הנקודה העיקרית אולי שיש להדגישה בדיון על הציונות , המתקיים כ 120 שנה אחרי העלייה הראשונה וכמאה שנה לאחר ייסוד הציונות המדינית , היא כישלונה בהשגת מטרתה היסודית והראשונית — הוצאת יהדות מזרח אירופה ממקומות מושבה והפיכתה לאומה טריטוריאלית בארץ ישראל . יש טוענים שסיבת הכישלון היא השואה , שחיסלה את רוב המועמדים להשתתפות באומה זו . אולם זה רק חלק מהסיפור . ב 1939 היה מספר היהודים באירופה כעשרה מיליון , רובם המכריע במרכזה ובמזרחה , ומספר הנרצחים היה קצת יותר ממחציתם ( כ 5 . 5 מיליון . ( עוד לפני כן היגרו כ 2 . 5 מיליון נפש למערב , בעיקר לארצות הברית . מספרים גדולים , אולי מיליונים , נטמעו ונעלמו בתוך האוכלוסיות הסובבות , בעיקר בברית המועצות , כפי שמתברר יותר ויותר בימים אלה , עם התגלותם של יהודים רבים שקודם לכן העדיפו להיעלם באוכלוסייה הסובבת . רק שיעור זעיר היגר לארץ ישראל . ואילו הציונות המדינית , בתחילתה , התיימרה לתת " פתרון" למצוקת המיליונים תוך פרק זמן סביר ולא בטווח של כמה דורות . הציונות ( וכן התנועות הלאומיות היהודיות האחרות , כגון " הבונד , " האוטונומיזם והטריטוריאליזם ) נולדה ב...
אל הספר