הגישה הפרופסיונלית - ציבורית רואה במשפט משאב חיוני במסגרת דמוקרטיה ליברלית , המבוססת על הפרדת רשויות ומערך בקרה הדדי . המשפט מהווה כלי חשוב בהגנה על מיעוטים וקבוצות חלשות , על זכויות יסוד ועל ערכי השוויון בפני החוק . לכן יש להבטיח נגישות שוויונית למשפט והקצאתו צריכה להיעשות באופן הוגן ואיכותי - לאו דווקא באמצעות תחרות שוק פתוחה . מתפיסה זו נגזר היחס לעורכי דין : מאחר שהמשפט הוא משאב ציבורי , הרי שלקבוצה המקצועית המספקת אותו מחויבות בעלת ממדים ציבוריים . המשפט מגלם בחובו ערכים מהותיים של צדק ( הליכי , חלוקתי או מתקן ) , ועל כן קיימת זיקה בין מי שאחראים על הנחלתו לבין ערכים אלו , ועליה להשתקף בכללים המסדירים את הפרופסיה . בשונה מגישת השוק התחרותית המבקשת לבטל או למצער לצמצם את הרעיון הפרופסיונלי - משפטי ( " אין שום דבר מיוחד בעורכי דין " ) , גישה זו עומדת על כך ש " יש משהו מיוחד בעורכי דין " , כיוון שהם עוסקים במשפט . הגישה הפרופסיונלית - ציבורית מזהה שני כשלים מרכזיים בתפיסה המסורתית למקצוע עריכת הדין , המבוססת על התמקדות בלקוח ומקסום הרווח הכספי של עורכי דין . א . אי שוויון בנגישות למע...
אל הספר