"כשעברתי על מאמרַי ומסותַי בעשרות שנים של כתיבה פובליציסטית ועיונית, שמבחר ממנה כלול בקובץ זה, נדהמתי עד כמה ניתן לפרסם רבים כל כך מהם מחדש כמעט ללא שינוי, משום שבעיות היסוד שבהן עסקו לא השתנו ורובן אף החמירו."
כך פותח עברון את המבוא לספר.
במאמרים ובמסות אלו מנסה עברון לחדור לבעיות היסוד של ישראל: לתרמית העצמית של הנחות היסוד הציוניות; לניסיונות הכושלים לזהות את הלאום עם הדת; לבידול ההיסטוריה היהודית מן ההיסטוריה הכללית; לאיחוד המושג "עם לבדד ישכון" עם המטרה "להיות עם ככל העמים", ולהפיכת ההגדרה הסותרת את עצמה, "מדינה יהודית ודמוקרטית", לתשתיתה של המדינה — הגדרה שהופכת את ישראל למדינת אפרטהייד מובהקת, המתקשה, בתור שכזו, לחיות בשלום עם שכנותיה או אפילו עם עצמה, וצופנת רעות גדולות לעתיד.
בקובץ זה רוכזו גם מסות בעלות אופי כללי יותר, כגון ביקורת המרקסיזם מנקודת מבט סוציאליסטית, הרהורים על יהדות, יוונות ונצרות, על משמעויותיה העמוקות יותר של הדת בכלל, ועל טיבה האמיתי של הדינמיקה החברתית.
בועז עברון נולד בירושלים בשנת 1927 לאחת המשפחות הוותיקות ביותר ביישוב הישן האשכנזי, גדל בתל אביב, התחנך בגימנסיה "הרצליה" ומאוחר יותר גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. היה איש ה"הגנה", איש לח"י, חבר מערכת "הארץ" ואחר כך חבר מערכת "ידיעות אחרונות". כיהן בהנהלת המועצה לתרבות ואמנות היום מינהל התרבות) ויזם את המפעל לתרגום ספרות מופת והמפעל לספרות המופת העברית לדורותיה, שבראשם הוא עומד עד היום.
אל הספר