פתח דבר

עמוד:13

" כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם , בין דין לדין ... ובאת אל הכוהנים , הלוויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט . ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך ... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל " . ובכן , זה אופי הדין שמקבל סוקרטס על עצמו , דין חוק המדינה . ואילו איוב דורש מוסר , צדק , נימוק . לא די לו בכך שהאל הוא כל יכול . הוא דורש צדק ומוסר מהאדם , ועל כן עליו לנהוג לפי המוסר — או לנמק ! סוקרטס נאשם בעברות על חוקי המדינה . היה משפט , הייתה לו הזדמנות להשמיע דעתו — שלא נתקבלה " ) ההתנצלות . ( " ומכיוון שהוא העריך את חשיבות החוקים ואת מעמד בית המשפט , קיבל על עצמו את הדין ושתה מכוס התרעלה . לעומתו , איוב , לא ידע למה הורע לו . הרי גם אלוהים אמר עליו " איש תם וישר ירא אלוהים וסר מרע . " הוא , איוב , לא ידע על הניסיון שהועמד בו בדו שיח של האלוהים עם השטן . בשונה מסוקרטס — לא היה משפט , לא נטען נגדו דבר על אודות פגיעה בחוק ובנאמנות לאלוהים , ועל כן , כאיש מוסר וכאיש מאמין הוא דרש הסבר ; הוא דרש דרישה מוסרית . הוא לא יכול להבין על שום מה באו עליו ייסורים . שום כתב אישום לא הוגש לו ... לכן סוקרטס — היינו " אתונה" — שונה מ"ארץ עוץ . " סוקרטס נמצא במגרש הארצי האנושי . איוב אין לו אלא אמונתו באל , הידיעה שלא חטא , ועל כן הוא נאבק על צדק ומוסר , וזאת בלי להאשים את אלוהים , אלא לדרוש הסבר לאי הצדק שנגרם לו . השקפותיו המורכבות של בועז עברון בשאלות יסוד מרתקות ומחדשות גם כיום ומעוררות את הקורא לדיון מעמיק . קראתי את לקט המאמרים והמסות בעניין רב והם החיו לי את התקופה

נהר ספרים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר