|
|
עמוד:13
לעומת הגישה הפוזיטיביסטית , שתי הגישות האחרות הנטועות בעולם הדעת הסוציולוגי , מביטות על התופעה החברתית של התארגנות פרופסיונלית באופן שונה . הגישה הפונקציונליסטית מניחה שבבסיס ההתארגנות הפרופסיונלית מצוי מניע אלטרואיסטי - קידום מטרה חברתית ציבורית . בענייננו מדובר בהספקה והנגשה של שירות משפטי איכותי לציבור , הגנה על מערכת הצדק ושמירה על שלטון החוק . הגישה הוובריאנית ביקורתית מסבירה , כי ההתארגנות נועדה בעיקרה להגן על האינטרסים של עורכי הדין . הפרופסיה המשפטית , לפי גישה זו , מייצרת מבנים ומנגנונים שנועדו להביא לסגירות ( , ( closure שיעניקו לחברי הפרופסיה יתרון ושליטה בשוק השירותים המשפטיים ואף יאפשרו להם ניעות חברתית ומעמד מועדף . בנוסף לשלוש גישות מרכזיות אלו , גישת הניתוח הכלכלי בוחנת התארגנות פרופסיונלית , תוך הערכת התרומה או ההכבדה שלה על הספקה יעילה של שירותים משפטיים כחלק מתפיסת שוק : עד כמה היא נועדה להתגבר על כשלי שוק , האם היא מייצרת החצנות חיוביות או שליליות . כמו כן , לפי גישת הידע המובחן שפותחה על ידי אנדרו אבוט ( , ) Abbott התארגנות מקצועית משקפת ניסיון מתמיד של חברי הפרופסיה לנכס לעצמם ידע ייחודי כדי שהציבור יזדקק לרכשו מהם ; לדידו , כל פרופסיה מצויה בתחרות נמשכת אל מול פרופסיות אחרות , שאף הן מבקשות לבצע מהלך דומה ביחס לאותו ידע . גישות אלו אפיינו וגידרו משך שנים את השיח בדבר הפרופסיה המשפטית . במסגרתן התפתחה אף ההבחנה בין עיסוק לפרופסיה , לפיה עיסוק נועד להיטיב עם חברי הקבוצה , בעוד שפרופסיה ממלאה תפקיד ציבורי כלשהו . כחלק מהבחנה זו התמקד הדיון בשאלות כגון : מהו ההבדל בין עיסוק לפרופסיה ? האם עורכי דין היו פעם פרופסיה וכעת פועלים כעיסוק / עסק לכל דבר ועניין ? האם ראוי שכך יהיה ? וכיוצא באלו שאלות שמדדו את אופן פעולתם של עורכי דין באמצעות ההמשגה של רעיון הפרופסיה , המנגידה אותה מעיסוק . הרובד התיאורטי השני פורץ את גבולות ההבחנה בין עיסוק לבין פרופסיה ואינו כבול בהמשגה ניגודית זו . הוא התפתח עם החדרת שיח הגלובליזציה , שלא פסח על שדה השירותים המשפטיים , לתוך מסגרת הדיון הפרופסיונלית שתוארה לעיל . תהליכי גלובליזציה העלו לדיון מחודש שאלות בדבר יחסי מדינה - שוק , מקומם של גבולות מדיניים בשיטות משטר ומשפט , ותפקידה של חברה אזרחית מקומית ועולמית
|
|