מחבר: נטע זיו

שנת ההוצאה: 2015

מילות מפתח: ישראל; אתיקה מקצועית; עורכי דין; Israel; מדינת ישראל; מוסר מקצועי; פרקליטים; משפטנים

ריבוי מספר עורכי הדין בישראל, התחרות חסרת הרסן ותהליך המשפטיזציה בחברה הישראלית הופכים את הפרופסיה לבלתי נשלטת מבחינה מקצועית ופרוצה לכל עבר מבחינה אתית. זו מציאות מאיימת על מערכת המשפט ועל עורכי הדין ולקוחותיהם. בספרה מנתחת פרופ' נטע זיו את מקצוע עריכת הדין בישראל ותובעת בירור עמוק בדבר מעמדו מצד אחד, ואחריותו הציבורית והמקצועית מן הצד האחר. אל הספר

נושא/נושאים: , משפט, מדינה

תוכן הספר:

• מי ישמור על שומרי המשפט? עורכי דין בישראל בין מדינה, שוק וחברה אזרחית

• תוכן העניינים

• הקדמה ותודות

• מבוא

• פרק ראשון מהי פרופסיה? מאפיינים, אחריות, הסדרה

• א. מבוא – עורכי דין וחקר המשפט

• ב. הפרופסיה המשפטית – גישות תיאורטיות

• 1. הגישה הפוזיטיביסטית

• 2. הגישה הפונקציונליסטית

• 3. הגישה הוובריאנית-ביקורתית

• 4. גישתו של אבוט (Abbott): התמקצעות כתהליך רכישת טריטוריה ייחודית

• 5. גישת הניתוח הכלכלי

• 6. גישת השוק התחרותית

• 7. הגישה הפרופסיונלית-ציבורית

• ג. רגולציה של המקצוע המשפטי

• פרק שני שורשי מקצוע עריכת הדין בישראל – מתקופת המנדט ועד לחקיקת חוק לשכת עורכי הדין בישראל

• א. מבוא

• ב. תקופת המנדט הבריטי

• 1. השפעת המשפט האנגלי על העיסוק בעריכת דין

• 2. כינון האומה והמדינה – לצד ונגד ממשלת המנדט

• 3. הגנה על אינטרסים של הפרופסיה

• ג. השנים הראשונות – ניכור על רקע קולקטיביזם מדינתי

• ד. חקיקת חוק לשכת עורכי הדין – עיגון המונופול

• 1. חוק לשכת עורכי הדין – עקרונות יסוד

• 2. דיוני הכנסת

• פרק שלישי ביסוס המונופול של לשכת עורכי הדין ותחילת אתגורו

• א. הלשכה בעידן הראשון – עצמאות מקצועית ורגולציה עצמית

• ב. צמיחת המדינה הרגולטורית – גם כלפי עורכי דין

• ג. יותר משפט, יותר עורכי דין

• ד. קריאת תיגר מתוך הלשכה

• ה. היערכות מוסדית חדשה: המדינה, בתי המשפט ועורכי הדין

• ו. מעבר לרגולציה רב מערכתית

• פרק רביעי עריכת דין חברתית-ציבורית בישראל – להשוואת מאזני הצדק

• א. מבוא

• ב. ההצדקות לעריכת דין ציבורית חברתית

• ג. עריכת דין ציבורית – יריבים, אמצעים ואסטרטגיות פעולה

• 1. ייצוג כלפי מי? איפה טמון הכוח?

• 2. דרכי פעולה – ביקורת, רפלקסיביות והתחדשות מתמדת

• ד. עריכת דין ציבורית-חברתית בישראל

• 1. הבטחת נגישות למשפט – הסקטור הפרטי

• 2. ייצוג מטעם המדינה

• 3. התפתחות עריכת דין ציבורית בחברה האזרחית

• 4. התמסדות עריכת הדין הציבורית בישראל והצרת צעדיה על ידי לשכת עורכי הדין

• ה. סיכום

• פרק חמישי ייחוד המקצוע והמאבק על השליטה בשדה השירותים המשפטיים

• א. מבוא – ייחוד המקצוע במבט היסטורי

• ב. ביסוס ייחוד המקצוע

• ג. המאבק החיצוני: פעולות נגד חברות מסחריות

• 1. 'פיצוי נמרץ'

• 2. 'המרכז למימוש זכויות רפואיות' (לבנת פורן)

• 3. פנים רבות להסגת גבול המקצוע

• ד. המאבק הפנימי – שיתוף פעולה של עורכי דין עם מסיגי גבול המקצוע

• ה. עתירת 'פיצוי נמרץ' נגד כלל 11ב.

• ו. סוף עידן הבלעדיות הפרופסיונלית

• ז. פתיחת שוק השירותים המשפטיים

• ח. סיכום

• פרק שישי סדקים במונופול – הכנסת ורשויות המנהל

• א. מבוא

• ב. כנסת: חקיקה, הצעות לסדר והחלטות

• 1. הרפורמה בהוצאה לפועל (חוק ההוצאה לפועל – תיקון 29)

• 2. הרפורמה בדין המשמעתי (תיקון 32 לחוק לשכת עורכי הדין)

• 3. עורכי דין זרים

• 4. הליכי חקיקה נוספים

• ג. הרשות המבצעת

• 1. כללי

• 2. תאגידים וניירות ערך – עורכי דין כשומרי סף

• 3. הלבנת הון – גלובליזציה של גישת שומרי הסף

• ד. סיכום

• פרק שביעי בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין

• א. בתי משפט ורגולציה של המקצוע

• ב. מבנה לשכת עורכי הדין, ייחוד המקצוע וכללי האתיקה

• ג. הליכי משמעת והטלת סנקציות שיפוטיות ישירות

• 1. ביקורת שיפוטית על הליכי משמעת

• 2. הטלת סנקציות אישיות בגין התנהגות הפוגעת בהליך השיפוטי

• ד. צומת הנאמנויות של עורכי דין: חובות כלפי הלקוח, צדדים שלישיים והציבור

• 1. רשלנות מקצועית וחובת הנאמנות ללקוח

• 2. אחריות כלפי צד בלתי מיוצג

• ה. סוגיות של אתיקה מקצועית: ניגוד עניינים, סודיות וחיסיון

• 1. ניגוד עניינים

• 2. סודיות וחיסיון

• ו. הסתמכות על עצת עורך דין

• ז. סיכום

• פרק שמיני פרופסיה מתבצרת בעולם שטוח

• הערות

• ביבליוגרפיה

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14