החל מאמצע שנות ה - 80 של המאה ה - 20 אנו עדים לצמיחה מהירה ונמשכת של ארגוני סנגור בחברה האזרחית בישראל . גידול זה משקף שינוי ביחסי חברה - מדינה : בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה הזיהוי בין הפרט לבין המדינה היה חזק , ולא היה קיים מרחב משמעותי להתארגנות אזרחית שלא הייתה קשורה לקידום אינטרסים מדינתיים , לחברות בארגון עובדים או לזיקה לממסד המפלגתי . ארגוני חברה אזרחית לא נעדרו לחלוטין מהזירה הציבורית : כך למשל פעל בשנות ה - 50 של המאה שעברה ארגון ‘ שורת המתנדבים ' ( אחד מפעיליו היה עורך הדין אליקים העצני ) , שהקדיש עצמו למאבק בשחיתות השלטונית , והוא התריע נגד מה שנדמה בעיניו כפעולות לא תקינות של השלטון . בדיונים על הסכם השילומים מגרמניה היו פעילים ארגונים של ניצולי השואה , וכן פעלו ארגונים ערבים ( למשל אגודת ‘ אל ארד ' , וכן ‘ הוועדה להגנה על אדמות נצרת המופקעות ' ) , שהיו מעורבים במאבקים משפטיים בענייני זכויות אזרח . אולם ארגונים והתארגנויות מסוג זה לא פעלו באופן שיטתי , ולא העסיקו באופן קבוע עורכי דין לצורך פעילות משפטית יזומה . מציאות זו השתנתה בשלושת העשורים האחרונים . התחזקה ההכרה בח...
אל הספר