מחורבן הבית הראשון ועד הקמת מדינת ישראל, במשך יותר מאלפיים וחמש מאות שנים, ידע עם ישראל רק תקופה קצרה של ריבונות במולדתו, בארץ-ישראל, וזאת בימי מדינת החשמונאים, שהתקיימה כמדינה עצמאית כשמונים שנה בלבד (בשנים 142 עד 63 לפסה"נ). ידיעותינו עלי המאבקים שהביאו לכינונה של מדינת החשמונאים, על הרקע לתקומתה, על האישים שהובילוה לעצמאות ועל היסודות החוקיים והשושלתיים עליהם עמדה - כל אלה באו לנו מספר מקבים א (מכבים א') – החיבור ההיסטוריוגרפי החשוב ביותר והאיכותי ביותר שבין ההיסטוריוגרפיה המקראית לכתבי יוסף בן מתתיהו.
חיבור זה נכתב בעברית (ונוסח זה שלו אבד) אך שרד בתרגומו ליוונית בלבד. שם מחברו אינו ידוע, אך ניכר בחיבורו שהיה היסטוריון מיומן, בן בית במורשת ההיסטוריוגרפית המקראית, אך גם חי ופועל בהשפעת רוחות הזמן של ימיו. הוא היה מעריץ של משפחת מתתיהו החשמונאי, מקורב אליה ומסייע בידי בניה המושלים ביהודה ,ובמיוחד בידי שמעון מייסד השושלת, שצאצאיו אחריו ירשו את כס השלטון.
ספר מקבים א כתוב בדרך רציונאלית ומתאר את מהלך האירועים כמעשי אדם, והאל אינו ממלא בהם תפקיד חשוב.
אל הספר