' פרוט משמאל‭.(‬

• תוכנית כפת הסלע.

• ב. המבנה לפרטיו

• תוכנית וחתך של כבת הסלע: המבנה המתומן והדגש על כפה, היו מקובלים בקרב הארכיטקטים הביזאנטים, ושמשו אולי מקור השראה לבוני כפת הסלע.

• הכפה עשויה משתי כפות ניפרדות - פנימית וחיצונית:

• הכפה - מראה כללי.

• a C n D ‭>>‬ ‭>,‬ r ‭r~‬ ri ־r a

• עיטורי ערבםקות (סטוקו) בכפה.

• הכפה הנוכחית שניבנתה בשיפוצים האחרונים ‭.(1958-62)‬ הכפה מצופה אלומיניום מיוחד בגוון זהוב, שנעשה באיטליה. שים לב לפתח המוליך לפנים הכפה, וממנה.

• לעמודים שנילקחו ממבנים אחרים הותקנה תושבת אחידה כדי לשוות להם אופי הומוגני.

• אחת מארבע האומנות התומכות את הכפה.

• כיסוי השיש בכפת הסלע, נעשה בסגנון המקובל על האמנים הביזאנטים, בצורת "פרישת דפי ספר‭,"‬ כשכל ארבעה "דפים" יוצרים יחידה צורנית סימטרית.

• חלונות כפת הסלע, עשוים ממוטיבים פרחונים מסוגננים, ועיטורים גיאומטרים , ומצטינים ביופים. הקדומים שבהם, אינם קודמים למאה ה‭.14-‬

• שרידי פסיפס מקורי ששרד מתחת לגג הפורטיקו, פסיפס מעין זה שכסה את המבנה מבחוץ, הוחלף באריחי פאינם במאה ה‭. 16-‬

• דוגמאות לאריחים מהמאה ה‭16-‬ (לא הטיבו להשתמר‭.(‬ א-ב. דגמים גיאומטרים שהיו בקיר המבנה. ג-ד. דגמים פרו־וונים מתחת לכפה.

• דוגמאות לעיטורי האריחים כיום,

• עיטור בשולי המבנה (בחלק עליון) המצטין ביופיו. (המוטיב מושאל מעיטורי אבן בבנינים מוסלמים‭.(‬

• אתרים בסמוך לשער הצפוני.

• ‭.5‬ עיטור הסרקופג.

• ‭.2‬ בלטת אל גיינה.

• ‭4-4‬א‭.'‬ עורקי שיש - הדומים לפני אדם.

• ‭.1‬ השער המזרחי ושרידי הפסיפס.

• אתרים בסמוך לשער המזרחי

• ‭.2‬ כתובת הואקף המנציחה את פעולות השיקום.

• אתרים בסמוך לשער הדרומי

• ‭.2‬ "זוג הצפודים" בסמוך לפתח הדרומי.

• ג. תולדות המבנה

• מטבע מתקופת בר כוכבא, ‭v\\\- 1/‬ן‭#/‬ ועליו (כנראה) חזית המקדש, המעיד לפי הסברה על חידוש השלטון היהודי בהר הבית לזמן קצר.

• כתובת שנמצאה על ידי משלחת מזר בסמוך לכותל, והמעידה לדעת החופרים על התקוה שעוררה הבטחת יוליאנום הכופר לבנות מחדש את בית המקדש.

• "מסגד עומר‭^'‬ בסמוך לכנסית הקבר, שבא להנציח את ביקורו של עומר במקום בדרכו להר הבית (ציור מ‭.(1880-‬ כפת הסלע ניקראת (בטעות) גם "מסגד עומר" אך היא איננה מסגד ולא ניבנתה על ידי עומר.

• האימפריה המוסלמית בתק' האומאיח השתרעה מסין ועד ספרד, ואיפשרה גיוס הון ואמנים מעולים בני אסכולות שונות.

• בכתובת המנציחה את מפעלו של עבד אל מאלק הוסר שמו ותחתיו הוכנס שמו של אל מאמון.

• מוטיבים הקשורים לישו ולמקדש היו נפוצים ביותר בקרב הסופרים הצלבנים, בזיקה לכפת הסלע ומהם שעיטרו את המבנה: א) מרים מוסרת את ישו לידי הכהן, במלאות לו 40 יום (לק י ב: ‭.(22‬ קפלה שהנציחה זאת היתה בתק' הצלבנית ממזרח לסלע.

• ב) ישו מפליא בחכמתו אח הפרושים בהיותו בן 12 שנה (לקי ב: ‭.(46‬ שים לב לציור המקדש בצורת כפת הסלע. (מיניאטורה צלבנית מסנטה קחרינה, סיני‭.(‬

• חותמת השיכח למסדר הטמפלרים.

• השבכה מהתקופה הצלבנית שהקיפה את הסלע (הוסרה רק בתק' השלטון הירדני‭.(‬

• "טמפלום דומיני" על מטבע צלבנית - עדות לחשיבותה בתקופה זו.

• כפת הסלע - כ"מקדש שלמה‭."‬ הנוצרים התיחםו עפ"ר למבנה כאל כנסיה או כאל "מקדש שלמה‭."‬

• "כפת העליה" במקורה - "מקום טבילה" מהתקופה הצלבנית.

• גומחה בכפת הסלע מאוגפת ע"י זוג עמודים פתלתלים וקבר צלבני הבנוי באופן דומה,

• שרידים צלבנים בכפת הסלע ובמסגד אל אקצה.

• פנים כיפת הסלע (צילום מ‭1905-‬ בערך‭.(‬

• וילהלם השני מבקר בכיפת הסלע ‭898)‬ ו)

• צלאח א-דין כובש כפת הסלע מידי הצלבנים.

• כפת הסלע כפי שנראתה לפני השיפוצים האחרונים ‭.(1958-62)‬

• ד. כפת הסלע והיהודים

• בית המקדש מתואר כהעתק לכפת הסלע ‭,(1604)‬

• ירושלים ובית המקדש בדמוי כפו! הסלע ‭.(1655)‬

• כפת הסלע ועליה כתובת- בית המקדש, מתוך מדריך לירושלים, ‭.1850‬

• כפת הסלע המסמלת את המקדש בכתובת מברלין ‭.1727‬

• "כפת בית המקדש" ובצדו "מדרש שלמה המלך" (אל אקצה) ‭.(1537)‬

• ה. עיטורי כפת הסלע

• עיטורי הקשתות ופרוזדור הבינים.

• שימוש במוטיבים מזרחים בכפת הסלע: ש0אל: "המוטיב המכונף" בתוף כפת הסלע. ימין: מוטיב דומה המופיע על גבי מטבע פרסית. מוטיב זה היה נפוץ בפרס בתקופה הסאםאנית, ושימש מקור השראה לאמני כפת הסלע.

• שימוש במוטיבים קלאסים בכפת הסלע: מימין - עיטור המופיע על אחת מקורות העץ של כפת הסלע; משמאל - מוטיב דומה מהמאה הראשונה שנמצא באיטליה (נאפולי‭.(‬

• דוגמאות לעיטורי אקנטוסים (עלי שובה) המופיעים על גבי קשתות ואומנות כפת הסלע. המוטיב הוא קלאסי ביסודו, אך שונה ממנו מעט בצורת העלים שהיא מהופכת, והם נחשבים לעיטורי האקנטוםים היפים ביותר הידועים כיום.

• עיטורי מגילות הצמח הם מהמוטיבים הנפוצים ביותר בכפת הסלע.

• עיטורי עלים מופיעים במבנה במגוון צבעים וצורות.

• עצי הדקל מופיעים בדרך כלל באגפי האומנות. הם מסוגננים בטעם מזרחי, דבר המתבטא באבני החן המשובצות בגזע. גם זוג עצי הדקל הזהים בסמוך לגזע מסמנים את ניצני האמנות המזרחית, המדגישה חזרה בלתי נילאית על אותם הדגמים.

• עיטורי ענבים; מוטיב מושאל מהעולם הקלאסי, שעוצב בצורה מקורית בכפת הסלע.

• עיטורי האמפורות מהמוטיבים הנפוצים ביותר בעיטורי המבנה.

• זרי פרחים ופירות מופיעים לרב בכפת הסלע בתקרת הקשתות. המוטיב שאול מהעולם הביזאנםי, אך כאן הוא נעדר פרחים ובמקומם משולבים בזרים פירות. ‭.1‬ דוגמא מוגדלת ‭.2 .‬ שילובה בקשת המבנה.

• דוגמאות לעיטורי תכשיטים ואבני חן.

• עיטורי תקרת קשתות האוקטגון.

• רקוע מתכת נאה (בדרום-מערב‭;(‬ שריגי גפן מתפתלים יוצאים מעץ.

• רקוע מתכת נאה בסמוך לפתח הדרומי, ורקוע אחר.

• דוגמאות נוספות לעיטורי רקועי המתכת

• רקועי מתכת מצוים גם מתחת למשקיפים (כאן: דלת דרומית‭,(‬ אך בשל מיקומם בסמוך לדלתות הם לא היטיבו להשתמר.

• רקוע החוזר על עצמו תשע פעמים בחלקי המבנה השונים.

• דוגמא לעיטורי תוף הכפה: אמפורה בין החלונות.

• דוגמא לעיטורי תוף הכפה: אמפורה ברגיסטר התחתון,

• עיטורי אוקטגון הביניים מתרכזים על הקשתות והאומנות (מבט מבפנים כלפי חוץ‭.(‬

• עיטורי הקשתות : מבט מהפרוזדור החיצון. המוטיב עשוי בד"כ מצמח דמיוני המתרחב כלפי מעלה בהתאם לצורת הקשת.

• עיטורי אגפי האומנות והארכיטרב,

• כיפת הסלע מבפנים, 1893

• עיטורי האומנות והקורה.

• דוגמא לעיטורי הקשתות (ר' גם עמ' ‭.(31-32‬

• תקרת הפרוזדור החיצוני.

• תקרת אוקטגון הביניים.

• החזות החיצונית;

• כפה הםלע- מראה כללי.

• מעמדה המיוחד של כפת הםלע בנופה של ירושלים איננו מקרי, ובנוסף ליפי המבנה הוא נובע גם ממיקומו של מרום הר הבית וכפת הםלע במרכז נקודות החיתוך של קווי הראיה מפסגות ההרים מסביב.

• התמונות מראות את התידוסותה של כפת הסלע לסובב ואת "מרחב הראיה‭,"‬ ממנו ניתן להשקיף על כפת הםלע (מסומן בלבן - א‭.(‬ עקב אופיה ההררי של העיר, ומי - קומו הנמוך של הר הבית, מרחב הראיה גדול יותר מאשר בערים אחרות. א. מרחב התצפית על כפת הםלע. ב. מרחב התצפית על הקתדראלה של פלורנץ‭,,‬

• חלק שני: אבן השתיה

• א. מבוא

• פני הסלע כיום (לפי דלמן‭.(‬ ‭.1‬ סימני אצבעות גבריאל. ‭.2‬ טביעת כף רגל הנביא. ‭.3‬ מקום תפילח שלמה. ‭.4‬ טביעת טורבאן מוחמד. ‭.5‬ מקום תפילת אליהו. ‭.6‬ מושב גבריאל. ‭.7‬ מקום תפילת אברהם. ‭.8‬ מקום תפילת דוד. ‭" .9‬ באר הרוחות‭.10 ."‬ פתח בתקרת המערה. ‭.11‬ "לשון הסלע‭.12 ."‬ טביעת רגל אידרים. ‭.13‬ מקום תפילח אידרים. ‭.14‬ סימנים נוספים המיוחסים לטביעות רגלי הנביא. ‭.15‬ מקום תפילת הנביאים. ‭.16‬ לוח המכסה על תעלה. ‭.17‬ סדק בסלע. ‭.18‬ סימני חציבה מלאכותית. (ר' ביתר פירוט §ג‭.('‬

• עמים רבים האמינו כי טבור העולם (אומפלוס‭,(‬ בדמוי אבן, נמצא בתחומם. אבן השתיה מהוה דוגמא אחת מני רבות בעולם הקדום לרעיון זה. ‭.1‬ האומפלוס בקרמריה (בצרפת‭.2 .(‬ האומפלוס בנפטה (נוביה‭.3 .(‬ האומפלום האירי. ‭.4‬ האומפלום בדלפי. ‭.5‬ "מרכז העולם" בקבר הקדוש. ‭.6‬ האומפלום הקלטי.

• אבן השתיה נמצאת בציר החתוך של הפסגות הסובבות אותה, ובציר זריחת השמש בפסגת הר הזיתים. אלו העניקו מימד נוםף למרכזיותה וחשיבותה.

• הר המוריה (ואבן השתיה בשיאו) הנו ההר הקרוב ביותר השולט על עיר דוד והעופל, ונבחר מתקופות קדומות לשמש כמרכז פולחני של העיר. במפה ניראים הגאיות התלולים המפרידים את העיר מיתר ההרים ואת העליה המתונה והנוחה להר הבית.

• ב. תולדות אבן השתיה

• עקדת יצחק שהתרחשה לפי המסורת על אבן השתיה והיתה מגורמי היסוד להתקדשותה (ציור מאת רמברנדט‭.(‬

• אבן השתיה והתיחםותה לכפת הסלע ובית המקדש; האבן היתה כנראה בקודש הקדשים.

• קודש הקדשים (ציור דמיוני מהמאה ה‭.(17-‬ אבן השהיה במקדש שלמה היתה בקודש הקדשים, ועליה היה מונח ארון הברית.

• טבור העולם (האומפלוס) בדלפי, מהמקדשים הנערצים והידועים ביותר בעולם העתיק; יש סבורים בי, שימש מקור השראה לאבן השתיה בירושלים. בתמונה: האומפלוס, ובסמוך לו שני נשרי זהב המסמלים את מרכז העולם.

• הרעיון כי ירושלים היתה בטבור העולם מצא את המשכו גם בימה"ב. בתמונה: העולם בצורת עלה חלתן ובאמצעו ירושלים. ציור משנת ‭.1580‬

• ג. חשיבות אבן השתיה

• אבן השתיה בכפת הסלע כיום (מראה כללי‭.(‬

• "מסע הלילה" של מוחמד ממכה לירושלים, המהוה את הבסיס ההלכתי לקדושת הר הבית בעיני המוסלמים. (ציור פרסי מהמאה ה‭.(13-‬

• " עקב מוחמד" - מקור הקדושה העיקרי של הסלע: ‭.1‬ מאמינים מוסלמים מתיחדים עם עקב הנביא. ‭.2‬ הפתח המאפשר לגעת בעקב.

• מוחמד (במרכז) מתפלל עם הנביאים הקדומים , ביניהם משה וישו (מניאטורה תורכית‭.(‬ סצינה מעין זו התרחשה ע"פ המסורת גם בסמוך לסלע,

• המערה באבן השתיה "בה התפלל מוחמד ביחד עם נביאים אחרים‭,"‬ מהמקומות הנערצים ביותר בכפה הסלע.

• ד. פני הסלע כיום

• באבן השתיה מופיעים לא פחות מתשעה עשר סימנים הנערצים על ידי המוסלמים (עיין בתרשים‭.(‬ תיאור מפורט ניתן תוך כדי תיאור פני הסלע (להלן‭.(‬

• , סימני כף רגלו של אברהם "שנטבעו בסלע, שעה שהתבונן במהפכת סדום ועמורה‭,"‬ מצוים במסגד אל יאקיז מזרחה לחברון.

• חותם כף רגלו של ישו על הר הזיתים הנערץ (גם) על ידי המוסלמים, ואפשר ששימש מקור השראה ל" עקב מוחמד" בכפת הסלע.

• הארון הניצב על טביעת כף רגלו של מוחמד, והמהוה את "קודש הקדשים" של כפת הסלע. בארון קופסת כסף ובה שערות זקן הנביא. במפלס נמוך יותר פתח המאפשר למבקרים לגעת ב» מחת העקב.

• דרום הסלע

• הסלע ממזרח

• "לשון הסלע" בכניסה למערה (מבט חזיתי‭.(‬ המאמינים נוהגים להניח ידם על הסלע ולומר תפילה קצרה בשבח הנביא בטרם רדתם למערה.

• ה. המערה בתחתית הסלע

• המערה; חתך מצפון מזרח לדרום מערב.

• המערה ואתריה במעבה - הסלע

• כיפת הסלע ואבן השתיה, ‭1900‬

• המערה והתייחסותה לסלע; התך בכוון דרום מזרח-צפון מערב,

• פנימ כיפת הסלע בציור מ‭.1833-‬ זהו הציור המדויק הראשון של פנים כיפת הסלע שהגיע למערב. לבנין הוא שורטט , כשהוא ע"י מחופש המהנדס לקצין הבריטי מצרי קחרווד ‭...‬ שהצליח לחדור בערמה

עמודים:

1  2  3  4  7  8  9  10  11