א. מבוא

עמוד:8

מודומד לירושלים ומשם למרומים , ועצם הקסם שבחדשנות , היו דברים רבי-דושיבות שיכלו לדבר אל לב המאמינים . אין תימה איפוא כי החלטתו של החאליף נתקבלה בנימה אוהדת ברחבי העולם המוסלמי . " מעשהו זה של עבד אל מאלק מצא לו הד בדברי ימי התקופה ואף הולבשה לו איצטלה דתית . ההיסטוריון יעקובי ( 874 ) מעיד : " ואז עבד אל מאלק אסר על אנשי סוריה לעלות למכה וזאת מכיון שאיבן ז ו ביר היה מאלץ את עולי הרגל להשבע לו אמונים .. אך העם באו אליו בטרוניות כיצד מעז הוא למנוע מהם לעלות לרגל לבית האלוהים , ועבד אל מאלק השיב להם : 'האם לא נאמר על ידי שליח אללה ( מוחמד ) כי על האדם לעלות לרגל לשלושה מקומות : למסגד במכה , למסגד מדינה , והמסגד בירושלים . וסלע זה שעליו הניח הנביא את כף רגלו יהיה לכם תחת הכעבה . ' ואז בנה עבד אל מאלק כפה מעל לסלע ותלה שם וילונות והעם נהג להקיף את הסלע ונוהג זה נמשך כל ימי החאליפים . " אלא שאין זה הנימוק היחידי לבנין כפת הסלע , וסיבה חשובה אולי לא פחות יועדה לה , לשמש כמשקל נגד לכנסיות הרבות ; ירושלים , בהיותה המרכז הנוצרי החשוב ביותר , היתה משופעת במבנים נוצריים מונומנטאלית ובעיקר זו של כנסית הקבר , בל זאת בניגוד בולט בל כך לארכיטקטורה המוסלמית , שהיתה באותה תקופה בראשית צעדיה . אל מוקדאסי ( 985 ) מעיד : " באותו יום בשעת שיחה עם דודי אמרתי לו .,: ' לא היה זה נבון מצידו של אל ואליד להוציא כספים כה רבים .. על בנית המסגד של דמשק , אילו היה מקדיש ממון זה לבניית דרכים פונדקים לאורחות , ולשיקומם של מבצרי הגבול , היה יוצא נשכר ביתר שאתי . אך דודי השיב לי : 'הו בני הצעיר אין לך הבנה כלל ! מעשה זה של אל ואליד היה נבון מאין כמוהו שכן הוא שת את ליבו לכך שארץ ישראל וסוריה היו במשך זמן רב תחת שלטון הנוצרים , והוא ראה את הכנסיות הרבות השייכות להם המושבות כל כך בצורתן הנאה , והידועות בפארן , כגון כנסית הקוממה ( כנסית הקבר ) והכנסיה בלוד .. וכן הוא ביקש לבנות עבור המוסלמים מסגד שימנע מהם מלהטות לבם למבנים ( נכרים ) אלו , ושיהיה מיוחד ומפליא את כל עין רואיו ברחבי העולם . באותה מדה ברור הדבר כיצד החאליף עבד אל מאלק בראותו את פארה של כפת הקוממה ( כנסית הקבר ) ויופיה , היה נחוש בהחלטתו את אשר עליו לעשות לבל יביך הדבר את לב המוסלמים . ועל כן בנה את כפת הסלע אותה ניתן לראות במקום עד ימינו אלה' " . הסיבות לבנית כפת הסלע שנויות במחלוקת גם בין החוקרים בני זמננו . אלו טוענים כי עיקר הסיבות להקמת המבנה היו פוליטיות , ואלו גורסים כי המבנה הוקם כדי ליצור משקל נגד לכנסיות הרבות , ובעיקר לכנסיה הקבר בירושלים . (*) אם כך ואם כך , מסכימים שני הצדדים כי המבנה תחרותי באופיו , ויש אף שניסו לראות בפאר הרב שהושקע בו ובצורתו ביטוי סטרוקטוראלי לבך : הסלע במרכז המבנה נוער לביצוע ההקפות בדומה לפולחן מסביב לאבן הכעבה במכה , (**) ואילו המבנה הכפתי-משקל נגד לכנסית הקבר , אשר קוטר כפתה תואם בדיוק מירבי את זו של כפת הסלע . במחקר החריש , רווחת כיום הדעה , שאין אלו הסיבות היחידות להקמת כפת הסלע . הנטיה היא לראות במניעים להקמת המבנה מכלול של גורמים ( בנוסף לאלו * התומך העיקרי בדעה הראשונה הנו קרםוול ( 2 ) ובזו האחרונה גויטין . ( 3 ) דעתו של קרסוול , שהעלה אותה חוקר האיסלאם הדגול גולדציהר כבר במאה הקודמת , שלטה בכפה עשרות בשנים , אך היא מקובלת כיום פחות . ** ויש ויקרא משום כך "גריזים של האיסלאם " על שם המרכז השומרוני שנועד להתחרות במרכז הפולחן המקורי בירושלים . ו ' מל"ב יב 26-33 וכן גויטיין J . A . O . S . , 70 ( 1950 ) עמ י . 104 כפת הסלע והמבנים הסמוכים לה . ציור מהמאה הקודמת .

הוצאת ספרים אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר