נמצאו 820 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: משה קופל
תיאור: רוח הזמן גורסת שחברה ערכית ומשגשגת יכולה להיווצר רק כאשר נזנח את כל אמונותינו המסורתיות וננתק את השייכות הלאומית שלנו. אחרת נמשיך לחיות בעולם נטול צדק ואושר. האם הדת, הלאומיות והשבטיות באמת פוגעות בנו? פרופ' משה קופל מוכיח כי ההפך הוא הנכון.
קופל עושה זאת בעזרת דמויות בדיוניות למחצה שהכיר במהלך חייו, ובראשן "היידי" ו"שימען" (שמעון). היידי, יהודייה אמריקנית בוגרת תרבות-הנגד, מאמינה כי העולם, והיהודים במיוחד, צריכים לצעוד לעבר מציאות קוסמופוליטית ממושפטת המעוצבת לאורן של זכויות אדם אוניברסליות. שימען, ניצול שואה וחסיד מבוגר, שומר את מסורת אבותיו למנהגיה מתוך פיכחון. קופל מראה, על פי מגוון תחומי ידע ומחקר, ובעזרת דמויות בדיוניות נוספות, כי דווקא דרכו של שימען מובילה לחברה יציבה ומלוכדת. המסורת תמשיך לקבור את מנבאי מותה.
במה תורמים לשגשוג האנושי חובות ואיסורים שרירותיים לכאורה?
מהו יתרונן של נורמות שאינן מעוגנות בחקיקה ובאמצעי אכיפה?
מה נובע ממה – אמונה או מחויבות מעשית?
היכן מסתמנת כיום תחייה מפתיעה של מסורת יהודית אורגנית?
הוצאת סלע מאיר
מאת: אבישי בן חיים
תיאור: עד ימי הקמת המדינה היו החרדים בתהליך של אובדן דמוגרפי. הם נראו כחברה שעומדת להיעלם, חברה שימיה הגדולים מאחוריה. אלא שדווקא אז הם החלו בבנייה מחדש של הקהילות, הישיבות והחסידויות ועברו מקמילה לפריחה. איך זה קרה? כיצד התעורר עוף החול לתחייה והחזיק מעמד מול מכבש המודרנה ומול החילון המואץ?
החרדים: דע את האוהב ' מסע להכרת העולם החרדי ניגש אל הסיפור החרדי באופן שונה מן המקובל ונע בין הספרות המחקרית העשירה לבין השטח ואורח החיים החרדי. הוא מספק סקירה מאלפת על ההיסטוריה של הזרמים החרדיים ועל האידיאולוגיות שלהם ומספר את "מורשת הקרב" החרדית, ובה בעת מוליך אותנו בנבכי הסלנג וההומור החרדיים, חושף את בלוף הגיוס, פורש בפנינו את העולם המופלא של תרבות החסד האופיינית לחברה הזו ומשתף אותנו בנבכי ההווי הישיבתי.
החרדים: דע את האוהב מציע מסע-מסה להכרת העולם החרדי ומספק חוויה תרבותית ולימודית מן המעלה הראשונה ותורם תרומה של ממש להבנת זרם תוסס בתוכנו שימשיך וישפיע על כולנו גם בעשורים הבאים.
ידיעות אחרונות
מאת: מנחם רצון
תיאור: ספרו של מנחם רצון מציג תמונה מקיפה של ההגות המדינית היהודית לאורך הדורות. זו הגות שמשתרעת על מגוון עצום של חיבורים שנכתבו במשך אלפי שנים, מהמקרא, דרך ספרות חז"ל וספרות ימי הביניים, ועד לספרות היהודית בעת החדשה. בתוך כך נבחנות השאלות האם יש בכלל הגות מדינית יהודית, ואם כן, מהם תכניה? מניתוח הכתבים המרכזיים בתקופות השונות מצטיירת תמונה פרדוקסלית שלפיה ישנה הגות מדינית יהודית, אולם היא אנטי-פוליטית במהותה. זו עמדה חדשנית לעומת מחקרים אחרים, אשר לכל היותר טענו שישנה דואליות ביחס של ההוגים היהודיים לאורך הדורות ביחס לפוליטיקה והמדינה.
מנחם רצון מצביע על העמדה האנטי-פוליטית בהגות היהודית, הן במישור האידיאליסטי והן במישור הריאלי. מבחינה אידיאלית, כל ההוגים היהודיים רואים בתיאוקרטיה הישירה, מלכות אלוהים עלי אדמות, את האידיאל שאליו יש לחתור. הדבר נקשר לתפיסת האל ביהדות כמנהיג פוליטי, כמלך, מחוקק, שופט, מצביא וכיו"ב, ולכן רק הוא ראוי להיקרא "מלך". הדבר מתבטא בחיי היום יום של היהודי המאמין שממליך את האל בכל ברכה, ומכריז קבל עם ועולם: "אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה". תפיסה אידיאליסטית זו מקרינה בצורה ברורה על היחס למדינה ולשלטון במישור הריאלי, כך שאפילו הוגים שמצביעים על צורך במדינה ושלטון, מגבילים אותם מאוד. מתוך כך ניתן לראות שהאידיאל התיאוקרטי האנטי-מדיני מהווה גם יסוד לתפיסות הומניסטיות אוניברסליות הרואות את כל בני האדם שווים, כמו גם לקדושת חירות האדם עד כדי אנרכיזם. בתוך כך הספר מצביע על קשר ישיר בין ההגות היהודית בעת העתיקה ובימי הביניים לבין ההגות היהודית המודרנית, ובכלל זה ההגות הציונית; הוא מראה כיצד השאיפה לגאולה מוסרית אוניברסלית ולתיקון עולם עוברת כחוט השני לאורך ההיסטוריה היהודית כ"ציר הזהות" של העם היהודי.
רסלינג
מאת: יצחק ברויאר
תיאור: במכלול כתביו של ברויאר, הספר “אליהו”, המופיע כאן לראשונה בתרגום עברי, ייחודי ביותר: בולט בו פן אישי, שכן הוא נכתב בעקבות חשבון נפש שערך המחבר לאחר פטירת בנו, שעות אחדות לאחר לידתו, כמתואר בתחילת החיבור; והוא מוקדש - שלא כרוב כתביו של ברויאר - לנושא המשפחה. מובעות בו דעות מקוריות ומעניינות ביותר על מקום המשפחה ביחסה לעם ולמדינה, על מקומם של נשיות וגבריות ויחסיהם ההדדיים ועל האהבה כערך היסוד של התורה והאנושיות כאחת. כל זאת מתוך כנות אינטלקטואלית, הומור מרענן ומבט היסטורי־פילוסופי מעמיק ומקורי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יצחק ברגר
תיאור: On the early chapters of Genesis—which recount the creation of the world and the early travails of humanity—Rabbi David Kimḥi (Radak) provides a notably rich and elaborate commentary, including a strikingly original, allegorical interpretation of story of the Garden of Eden. In his treatment of this material, Radak draws substantially on the work of Maimonides. Crucially, however, he also shows striking independence and creativity—including on important theological questions—even as he builds on a Maimonidean foundation.
This study elucidates Radak’s theological exegesis of that section of Genesis, expounding his conceptions of the purpose of creation, the natural order, and the fate of human beings. More generally, the book describes how Maimonides' views on several issues—including Mosaic prophecy, the divinity of the Torah, and the purpose of biblical stories—shape Radak’s Pentateuchal interpretation.
The latter half of the study features a detailed introduction to Radak’s allegorical commentary on the Garden of Eden story, an expansive annotated translation, and a newly edited version of the Hebrew text. In addition, it offers a translation of Radak’s rich general introduction to his work on Genesis.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: לימור שריר
תיאור: בכרך זה על הרמב"ם בולט הספר בייחודו בהשוואה המפורטת שבין גישתו של הרמב"ם למחלות ולסיבות התחלואה לבין הגישה המקובלת בימינו. "הרמב"ם", כותבת המחברת, "היה פורץ דרך יחסית לרקע התרבותי-מדעי של תקופתו, כאשר התפיסה הרפואית הרווחת בתקופתו התבססה על תורת ארבע הליחות של היפוקרטס וגלנוס ועל אמונות תפלות. לא נערכו מחקרים אנטומיים מעמיקים על גוף האדם ומסקנות התצפיות שבוצעו בעיקר על בעלי חיים יונקים יוחסו לגוף האדם. מדע האנטומיה הפיזיולוגית לא היה קיים וכמובן לא עמדו לרשות הרמב"ם ובני דורו אמצעי הבדיקה והמחקר שעומדים לרשות הרפואה המודרנית.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: דב שוורץ
תיאור: כיצד חוו אבות החסידות את בריאת העולמות? מה היו הכלים המושגיים שסייעו להם בחוויה המכוננת? ספר זה עוסק בארכאולוגיה של גוף הידע החסידי. הוא טוען כי התורות של אבות החסידות מושתתות על שלד אינטלקטואלי ומיסטי, הכולל הנחות יסוד משותפות. טענה זו מיושמת על תפיסת הבריאה, הצמצום וראשית ההתהוות בקרב אבות החסידות. עיקר הדיון נסב על הגותם של ר' דובער, המגיד ממזריץ', ותלמידיו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: זאב קיציס
תיאור: ״בואו לתקון״ , קרא פרופסור יואב אלשטיין בכותרת מאמר שפרסם, ובו בנה לראשונה רשימה ביבליוגרפית של ספרות השבחים החסידית. כיוון שהייתה זו עבודה ראשונה וראשונית, קרא אלשטיין לבוא ולתקון ולהשלים את התיאור. ספר זה , ״לתקון באנו״ , הוא השלמת תיאורה של ספרות השבחים החסידית בצורה המקיפה והשלמה ביותר עד כה.
מאות ספרים וספרונים של שבחי צדיקים ראו אור בעולמה של החסידות, החל מ״שבחי הבעש״ט״ (תקע״ה) ועד ימינו. המחקרים הרבים שנעשו עד כה על הסיפורת החסידית פסחו ברובם על תיאור הקורפוס הספרותי עצמו. את החלל הזה בא הספר שלפניכם למלא, בעזרת ביבליוגרפיה מקיפה של ספרות עממית־יהודית מרתקת זו, מראשיתה ועד מלחמת העולם השנייה. ביבליוגרפיה מוערת זו מאירה לראשונה את הסוגות השונות של ספרות השבחים ומגלה תהליכים מרתקים שהתרחשו בקורותיה של ספרות זו, ובראשן תהליך התקבלותה של ספרות השבחים החסידית כספרות תורנית לגיטימית וחשובה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שלום צדיק
תיאור: האם חייבים להאמין בעל טבעי כדי להיות דתי? האם ערעורים על יסודות הדת הם תחילה של כפירה או הדרך לזקק את הדת מאמונות טפילות? ספר זה מנסה לטעון שבימי הביניים היה זרם פילוסופי דתי שלא האמין בעל טבעי, התנגד לקבלה ודגל בכך שהמצוות נועדו לתועלת האדם והחברה. בתחילת העת החדשה זרם זה נעלם תחת מתקפתם המשולבת של החילון הליברלי והדת השמרנית שמאז חילקו בניהם את התודעה הציבורית ושכנעו את כולם שיש לבחור בין שכל לאמונה דתית. הדת השמרנית וחילון הליברלי מסכימים בניהם על כך שהאדם צריך לבחור בין השכל לבין הדת – הם רק חולקים על ההכרעה הראויה. בניגוד לכך הפילוסופיה הדתית קובעת שיש סיבות פילוסופיות להיות דתי וסיבות דתיות להיות פילוסוף. בספר מוצג סקירה היסטורית של המצב בימי הביניים ובימינו, ביקורת על הזרמים השמרנים הדתיים, הליברליים החילוניים והדתיים הליברלים, וכן דרכים מעשיות להחיות את הפילוסופיה הדתית כזרם המשפיע על התודעה הציבורית בימינו.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: צבי מרק, אריאל אבן-מעשה, לוי יצחק קופר
תיאור: הרב קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקרקוב (1751 ;1823) היה מנהיג חסידי ודרשן יצירתי, שחי ופעל בתקופת התפשטות החסידות בהשראת הבעש"ט (הרב ישראל בעל שם טוב, 1700 לערך ;1760) הוא היה עד למעבר החסידות ממעגלים אינטימיים של אליטות ויחידי סגולה לתנועת התחדשות רחבה, שהלכה, גדלה והתפשטה.
ר' קלונימוס קלמן התגורר , לפחות במשך חלק מחייו , בקרקוב, וייתכן אף שהיה הצדיק החסידי הראשון שהנהיג עדה חסידית בעיר גדולה. "המאור ושמש" , כפי שמכנים אותו תדיר על שם ספרו , הוא חוליה חשובה בשלב מִיסוּד החסידות. דרשותיו של ר' קלונימוס קלמן כוללות תיאורים של סוגים שונים של הנהגה כריזמטית, כאשר הוא ראה בכל דרך ודרך ייצוג אותנטי של המסע הדתי.
אסופת מאמרים זו כוללת מחקרים המאירים פנים שונים של ר' קלונימוס קלמן, ספרו ומורשתו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ולריה ליאורה חייבי
תיאור: רבי שניאור זלמן מליאדי - האדמו"ר הזקן - הוא מייסדה של חסידות חב"ד ומתווה דרכה הרעיונית והערכית. האדמו"ר הזקן הציע בכתביו מערכת מושגים יסודית המהווה תשתית לכל מחשבת חב"ד, ומייצגת כמיהה אינטלקטואלית, ידע מיסטי, תאורגיה ותפיסת עשייה דתית.
ספר זה מבקש לדון בתפיסות החינוכיות והדידקטיות של רבי שניאור זלמן. למרבה ההפתעה, ולמרות שאנו מוצאים אצלו דאגה לחסידיו ברובד האינטלקטואלי והמעשי כאחד, לא נמצאת בתורתו התייחסות ישירה לחינוךוהוראה. אף על פי כן, דומה שהאינטואיציות הדידקטיות והחינוכיות של רש"ז שזורות בעקיפין במשלים, ובמיוחד במשל הרב והתלמיד. השימושים הרבים של האדמו"ר הזקן במשל זה נושאים אופי של שיטה, וספר זה מבקש, בעזרת העיון בהם, לפתוח צוהר לשיטתו הרעיונית העשירה של רש"ז גם בתחום החינוך וההוראה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: צבי מרק
תיאור: הספר הוא עיון באופיו של ספר הדרשות של רבי נחמן מברסלב כיצירה רוחנית יוצאת דופן וכתופעה ספרותית ייחודית. בספר נחשף כי בתשתית הדרשות מונחת שורה ארוכה ומרתקת של חזיונות נבואיים, ששמשו כמקור השראה לרעיונות הגלומים דרשות וגם לאופיים הספרותי. מובאים בספר גם גילויים חדשים על הקשר בין עולם החזיונות של רבי נחמן לבין חיבורו הסודי הספר הנשרף", תוך היעזרות בשרידים המועטים שנותרו מחיבור זה.
הרבדים הסיפוריים והסגנון הלשוני המאפיינים את הספר "ליקוטי מוהר"ן" מתגלים כקשורים לרקעו החזיוני וכהולמים את יעדו להעצים את מקום הדמיון בתודעה האנושית. העצמת הדמיון היא חלק מההכנה לשיבה לארץ ישראל, בה הדמיון והנבואה אמורים למלא מקום מרכזי. בלב הספר ישנו ניתוח מפורט של "תשעה תיקונין", אחת מהדרשות הארוכות והחשובות ב"ליקוטי מוהר"ן". הדרשה מיוסדת על חזיון רב רושם, המטיל על רבי נחמן לחדש תורה גואלת שבכוחה לפלס דרך לשיבת עם ישראל לארצו. במסגרת דרשה זו קרא רבי נחמן לכל מי שרוצה להיות יהודי באמת לנסוע לארץ ישראל, ואף שירטט קווי מתאר לפעילות מעשית במישור המדיני שתניע תהליך של שיבה לארץ בעזרת האימפריות השולטות בה ובדרכים אליה. כחלק מפרישת הרקע ההיסטורי לדרשה, נחשפת מעורבותו של רבי נחמן בפרשת ההוצאה להורג של "מוסר" שפגע בהעברת כספי סיוע לארץ ישראל וסיכן את קיומה של הקהילה החסידית בארץ.
הספר "סודות שמים וסודות אדם" פותח אופקים חדשים לקריאה בספר "ליקוטי מוהר"ן", דרך התמקדות בהיבטים הסיפוריים והתמונתיים, בשפת השירה והניגון , ובכך מאפשר מגע בעל אופי שונה עם החיבור. על לימוד בתורות רבי נחמן ללא קשב לרבדים אלו קונן מחברן ואמר "העולם לא טעמו אותי כלום עדַיִן".
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהתראם זכאים (רבני), יעל זכות (זכאים)
תיאור: בספר זה מובאים זיכרונותיו של הרב יצחק לוריא רבני (1997-1910), נצר לח"י דורות של רבנים ומנהיגי קהילה באספהאן שבאיראן. נוסף על תפקידו כרב ומנהיג קהילה הוא היה גם מורה, סגן מנהל ומנהל בבית הספר מטעם רשת החינוך "אליאנס , כל ישראל חברים" באספהאן, וכונה בפי תלמידיו ומוקיריו מוסיו יצחק, על שום תואר הנימוס Monsieur ("מר") שבו כונו מנהלים ומורים בבתי הספר של הרשת, ששפת ההוראה בהם הייתה צרפתית. כמו כן היה פעיל עלייה וסייע בידי נציגי הסוכנות היהודית בפעילותם באיראן.
זיכרונותיו של הרב רבני, שנכתבו בערוב ימיו בפרסית ותורגמו לעברית בידי בתו אהתראם זכאים (רבני), משקפים את חיי הקהילה היהודית באספהאן בדורו ובדורות שלפניו. המשפחה היהודית באיראן מצטיירת בהם כמשפחה מגובשת אשר דואגת לעתיד ילדיה וחינוכם ולשמירת המסורת והערכים הרוחניים היהודיים למרות המכשולים הרבים, הזרות והעוינות שהיו מנת חלקם של היהודים שחיו בגלות בקרב מוסלמים שיעים. כותב הזיכרונות התייתם מאביו בהיותו נער והוטל עליו נטל הפרנסה של אימו ואחיותיו הצעירות. מתוך תחושת האחריות הטבעית שניחן בה הוא נענה גם לבקשת בני הקהילה להמשיך את דרך אבותיו, למד הלכות שחיטה, בין היתר אצל צאצאי המקובל מולא אור שרגא ביזד שבאיראן, וקיבל סמיכה לרבנות. הוא מילא תפקידים נוספים בשירות הקהילה ומטעם השלטונות באיראן.
התרגום מלווה בהערות שוליים, שחלקן נכתב בידי העורך האקדמי של הספר פרופ' דוד ירושלמי, ובנספחים הכוללים הרחבות בהיבטים שונים בחיי הקהילה היהודית באספהאן בתקופה הנדונה: החינוך, התרבות, הדת והמשפחה. משובצים בספר תצלומים ומסמכים אותנטיים רבים , תמונות מהרובע היהודי באספהאן (המחלה), מבית הספר "אתח’אד" של "אליאנס" באספהאן, תעודות הסמכה לרבנות, העתקות בכתיבת יד מתוך כתבים דתיים, תעודות רשמיות מאת השלטונות ועוד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ראובן גפני
תיאור: לכרוך את התפילה הוא החלק השני בסדרת מסעותיו של המחבר בעקבות סידורי תפילה ומתפללים בארץ ישראל בעת החדשה. כמו קודמו, פותח סידור, גם כרך זה מבוסס על פרויקט־הרשת השבועי של המחבר ("סידור אחד בשבוע"), וכולל בתוכו את סיפוריהם של כשבעים סידורי תפילה שהודפסו בארץ ישראל, מאמצע המאה התשע עשרה ועד לשנים האחרונות: ספרדיים אשכנזיים, לאומיים וחרדיים, שמרניים ופורצי דרך. הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים; לעיצובם התוכני והחזותי; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות הנוגעות לתכנים, לקהלי יעד וכמובן גם לאידיאולוגיה ולפוליטיקה.
רבים מן הסידורים המוצגים בכרך זה נשכחו כמעט לחלוטין ברבות השנים, וסיפוריהם מציגים זוויות מפתיעות ולא מוכרות בסיפור הליטורגי הארץ־ישראלי. לעיתים, הדפסת הסידור היא למעשה רק קצהו של סיפור היסטורי נפתל ומרתק, המשקף פרקים דרמטיים בקורות העם היהודי בעת החדשה, הן בארץ הן מחוצה לה. לצד הסידורים עצמם, סקירות אחדות מוקדשות לתופעות נוספות בחקר התפילה הישראלית: הטמעת התפילות לזכר הנספים בשואה בסידורי התפילה; תפילות לאומיות שלא זכו למקום של קבע בסידורי התפילה, ועוד.
פרקי הספר ערוכים סביב מקבצים שונים, המאפשרים להשוות בין קבוצות שונות של סידורים ולהעריך את השפעתם: סידורי ירושלים בתקופת המנדט; סידורים לאומיים בסערת מדינה; סידורים הנסמכים על הדפסות קודמות בתפוצות; סידורי עדות וקהילות מובחנות; סידורים מתורגמים; סידוריהם של צדיקים ופוסקים; סידורי הזמן החדש; ומספר סידורי חג ומועד.
תבונות
מאת: חיותה דויטש, מיכל טיקוצ'ינסקי
תיאור: בספר שלפנינו מקובצים מאמרים בנושאים הלכתיים שכתבו נשים, רובן השתתפו בתוכנית לכתיבה הלכתית שהקימה הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי במכללת הרצוג. הספר מציע שיח ודיונים הלכתיים בנושאים שונים ומגוונים, לא בהכרח 'נשיים', אם כי חלקו עוסק גם באלה. “סביר להניח שלנשים הנכנסות לדיון ההלכתי תהיה נקודת מבט ייחודית שתתרום לכל נושא, בהתאם להשלכותיו ולמורכבותו" כתבה פרופ' תמר רוס. יקראו הקוראים וישפטו, אם כך הדבר. אנו מפרסמים ספר זה, בתקווה שבעקבותיו יבואו ספרים רבים נוספים, שיעשירו את עולם ההלכה היהודי בזווית שנחסכה ממנו דורות רבים מדי.
תבונות
מאת: ארי לבס
תיאור: סבי, לייב ליאון פינק, התחנן לקב"ה בשנות נדודיו בגלות שיסייע בידו לעלות לציון, שאותה ראה כמולדתו. לייב לא זכה לעלות לארץ ישראל. אלמנתו, שרה אסתר, ובנותיו רוזה וברטה זכו לבנות את ביתן במדינת ישראל. נכדיו נולדו בארץ והם מגשימים את חלום הסב שנספה בקרמטוריום של מחנה ההשמדה בירקנאו-אושוויץ.
חלומו של לייב ליאון התגשם דרכי, אריקה נכדו. סבתי החליטה לעברת את שמו של סבי לשמי, "ארי". בהענקת השם העברי לסבי, נענתה תחינתו מבורא העולם. ארי, לייב ליאון, זכה אחרי מותו בשם עברי במדינת היהודים בארץ ישראל.
יהי זכרו ברוך.
הספר מספר על קצה המזלג את סיפור החיים היהודי בארץ ישראל ובגלויות השונות ואת סיפור חייו של סבי לייב ליאון, אריקה, ומדגיש את החשיבות הגדולה של שילוב ערכים יהודיים בחיים האישיים, המשפחתיים והציבוריים. תקוותי שספר זה יאיר את דרכם של רבים ויסייע בידם בהבנת ייעודם האישי וייעודו של עם ישראל בעולם. בכך יתרום הספר לאחדות עמנו.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אחד העם
תיאור: "מאז הֶלֶם 7 באוקטובר 2023, והמלחמה הבלתי נגמרת שפרצה למחרת היום, צפו ועלו ובחריפות מדממת השאלות שאילו נשאלו קודם לכן, ייתכן ש־7 באוקטובר 2023 לא היה אלא יום רגיל בלוח השנה. אך לא כך אירע. המדינה, המטולטלת בסערת ההפיכה המשטרית ותנועות המחאה, המשיכה לנוע קדימה כמו ספינה שרב החובל שלה מתעלם מאזהרות המכ"ם הצופה לה התרסקות – ערכית ואולי אף ממשית – אל סלעי החוף הקטלניים. אין זה מפליא שכיום, כשמושגי יסוד וערכי יסוד היטשטשו לגמרי, השקר הפך לאמת והאמת הייתה לשקר, רצוי ואולי אף חובה להפנות מבט דווקא לאחור כדי להכיר ולנסות להבין מדוע ואיך התנפצה ספינת החלומות אל סלעי המציאות." [ראובן מירן, מתוך המבוא לספר]
"אחר שנים רבות שעברו עליי בהגיונות ודמיונות על דבר ארץ אבותינו ותחיית עמנו בה, זכיתי עתה סוף סוף לראות בעיניי את מושא חלומותיי, את ארץ הפלאות ההיא, המושכת אליה רבבות לבבות מכל העמים ומכל המדינות. כשלושה חודשים עשיתי בארץ. ראיתי את חורבותיה – שארית חייה לשעבר, התבוננתי אל מצבה האומלל בהווה, אך בייחוד שמתי לב אל העתיד, ובכל אשר התהלכתי הייתה שאלה אחת נגד עיניי תמיד: מה תקוותנו פה לאחרית הימים? האם מוכשרת עוד הארץ לשוב ולחיות, ואם מוכשרים בני ישראל לשוב ולהחיותה?" [אחד העם, מתוך "אמת מארץ ישראל"].
נהר ספרים
מאת: יוסף דן
תיאור: תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה. תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי דן בתקופה שבעקבות הזוהר, והוא השני מבין שני כרכים על תקופה זו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יוסף דן
תיאור: תולדות תורת הסוד העברית הוא ניסיון ראשון לסקור מזווית ראייה היסטורית את תולדותיה של תורת הסוד העברית. המושג "תורת הסוד" הוא מושג פנימי בתרבות העברית, והוא כולל, בראש ובראשונה, את "מעשה בראשית" – הקוסמוגוניה (מעשה הבריאה) והקוסמולוגיה (מבנה המציאות ומהלכיה) ואת "מעשה מרכבה" – תורת האלוהות, מבנה העולמות העליונים ותורת המלאכים (אנגלולוגיה). לכך יש להוסיף את האסכטולוגיה, האפוקליפטיקה, המשיחיות, המאגיה והדמונולוגיה. תולדות תורת הסוד העברית סוקר את הנושא בעת העתיקה ובימי הביניים: בעלי הסוד באשכנז ובראשית הקבלה וההתפתחות בדור הזוהר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, מתוך תקווה שניתן יהיה להמשיכו עד תקופת הרנסנס והעת החדשה.
תולדות תורת הסוד העברית – ימי הביניים דן בעשרות הרבות של החוגים והיוצרים בתחומי הסוד והמיסטיקה שפעלו מתקופת הגאונים ועד גירוש ספרד. שתי קבוצות עומדות במרכזו של פרק מעצב זה בתולדות תורת הסוד: בעלי הסוד באשכנז בשלהי המאה הי"ב ובמאה הי"ג ("חסידי אשכנז"), והמקובלים שפעלו בעיקר בספרד, בפרובנס ובאיטליה, למן סוף המאה הי"ב ועד דור הגירוש. בחוגים אלה נתבססה התפיסה המרובדת של האלוהות – בעיקר תורת הכבוד באשכנז ותורת הספירות האלוהיות בקבלה – העוסקת בכוחות שונים בעולם העליון שעִמם מתקשרת נשמתו של האדם. יצירותיהם של בעלי הסוד במאות הי"ב והי"ג שימשו תשתית ורקע לתקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד היהודית, שלהי המאה הי"ג וראשית המאה הי"ד, שבה נוצר ספר הזוהר ונקבעו מסלולי התפתחותה של תורת הסוד העברית. הכרך הנוכחי דן בתקופה שבעקבות הזוהר, והוא ראשון מבין שני כרכים על תקופה זו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אורית רוזנבליט, רן רון
תיאור: מבראשית עדי עד מציע קריאה דרשנית בסיפורי בראשית המקראיים ובטקסי החיים היהודיים. ספר זה מציע קשר עמוק בין טקסי החיים שעוצבו החל מתקופת התנאים לסיפורי בראשית שקדמו להם. הכותבים טוענים שהקשרים ביניהם נובעים מאתיקה דומה המניעה אותם, אתיקה הרואה באדם סובייקט הלוקח אחריות על מעשיו, להבדיל מהאדם שהולך בעקבות ציווי הורי או אפילו אלוהי. כך למשל, סיפורי אברהם ועקדת יצחק מוטענים בפרשנות חדשה בהקשר של טקס בר המצווה, כביטוי למרד של הסובייקט בציווי האלוהי. אתיקה זו, אשר בדרך כלל נותרת סמויה מן העין, מניעה את היצירה והחיים היהודיים, ואף מבדילה אותם מתרבויות אחרות. טקסי החיים (ברית מילה, בר/ת מצווה, חתונה ולוויה) כפי שהם מופיעים במסורת היהודית מקבלים פרשנות חדשה המעמידה במרכז את תהליך הנפרדות בין הורים לילדיהם לאורך החיים, כל זאת על מנת לעודד יצירה חדשה ופריון.
את ההשראה לקריאה הדרשנית המוצגת בספר מצאו הכותבים הן בכתבים פילוסופיים ופסיכואנליטיים (בעיקר אלו של פרויד ולאקאן), והן במקורות יהודיים מתקופות שונות – סיפורי המקרא, המשנה והתלמוד, לצד מקורות מאוחרים כמו ביאליק ומשוררים בני-זמננו השומרים על אתיקה ייחודית זו.
רסלינג
מאת: אביבה גיטלמן
תיאור: הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג (1929-1886) חיבר את "כוכב הגאולה" בשנת 1919, ספרו המשמעותי ביותר. ספר זה הוא כגשר הנטוי על פני השקפות מגוונת, דתות ותרבויות, והוא מתפרס על פני יריעה רעיונית רחבה תוך ניתוח ביקורתי, מעמיק ויסודי של מספר רחב של נושאים. רוזנצוויג גדל בבית יהודי מתבולל ואף עמד להתנצר. כחלק מתהליכים קיומים אלו שניווטו את מהלך חייו, החליט לדבוק ביהדותו תוך שאינו זונח את הנצרות ומתעמק באסלם ובדתות המזרח. בבסיס הספר נגלית ההתעקשות של רוזנצוויג לקיים דיאלוג עם אותן דתות שהותירו חותם רעיוני על התרבות האנושית בכלל ועל התרבות המערבית בפרט. "כוכב הגאולה" חושף את הקורא לדיאלוג ולדיון רחב היקף עם מרחבים רעיוניים אלה, דיונים שאינם מנותקים מהווייתו הקיומית של רוזנצוויג, בן לתקופת המודרנה.
מחקרים רבים נכתבו על "כוכב הגאולה", אולם ספרה המעמיק של אביבה גיטלמן, תיאולוגיה אישית, מבקש להיחלץ מהמגמה האפולוגטית של מחקרים רבים, ובהתאם לכך למקם את התרבות היהודית כמוקד ליצירת חייו של רוזנצוויג. בתיאולוגיה אישית מבקשת המחברת לאגד את הדיאלוגים שנכתבו על ידי רוזנצוויג בשפה גרעינית, לעיתים אזוטרית, ולעקוב אחר הכוחות, מכלול האסוציאציות, הרבדים הגלויים והסמויים המניעים את כוחה של שפה זו. באופן הזה מבקשת המחברת להתיר ולו במעט את חוסר הבהירות האופף את "כוכב הגאולה", תוך יצירת כלים ביקורתיים, תרבותיים והיסטוריים לבחינת ספרו של רוזנצוויג. לאורה של חקירה זו מתגלה הגותו של רוזנצוויג כהגות שאינה דתית, אינה מצמצמת את עצמה להגות מודרנית או פוסט-מודרנית אלא הגות אשר כל אחד עשוי למצוא בה חלופה ייחודית.
רסלינג
מאת: יוסי חקלאי
תיאור: בספר זה נכרכו עולמות שונים מתוך כוונה להבהיר ולהבין את גישתם של חכמי העם היהודי ביחס ליופי, אומנות חזותית, ומתוך כך ביחס לעבודה זרה על היבטיה החזותיים. מצטלבים כאן דברי הגות, יצירות של גדולי ישראל, מדון יהודה אברבנאל במאה ה-15 עד ראשית המאה ה 19: הוגים, רבנים, פילוסופים, מקובלים, חסידים וסופרים.
יוסי חקלאי מוביל אותנו להגדרות השונות של האסתטיקה בקרב אותן מִשְׁנוֹת או השקפות, לעתים כתורה של העולם החושי הקולט את סביבתו וגופו ומשפיע על תחושותיו המתורגמות במישור התבוני, לעתים כתיאוריה המנסה לפענח מהו יופי ומהו נשגב; או שמדובר בטקסטים שמסבירים מהי אומנות, מהן האומנויות וכיצד למיינן, לדרגן, להדגיש או לשלול את חשיבותן. מול הגישות המציינות שהיופי או היצירה נוצרות דרך האסוציאציות של הדימויים, פעולת הדמיון המגורה מהאובייקט, תעמוד הגישה של השלמות החושית, מעין דחף פנימי הרוצה ליצור שלמות.
בעקבות השינויים החברתיים והתרבותיים, המבט על היופי והאומנות מובא מזוויות שונות: ניתוח פילוסופי של התלמידים היהודיים של קאנט או של הגל, או היבטים דתיים, הלכתיים, משיחיים, קבליים, שקולותיהם נשמעים ביחס להבנת אומנות ויופי. אלה ואלה מוסיפים מרכיבים חדשים ומשמעותיים בתיאור ובהבנת המושג ומעשה האומנות. המאמינים ישאלו האם היופי מצוי באל, האם הוא נאצל ממנו, והמקובלים יוסיפו את הספירה שבה שוכן היופי. אחרים יזהו את היופי במשכנו ב"שכל העליון" או ב"נפש העולם"; הוגים אחרים יאתרו את מקורות היופי ביקום, בטבע, או במפגש עם נפשו ודמיונו של האדם. יהיו שיאמרו ששורשי היופי מצויים במפגש של החושים עם תופעות טבע, עם הסביבה, ועיבודם על ידי הדמיון האנושי.
רסלינג
מאת: רבקה שמש-סירקין
תיאור: במרכז הספר עומדת שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה. משא ומתן זה מתנהל בין חכמים המציגים את דעותיהם בענייני הלכה, ולעיתים מידיינים ביניהם ומנסים לשכנע בטיעוניהם.
בפרקי המבוא של הספר מוגדרת שיחת המשא ומתן ההלכתי לעומת יחידות שיח אחרות במשנה, מוצג מצאי השיחות במשנה, ומפורטים האפיונים הבסיסיים שלהן. עיקר הספר עוסק בניתוח לשוני של השיחות מהיבטים מתחומי לשון שונים: חקר השיח – מקומה של השיחה בתוך רצף השיח הקודם לה והסיום המופיע לאחריה; פרגמטיקה – פעולות הדיבור של המידיינים; ניתוח השיחה – צמדים שיחתיים בחילופי הדברים והמהלכים הטיעוניים בשיחות; רטוריקה – טיעוני קל וחומר והמבנים המקבילים זה לזה שיש בהם חזרה.
ניתוח שיחת המשא ומתן ההלכתי בתחומי חקר השיח, הפרגמטיקה וחקר השיחה מחזק את העיסוק בתחומי לשון אלו, הנחקרים פחות במחקר לשון חכמים.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: ענת רובינשטיין
תיאור: אודסה שנת 1900, עיר שוקקת, תוססת ומלאת חיים, מרכז קוסמופוליטי לסחר, לתרבות ולמוסיקה, מעוזם של משוררים, הוגים, סופרים ואנשי שם מהאליטה של התרבות העברית המתחדשת, ביתם של ביאליק טשרניחובסקי, אחד העם, מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם. במרכזה של העיר בית כנסת גדול ומפואר, ועל הבימה חזן ומקהלה. החזן, פיני שמו, קולו מבריק וצח כבדולח, ותפילתו נישאת מקצה העולם עד קצהו, ממלאת את לב המתפללים בהתרגשות וכמיהה. ״נפשי תצא בזמרו […] ינועו אמות הסיפים!״, כך כתב עליו שלום עליכם.
ספרה של ענת רובינשטיין מביא את סיפור חייו ויצירתו של החזן, המלחין וההוגה פנחס מינקובסקי (1859-1924), שהיה מעמודי התווך של העשייה התרבותית והמוסיקלית של יהודי אודסה בתקופת תור הזהב של העיר סביב מפנה המאה ה-20. מינקובסקי שימש כחזן הראשי של בית הכנסת הברודי באודסה במשך שלושה עשורים, וזכה לשם ולתהילת עולם בזכות כשרונו המוסיקלי וכתיבתו הפורה. הוא היה דמות ייחודית בנוף המוסיקה היהודית של תקופתו, אחד מעמודי התווך של הקהיליה החזנית המזרח אירופאית. יצירתו המוסיקלית, עשרות המאמרים שפרסם ומעורבתו בקידום התרבות העברית המתחדשת, הפכו אותו לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות, סמל להתגלמות דמות ״המשכיל״ היהודי במזרח אירופה.
השאלות המרכזיות שעולות בספר הן מקומו של מינקובסקי כדמות מפתח ב״השכלה״ באודסה העברית ובעולם היצירה המוסיקלית החזנית, האופן שבו דמותו מהווה חוליה מרכזית על הציר ההיסטורי של מוסיקה יהודית במפנה המאה במזרח אירופה עם המפגש בין יהדות למודרנה. שאלות אלו נבחנות על רקע תהליכים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים, מוסיקליים ואסתטיים שהיו חלק ממרקם החיים הבורגני של העיר אודסה בכלל ושל בית הכנסת של יוצאי ברודי בפרט.
רסלינג
מאת: יהושע גרנט
תיאור: הספר מתחקה אחר שלל מסורות שעניינן במה שקדם לבריאת העולם, כדרך שהן משתקפות ומעוצבות בשירת הקודש העברית בת שלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים. הספר נפתח במיפוי מקיף של המסורות העוסקות בדברים שקדמו לבריאה במקרא, בספרות בית שני ובספרות חז"ל. בהמשך מאופיינים דפוסי זיקות לשוניות ותמטיות בין מופעיהן הפייטניים של מסורות מסוג זה לבין מקורותיהן הישירים בספרות האגדה לאגפיה, ואף נחשפות מסורות קדם-בריאה נדירות בפיוטים, החורגות בבירור מן הזרם המרכזי של ספרות חז"ל. מסורות ייחודיות אלה נבחנות בפירוט אל מול מגוון מקורות קדומים שמעבר לדל"ת אמותיה של ספרות בית המדרש ה'קנונית', והדיון מאיר את גלגוליהן של אמונות ודעות על רקע אתגרי פולמוס ומתחים רעיוניים. חטיבה מרכזית בספר מוקדשת לממד הזמן בפואטיקה של הפיוט, בדגש על נקודות ממשק שבין ייצוגי העבר הקמאי ו'ההווה הליטורגי' של ביצוע שירת הקודש במעמד התפילה; הדיון בסוגיה זו מבוסס על יישומן של תובנות תאורטיות מתחומי חקר השירה והסיפורת, ושזורות בו קריאות קרובות בטקסטים פייטניים נבחרים. הספר נחתם בשרטוט קווים לתמורות שחלו בעולמה של השירה העברית במפנה האלף הראשון וכלולה בו גם אסופת פיוטים המוהדרים כאן לראשונה על פי מקורותיהם בכתבי היד של גניזת קהיר. עולמו הייחודי של הפיוט הקדום מצטייר בספר כעצם מעצמיו של פסיפס הספרויות רב-הפנים שנוצר בארץ ישראל וסביבותיה בשלהי העת העתיקה, והוא עשוי לעניין את כל שוחרי חקר ממדיה הספרותיים והרעיוניים של תרבות ישראל הקדומה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: לאה בורנשטיין-מקובצקי
תיאור: הספר עיר של חכמים וסוחרים דן בקהילת חלב (ארם צובה) בין השנים רנ"ב-תק"ס (1800-1492). בפרקי הספר מתוארת בהרחבה החברה היהודית בעיר שהורכבה מקבוצות שונות, ובעיקר ממסתערבים, ספרדים ופרנקוס, וזאת על רקע העיר המוסלמית והחברה הנוכרית במקום בשלהי השלטון הממלוכי ובקרוב לשלוש מאות השנים הראשונות של השלטון העות'מאני. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות שונים, הן מהמצוי בדפוסים ובכתבי יד והן על ספרות מחקר ענפה במסגרת החיבור נידונו מעמדם המשפטי והחברתי של יהודי חלב, ותוארו חיי החברה והכלכלה הערים שהתנהלו בקהילה. כך גם נבחנו חיי המשפחה והווי החיים בעיר, כמו גם פרשיות שונות שהתרחשו בחיי הציבור היהודי בעיר בתקופה הנדונה ובעיקר אלו הסובבות את משבר השבתאות. הספר מכיל מידע ביוגרפי רב על אישים שונים בקהילה ומדגיש את עיסוק רוב יהודי העיר במסחר, ואת השפעתה של שכבת החכמים הייחודית שהתגבשה בעיר על חיי הקהילה. התובנות העולות מהיריעה הרחבה הנפרשת כאן לראשונה מעניקות תיאור חי של קהילת חלב, שהייתה החשובה בקהילות סוריה בתקופה הנידונה, ומשמיעות את קולה של אחת הקהילות הגדולות והעשירות באימפריה העות'מאנית במשך מאות שנים.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אלן מינץ
תיאור: מפעל יצירתה של ספרות עברית רצינית על אדמת אמריקה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה כמו נמחק מזיכרונה של ההיסטוריה היהודית-האמריקנית. העברית אומנם הוחייתה כשפה ספרותית מודרנית ברוסיה של המאה התשע-עשרה, ומשם הועברה לארץ ישראל כאחד מנכסי צאן ברזל של המהפכה הציונית, אבל המהגרים היהודים ממזרח אירופה התיישבו רובם ככולם באמריקה, ולא בארץ ישראל. בקרב המון המהגרים התלקטה קבוצה נלהבת קטנה, שראתה בשפה העברית כלי להולכת בני עמם בנתיב המודרניזציה מתוך שמירת הקשר עם ציון. ה"עברים" האמריקנים האלה הקימו בתי ספר ומכללה, הוציאו לאור כתבי עת ועיתונים, ומעל לכול – העמידו את בית היוצר לתרבות ספרותית גבוהה, שעיקרה שירה.
"מקדש מעט" הוא מבוא ביקורתי לשירה העברית באמריקה. המחבר מתמקד בתריסר דמויות מפתח, משוררים שיצרו שירה סקולרית, שעסקה ביסודה במצבו של היחיד הרגיש שנקלע לעולם של חולין. לאחר זמן פרצה השירה הזאת אל מעבר לתחום הצר הזה ועסקה בנופים אמריקניים, וכן בדרמת הגורל, הכיליון והתקווה בחיי עם ישראל באמצע המאה העשרים. המשוררים העבריים האמריקנים פרסמו את שיריהם בתקווה שייקראו גם בארץ ישראל וגם באמריקה. מזה ומזה נכזבה תוחלתם. כמה מהם עלו לישראל בשנות ייסוד המדינה והתערו כאן בסצנה הספרותית החיונית, אבל רוב המשוררים נשארו באמריקה, דבקים עד הסוף באידיאל של ה"עבריות" האמריקנית.
מוסד ביאליק
מאת: דוד לוריא
תיאור: ספר זה עוסק בהשוואת גרסתו של יוספוס פלביוס למגילת אסתר, הכלולה ב"קדמוניות היהודים", למקורות שהיו עשויים להיות לפניו. העבודה ההשוואתית העלתה שהמקורות בכתב שנמצאו לפני יוספוס היו "תרגום השבעים", על שני נוסחיו ותוספותיו, או חלקים מהם, לצד נוסח עברי קדום המיוצג בחלקו על ידי נוסח המסורה. כמו כן הסתייע יוספוס בדרשות, אשר בזמנו עדיין היו על פה, אך את רוח הדברים הכיר ואותם ניתן למצוא כיום במדרש. יוספוס לא ראה את עצמו מתרגם קפדן וקַרְתן הנוהג רק על פי הנוסח המילולי הישיר של המקורות שהיו לפניו. הוא שׂם עצמו, מטעם עצמו, כמי שמכיר בערך עצמו וגם נושא בשליחות עליונה – להביא את קורות עמו בפני משכילי העולם הנאור. אגב כך הוא גם נטל לעצמו את עמדת שליח עמו ושופרו, הראוי מתוקף רקעו הייחודי להפריך את דברי הנאצה נגד הליכות היהודים ומוצאם הנחות. מתוך כל אלה יש לראות את ההיקף הרחב של התוספות שהכניס לנובלה, ואלו מבטאות את מעורבותו האישית והנפשית בעלילה.   משנקרתה ליוספוס ההזדמנות לעסוק בסיפור אסתר הוא הרחיבו ושכללו מעבר לכל תיאור מקראי אחר שהביא ב"קדמוניות היהודים". יוספוס, כמו בחייו גם בכתיבתו, השכיל לשלב שני עולמות: מהמדרש ומהכתבים של יהדות זמנו שאב את הפרטים ואת הלגיטימציה לעלילה, ומהעולם ההלניסטי אימץ את הסגנון הספרותי המשובח, וזה סייע לו להעמיד חיבור שישרת היטב את כוונתו האפולוגטית ויתאים לטעמו האישי של קהל קוראיו.
רסלינג
מאת: דור גז
תיאור: ספר זה בוחן את מורכבותם של ביטויי התפיסה האוריינסטית כפי שהתעצבה בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20 בקרב בני העליות הראשונות. תצלומי התקופה, המציגים את המהגרים היהודים עם פרטי לבוש ואביזרים אוריינטליים, נושאים את חותמה של הכמיהה להיטמע במזרח ולהשתייך למקור ילידי-אותנטי - שאיפה שהתקיימה אך לרגע, עד שקרסה והתפוגגה לאחר מאורעות תרפ"ט. העולים ביקשו לחוות במזרח 'מציאות' שאותה כבר הכירו עוד בטרם דרכה כף רגלם במקום. התנסותם נצבעה בצבעיה של חוויית הייצוג הראשונית. הם כמו פסעו לתוך תצלום מבוים בקפידה, הכולא אותם במסגרת הפריים שלו ובקודים של פרשנותו. העולים הגיעו למזרח לאחר ש'ראו' אותו אינספור פעמים בעיני רוחם כארץ מולדת ישנה שניתן לחדש את הקשר עמה הלכה למעשה. הספר מתמקד באופן מיוחד בתצלומיו של אברהם סוסקין, "הצלם של תל אביב"; הוא מציג דיון השוואתי בין תצלומים בסגנון אוריינטליסטי של צלמים יהודים נוספים לבין תצלומיהם של צלמים מקומיים ואירופים בני תקופתם שפעלו באזור. המבט האוריינטליסטי הטרום-ישראלי, כפי שמשתקף מצילומים אלה, מתאפיין ביחס אמביוולנטי למזרח ואל בני המקום הפלסטינים. חברי התנועות הציוניות עזבו את אירופה שסימנה אותם כמזרחים וכבני הגזע השמי, וביקשו לארח את סממניה של הזהות המקומית במקביל, בהתייחסם לזהות זו הם שאפו לבסס את עליונותם המערבית באמצעות אימוצן של פרקטיקות קולוניאליסטיות ואירופוצנטריות - תחושת עליונות שנשללה מהם באירופה. התצלומים הנידונים בספר, המסגירים את שורשי הפנטזיה הגלויה של ציונות בעת גיבוש "היהודי החדש", עשויים לעורר כיום סקרנות, פליאה, שעשוע או רתיעה והתקוממות אתית ואידיאולוגית. תגובות טעונות אלה מעוררות מחשבה על תרבות ימינו לא פחות מאשר על תרבות הזמן ההוא; הן מצביעות על כך שמדובר בכר פורה במיוחד לדיון רב-פנים על התהוותה של התודעה הציונית בהקשרים עכשוויים.
רסלינג
מאת: משה בר-אשר
תיאור: באסופה זו כונסו שלושים ואחד פרקי מחקר בלשון חכמים, שנתפרסמו במשך כארבעים שנה. רבים מהם הם עיבודים של הרצאות שנישאו בכינוסים, בימי עיון, בסמינרים ובמעמדים אחרים. בין השאר כלולים כאן פרקי מבוא ותיאורים של מצב המחקר של המקצוע בפרקי זמן נבדלים; עיונים בשאלות כוללות ובסוגיות עקרוניות, כגון היחס בין לשון חכמים ללשון המקרא וסוגיית הטיפוסים של לשון המשנה; עיונים במסורותיהם של כתבי יד של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות התנאים – התוספתא ומדרשי ההלכה. גם פרקי לשון רבים מובאים כאן, ובכללם תיאורים של דרכי כתיב וניקודים, בירורים בתורת ההגה, ופרקים מקיפים בתצורת הפועל ובתצורת השם. כאן וכאן נידונו גם ענייני תחביר ובירורים של פרטים וכוללות שנוגעים לאוצר המילים ולמשמעיו.
מוסד ביאליק
מאת: יואל מרציאנו
תיאור: התבוננות בעוצמתם של מגורשי ספרד וצאצאיהם ובהשפעתם העמוקה על קהילות ישראל בעולם, מעוררת השתאות. מה היה סוד כוחם ומה היה המטען הרוחני שנשאו עימם המגורשים אל מקומות פזוריהם איך זה היו רבים מהם לגדולי חכמי המאה השש-עשרה, ובהם אישים שחיברו יצירות מן המעלה הראשונה בתחומי הפרשנות, ההגות, הדרוש וההלכה ספר זה עניינו בשכבת החכמים במאה השנים האחרונות לשבתם של היהודים בחצי האי האיברי - מאה שתרמה לעיצובה הסופי של המורשת הספרדית. התקופה מתוחמת משני קצותיה במאורעות היסטוריים בולטים של חורבן; ראשיתה בפרעות קנ"א (1391) וסופה בגירוש היהודים בשנת רנ"ב (1492). למרות הרדיפות, התקיימו במהלכה של מאה זו תנאים שאפשרו ליהודי ספרד לחולל צמיחה ושיקום של קהילות ומרכזי תורה. וכדברי ר' יוסף יעבץ, "כי מימי קדם לא הייתה מלאה ספרד מישיבות ותלמידים כמו שהייתה בעת הגירוש הספר עוקב אחר מכלול הנושאים הקשורים להכשרת החכם, לדרכי הלימוד שלו ולתפקידים שמילא לאחר לימודיו בהוראה ובהנהגה עד מינויו למשרה רבנית. מכל אלה עולה חשיבותה של התקופה, המעמידה חוליה חשובה בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהודי ספרד ויהודי הפזורה הספרדית לאחר הגירוש, תקופה שהתקיימו בה רצף ותמורה. זה הספר הראשון העוסק בשכבת החכמים בספרד לגווניה ועל פני תקופה ארוכה. בכך הוא מצטרף לספרים אחרים שעניינם בתפקידה ובתרומתה של שכבת החכמים לחיי הקהילות במרכזים אחרים באירופה בימי הביניים.
מוסד ביאליק
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: לימודי הליבה בחינוך החרדי הם נושא מרכזי בסדר היום הציבורי בישראל. בדרך כלל נהוג לדון בלימודים אלו בחינוך החרדי כמכלול, אך מחקר זה מבקש לצעוד בנתיב שונה ולהתמקד במקצוע אחד מתוך מקצועות הליבה – אנגלית – ולהצביע על המאפיינים הייחודיים שלו בחברה החרדית. התמונה העולה מן המחקר מדאיגה: שיעור הבנים החרדים הלומדים אנגלית בבית הספר נמצא בירידה לאורך השנים, והוא עומד כיום על פחות מרבע. גם בקרב החרדים הלומדים אנגלית – בנים ובנות – רמת הלימודים אינה גבוהה די הצורך, וגברים חרדים הם הקבוצה היחידה בישראל שבה ככל שאדם צעיר יותר כך רמת האנגלית שלו נמוכה יותר. עוד עולה מהמחקר שרמת המיומנות הנמוכה באנגלית היא חסם משמעותי בהשתלבות של חרדים בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה. המחקר אינו מסתפק בהצגת תמונת המצב ובוחן גם את החסמים לקידום לימודי אנגלית בחברה החרדית ואת העמדות של מנהיגים, אנשי חינוך והציבור החרדי בכלל בסוגיה. ניתוח זה מוביל לסדרה של המלצות מגוונות לאופן שבו ניתן לקדם את לימודי האנגלית בחברה החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גדעון אלעזר
תיאור: הספר ״מדינת הממון: כסף, כוח, גלובליזציה, גלות וגאולה״ של ד״ר גדעון אלעזר הוא למעשה פירוש עכשווי ל״מעשה מבעל תפילה״ של רבי נחמן מברסלב. דרך דמותו של בעל התפילה הספר בוחן ביקורות אחרות של הקפיטליזם החל מן הניסוי המרקסיסטי ועד לתנועת האקו-רומנטיקה ורעיון החזרה אל הטבע ומציב כנגדן את תפיסתו של ר׳ נחמן לגבי משמעותו של הדמיון והקשר למושג הכסף בעולם הגלובלי. חלקו האחרון של הספר מוקדש לניתוח חזונו הגאולי של ר׳ נחמן ותפיסותיו כלפי תיקונה של המערכת הכלכלית הגלובלית.
הוצאת גמא
מאת: זאב בן אריה
תיאור: הספר ״בעיני המתבונן - מחוללי קדושה במקומות קדושים כריזמטיים בישראל״ מבוסס על עבודת הדוקטורט של ד״ר זאב בן אריה. הספר החדשני חוקר את הקשר שבין אדם למקום קדוש, ובוחן את האפשרות של מקום להשפיע על אדם בכיוון של התעוררות חוויית הקדושה. הספר מנתח באופן יסודי כמה מהמקומות הקדושים המפורסמים בישראל ומציע רפרטואר של מאפיינים שבעזרתו ניתן להבין את הכריזמה והקסם שלהם. המחקר פורץ הדרך זכה לשבחים רבים: ״ניתן לומר כי לפנינו מלאכת מחשבת בחקר חווית הקדושה המתחוללת בתודעה האנושית במפגש עם מקומות קדושים כריזמטיים בכלל ובארץ ישראל בפרט. בן אריה יצר מודל תיאורטי חדשני ופורץ דרך על ארבעת מחוללי הקדושה בתודעה האנושית ואלו הם: הדואליות המאחדת; יוצא הדופן הנשגב; המורכבות הפרקטלית; המרכז המחבר. ארבעת מחוללי קדּושה יסודיים אלו מופעלים באדם ברגע המפגש שלו עם מקום קדוש כריזמטי.״ פרופסור אבי אלקיים ״בן אריה מצליח לחשוף ולמפות קונסטלציות שונות של תבניות מייצגות של מחוללי הקדושה, הנוכחות במבנה ובסביבה של אתרים אלה. החיבור אף חושף את האינטראקציה המאלפת בין דפוסי תגובה תלויי תרבות לדפוסים הארכיטיפיים. כל זה מהווה תרומה משמעותית לתחום.״ פרופסור סרז׳ רוג׳ר ״החידוש הרב כאן הוא בתפיסתו ההוליסטית של בן אריה שמתייחסת לתופעה בפרספקטיבה המאחדת תחומי מחקר שונים ומאפשרת בכך להאיר היבטים חדשים לכלל תמונה מקורית ומאתגרת של הנושא. בן אריה אינו חושש להביע דעות מקוריות ומסקנות חדשות ומאתגרות שאותן גיבש במחקרו. אין לי ספק שמחקרו יעורר עניין רב.״ פרופסור אריה קופסקי
הוצאת גמא
מאת: יוסף שרביט
תיאור: עבריות ומעבר לה: דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) מתחקה אחר מנהיגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) ומתמקד בדמותו ההיסטורית כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. משורטט דיוקנו האינטלקטואלי של מי שהיה מורה דרך כריזמטי, שלא היסס לנקוט עמדה בהירה וחדה, באחת התקופות הסבוכות של תולדות ישראל. הרב אשכנזי הילך על ציר דיאלקטי המאפײן תקופות מעבר ועידנים מהפכנײם: הוא חי בעידן בו התרבות המערבית הײתה שרױה במשבר זהות, האסלאם הלוחמני החל מתעורר, המזרח הרחוק היה לאבן שואבת, בו העם היהודי שרד משואה איומה ומהתבוללות עמוקה וקם לתחיה על אדמתו. מניטו היה כעין גשר נטױ ממעל לתהומות הזהות השסועה של הזמנים המודרנײם – גשר המגשר בין קודש לחול, בין מסורת למודרנה, בין מזרח למערב ובין הזהות האינדיװידואלית, הלאומית והאוניברסאלית.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אופיר טובול
תיאור: קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהנכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד. קול התור ממלא חלל חסר במדף הספרים הציוני, חלל שבכוחו להעשיר את הידע בנוגע למקורות הציונות ולעורר השראה במי שחפץ בבניית קומה נוספת במפעל הציוני – קומה מרווחת שמושיטה יד לשלום בינינו ועם שכנינו. קריאה בספר כמוה כמסע אל לבה הפועם של הישראליות החדשה, אל רחשי הלב של המחנה הלאומי-מסורתי המכונה לא אחת "הרוב הדומם". אפשר שבכוחו של מסע זה להציע "מערכת הפעלה" חדשה למדינת ישראל של ימינו".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: צחי כהן
תיאור: ספר זה עוסק בסיפורים אחדים הפזורים בתלמוד הבבלי על אודות חכמים השרויים בנקודת משבר או התלבטות, לעיתים סביב מעמדם כמנהיגים וכבעלי תפקיד ציבורי. בכל אחד מהסיפורים שומע הגיבור מפי תינוק, תלמיד צעיר, פסוק או שבר פסוק, בתגובה על הפנייה "פסוק לי פסוקך". הפסוק שהתינוק משמיע מתאים באופן מושלם ומופלא בעיני החכם למצב שבו הוא נתון, ומשמש אות וסימן עבורו לפתרון התלבטותו. החכם מגיב בהיגד אישי המבהיר כיצד הבין את הפסוק ששמע כרלוונטי לו ומהי מסקנתו מכך. המספר מסמן משפט זה כדרשה על הפסוק באמצעות המטבע הלשוני "אמר" או "אמר שמע מיניה" המקובל בספרות חז"ל לסימון פעולה של הסקת מסקנות מהכתובים. פרקטיקה זו היא וריאציה יהודית-ייחודית על טכניקת חיזוי עתידות מוכרת בעולם העתיק. החוויה העיקרית שמתארים הסיפורים היא ניתוק הפסוק מהקשרו והצבתו מחדש בהקשר פלאי בהתאמה לנסיבות שבהן נאמר, תוך כדי ריענון הקריאה בו. מבחינת החכם השומע את הפסוק מפי התינוק הפסוק נאמר למענו ועבורו. עתה, מחוץ להקשר המוכר, החכם, אחוז פליאה אל מול ההתאמה המופלאה של תוכן הפסוק לנסיבות חייו, יכול לגשת אל הפסוק ללא מחויבות ובמנותק ממוסכמות ולדרוש את תוכנו כדרשה אישית. צחי כהן דן בנושא ספרותי זה ממספר היבטים: המשמעות הנרטיבית של הסיפור, מבנהו, חלקיו וסמליו, המשמעות החברתית-תרבותית של מעשה המצוי בקו התפר בין המאגי והאסור לבין "הנבואה הקטנה", הלגיטימית, עולמם הפנימי והמשוער של גיבורי הסיפורים, תיאוריות קריאה המשתקפות מהאופן שבו מטפלים הסיפורים בטקסטים, והשוואת הסיפורים לסיפורים דומים בעולם העתיק הסובב את תרבות חז"ל.
רסלינג
מאת: יוסי חקלאי
תיאור: ספר זה מבקש לדון במשמעותה ובתפקידה של היצירה האומנותית, להבין את מקומה מבעד לעיני גדולי המחשבה היהודית. בעוד שברקע מרחף צלו של הדיבר השני המפורסם "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", העיון המוצג כאן מבוסס על מקורות מתקופת המקרא, המשנה, התלמוד והספרים החיצוניים. כמו כן, הספר עוסק בחיבורים של הוגים ומשוררים מימי הביניים, עד הקבלה בצפת. בניתוח האומנויות בבית המקדש, בעבודת האומנים כבצלאל, בהצבת פסלי הכרובים בקודש הקודשים מעט לאחר פרשת העגל מתחילים להתגלות היחסים המורכבים של הטקסטים והמחשבה היהודית ביחס להיתרים המוגבלים לעשיית יצירות אומנות. תוך כדי התמודדות עם פלישת התרבויות הוויזואלית, בעיקר היוונית והרומית, יתבהר שמחד גיסא קיים ניסיון להסתגר, ומאידך גיסא מתפתחת הבנה וקבלה של היופי מהאומנויות החזותיות. הפילוסופים והמשוררים של ימי הביניים יעמיקו בשאלת מקורות וסיבות ההשראה והיצירה בחיבוריהם על התבונה, החושים וההתגלות. הם ימשיכו את הדיון על היחסים והקשרים בין חומר לצורה וההתאמות ביניהם. הקבלה תפתח צוהר אל האנתרופומורפיזם, אל עולם השרטוטים, צורת האותיות, הצבעים, והסמלים. למעשה, היצירה המושלמת, הבלתי ניתנת להעתקה, היא בריאת העולם על ידי האומן העליון – הבורא. האדם מנסה לחקות חלקים מהטבע הנברא, לחדש, להוסיף, לשמר את החולף, למצוא פן חדש, בבחינת "בריאה על ידי אדם", יצירה. ובכן, מה מכונן את תכונותיו וצרכיו של היוצר, השראתו, עבודתו ומעמדו? מהם התהליכים בעיצוב היצירה? כיצד מכוּננים היחסים בין היצירה למאמינים ולמתבוננים בה? ומה בין ייצוג לסמל? ההגות היהודית, על היבטיה הרבים, לא התעלמה מהאומנות וממושג היופי – ספר רב ערך זה יבקש לפענח את יחסיה המגוונים והסבוכים ביחס אליהם.
רסלינג
מאת: זאב ספראי
תיאור: המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו והשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז''ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז''ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.
תבונות
מאת: יוחנן סילמן
תיאור: בספרות הרבנית לדורותיה ניתן למצוא שתי גישות בסיסיות באשר למהותן ולמקור תוקפן של מצוות התורה. גישה אחת רואה את המצוות כהנחיות לשמירת תקינותם של היקום ושל האדם ולהבאתם לידי שלמות, ואילו גישה אחרת רואה את המצוות כגזרות, שהצורך לקיימן מושתת על עצם חובת הציות לבורא העולם, ולא על תועלת כלשהי שיש בכך לאדם או ליקום. בעוד הגישה הראשונה מדמה את האל לרופא, המכיר היטב את טבע המציאות ויודע כיצד ניתן להביא מזור לתחלואיה ולהביאה למצבה האידאלי, רואה הגישה השנייה את האל כמלך שיש לסור למרותו ולציית לפקודותיו. הספר שלפנינו אינו בא להאריך במחלוקת הגלויה בשאלה זו, אלא מתרכז בהשפעותיה הסמויות על ספרות ההלכה לאורך הדורות, ממדרשי חז"ל דרך חכמי ימי הביניים ועד לתקופת האחרונים. בפרקיו השונים נסקרים דיוניהם של חכמי ישראל במגוון רחב של שאלות: האם מצוות צריכות כוונה? מהו מעמדו של החוטא בשוגג או באונס? האם יש ערך בקיום מצווה על ידי אדם שלא נצטווה בה? ועוד. המחבר סוקר את חילוקי הדעות בשאלות אלו ומראה כיצד משתקפות בהם הגישות הבסיסיות באשר למהותן של המצוות כהנחיות או כציוויים. בנוסף הוא מצביע על שאלות עקרוניות נוספות התלויות בגישות אלו: מהי משמעות ערכם של היצורים הלא-אנושיים בעולם, וממילא – מה פשר ההלכות המתייחסות אליהם? האם מעמדו של אדם כיהודי, כקדוש, כטמא וכדומה מעוגן בתכונה כלשהי הטבועה בו? ועוד. פרופ' (אמריטוס) יוחנן סילמן ז"ל (תרצ"ב-תשע"ב) שימש עשרות שנים כפרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן ואף עמד בראשה. פרסם מאמרים רבים בנושאי פילוסופיה ככלל ופילוסופיה של ההלכה בפרט. ספריו הקודמים: בין פילוסוף לנביא – התפתחות הגותו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי (תשמ"ה), קול גדול ולא יסף – תורת ישראל בין שלמות להשתלמות (תשנ"ט). בימיו האחרונים עסק פרופ' סילמן ז"ל בהגהותיו האחרונות של ספר זה, אך לא זכה לברך על המוגמר. בראשו של הספר נוספה סקירה על תולדות חייו והגותו מאת פרופ' דב שוורץ.
תבונות
מאת: יובל שרלו
תיאור: שאלת טיבה ומהותה של המחלוקת בהלכה היא מהנושאים שהעסיקו ואתגרו את הוגיה הגדולים של היהדות לאורך הדורות. נושא זה, המשיק הן לתחום מחשבת ההלכה והן לתחומה של מחשבת ישראל במובן הרחב יותר, שימש קרקע פורייה לעיון מעמיק ביסודותיה של תורת ישראל ורוחה. מגמתו העיקרית של הספר שלפנינו איננה לפרוס ולנתח את סוגיית המחלוקת מן הבחינה הלמדנית והאקדמית, אלא להתמודד עם הבעיה הרוחנית, הקיומית והציבורית שמעוררת תופעת המחלוקת, הן בקרב לומדים צעירים והן בקרב הציבור הנאמן להלכה באופן כללי. ספר זה, המבוסס על שיעורים שהעביר הרב יובל שרלו בבית המדרש לנשים במגדל עֹז, מתמודד עם הסוגיה תוך עיון במקורותיה היסודיים בחז"ל ובראשונים, אך יחד עם זאת שואף לכוון ולהדריך את האדם הניצב בפני דילמות הלכתיות ורוחניות כאן ועכשיו.
תבונות
מאת: דוד פוקס
תיאור: במשך שנים רבות לימד הרב דוד פוקס (המכונה בחיבה ״ר׳ דוֹוִיד״) בישיבת נתיב מאיר כר״מ וכמחנך והטביע את חותמו בלבבותיהם של דורות רבים של תלמידים. דבריו נאמרו ונמסרו בשיחות ובשיעורים, בכיתות, בבתי מדרש, בחדרי מורים ובמפגשים אישיים. תורתו היא תורה שבעל פה הנובעת מהלב ומן הפשטות המתחדשים בכל יום. יש בה מהשאיפה ׳לנטוע שמים׳ בלב השומעים, והיא תורת אמת, ללא פניות וללא גינונים. יש בה רגישות אנושית והקשבה עמוקה לרחשי לבו של כל אדם ואדם, תורה של אומץ ושל כנות. בספר זה נעשה ניסיון לצקת את הרוח הזו לתוך דפים ומילים. הספר מבוסס על למעלה מעשר שיחות ארוכות עם ר’ דוֹוִיד, שכל אחת מהן ביקשה לעסוק בנושא מרכזי אחד מעולמו הרוחני והחינוכי. כפי שניתן היה לצפות, השיחות כולן גלשו מנושא לנושא, מעניין לעניין, מסיפור לסיפור וממקור למקור. לאחר מכן נערכו השיחות וגובשו, תוך שיבוץ דברי תורה ה’עשירים במקום אחר’ במקומם המתאים.
תבונות
מאת: הראל גורדין
תיאור: הרב משה פיינשטיין - הנהגה הלכתית בעולם משתנה הוא מונוגרפיה מקיפה ראשונה, פרי מחקר אקדמי תורני, על מי שנחשב לגדול פוסקי ההלכה של יהדות אמריקה. הרב פיינשטיין (1986-1895) הגיע לארה"ב מרוסיה הלבנה בשנת תרצ"ז, ובתוך שני עשורים הפך לפוסק המוביל של יהדות אמריקה כולה. בשנות השישים של המאה שעברה, נענה הרב פיינשטיין לקריאה להנהיג את 'אגודת ישראל' ו'אגודת הרבנים' באמריקה, והמשיך ועמד בראשן עד אחרית ימיו. בספרי תשובותיו איגרות משה, שראו אור במשך השנים, עסק הרב פיינשטיין בסוגיות הלכתיות מתחומים שונים ובהם כאלה שהציב העולם המודרני המתחדש לפני היהדות. בין השאר הוא הניח יסודות להתמודדות עם שאלות מתחום האתיקה הרפואית; חיפש ומצא דרכים מגוונות להתיר עגונות רבות, חלקן הגדול מניצולות מחנות ההשמדה; התמודד עם שאלות של טכנולוגיה והלכה והעמיק בשאלות בתחומי הכלכלה והחברה. החיבור שלפנינו מנתח את פסיקותיו של הרב פיינשטיין בנושאים מגוונים ודן בחידושיו ההלכתיים והמתודולוגיים. מהעיון בחיבוריו התורניים ובכתביו הציבוריים עולה דמות ייחודית של פוסק ומנהיג המתמודד עם אתגרי המודרנה של המאה העשרים, דמות מתוות דרך חיים הלכתית-רעיונית במציאות המשתנה של העולם החדש.
תבונות
מאת: אהוד נאמן
תיאור: פרנץ (או בשמו העברי יהודה לוי) רוזנצווייג, אחד ההוגים היהודיים המיוחדים של המאה העשרים, נולד למשפחה מנוכרת ליהדות וכמעט שהמיר את דתו לנצרות. לאחר שבחר לשוב ליהדות, פיתח רוזנצווייג תפיסה ייחודית של הקיום היהודי והאנושי, תפיסה שהפכה לאבן דרך בפילוסופיה האקסיסטנציאליסטית. על אף שרוזנצווייג ראה עצמו כחוליה בשרשרת ההגות היהודית לדורותיה, סיבות שונות גרמו לכך שהגותו כמעט ואינה מוכרת מחוץ לעולם האקדמי. הספר אֹמֶר ואש פותח בפני הקורא שערים להגותו ולחייו של רוזנצווייג באמצעות הנגשת רעיונותיו וחיבוריו, ובעיקר ספרו כוכב הגאולה. הנושאים הנידונים בספר הם מן המרכזיים בעולמו של רוזנצווייג: ההתמודדות עם אימת המוות, ההתגלות, התפילה וייחודו של הקיום היהודי וגאולתו. במוקד הדיון עומדים ההקשרים היהודיים בהגותו של רוזנצווייג, המוצגים כאן גם למי שהשפה הפילוסופית אינה שגורה על פיו. הספר מאפשר ללומדי מחשבת ישראל לשלב הגות זו בעולמם, ולמצוא בה מענה לשאלותיהם ולחיפושם הרוחני.
תבונות
מאת: אליסף תל-אור
תיאור: ספרו החדש של אליסף תל-אור, קורא בין התמונות, מבקש לחבר בין עולמות מקבילים: "הסדנה" ו"בית המדרש", "האמנות החזותית" ו"ארון הספרים היהודי", "המחקר העיוני" ו"החופש היצירתי", כל זאת במטרה שעולמות מקבילים אלו יפרו אחד את השני, ויחד יפרו את רוח האדם. באופן הזה מבקש הספר לפתוח את שערי בית המדרש ולהביא קולות נוספים, מהעבר ומההווה, שישתתפו בשיח המתקיים בו: קולות הנשמעים לא רק במשיכת קולמוס אלא גם במשיכות מכחול, בצבעוניות עזה אשר לה רבדים שונים ועומקים חדשים; קולותיהם של האמנים מהעבר ומההווה מחד גיסא, וקולותיהם של חוקרים, אמנים והקהל הרחב ששפת האמנות קורבה לליבו מאידך גיסא.

בכל אחד מפרקי הספר ניצבת תמונה מרכזית הקשורה באחד החגים העבריים המעלה תהיות ושאלות רבות. בעקבות מסע מחקרי, עיוני ופרשני, ותוך כדי השוואתה ליצירות אמנות אחרות, מוצעת בספר קריאה עכשווית, אקטואלית ורלוונטית אשר מצטרפת לקשת הרעיונות והיצירות שבכוחן להפרות את זהותם של נשים ואנשים אשר ה"תרבות היהודית" – במובנה הרחב – מהווה מסד משמעותי בזהותם.
רסלינג
מאת: יצחק פלג
תיאור: ספרו של חוקר המקרא איציק פלג דן בחגי ישראל מנקודת מבט חינוכית-ערכית. החגים ממלאים תפקיד כפול: הם משקפים זהות ושייכות לאומית, ובו-בזמן מעצבים אותן. הצו "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" נועד להבטיח שהבנים יכירו את תולדות העם, בדרך חווייתית – אולם הצו "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" מתחיל בצו "והקשבת לבנך". הספר מתמקד בשלושה נושאים: זהות, שייכות, זיכרון.

הקורא ימצא הדגמות ביחס לשינויים ותמורות שחלו בחגים וביחס אליהם במרוצת הדורות. שינויים ותמורות אלה אִפשרו, בכל לדור ודור, הזדהות עם הזהות והשייכות הלאומית. פרק נרחב מוקדש לחג הפסח כמשקף את חגי ישראל ואת גישתו החינוכית של הספר כולו. כמו כן, המחבר מזמין אותנו לצאת למסע בעקבות "מועדי העצבות" בלוח השנה. המסע מלמד שהחגים מעמיסים על בנינו ימי אבל ועצבות רבים ומכבידים.

היום – לאחר קום המדינה – מתבקש לעודד את השמחה בחגים, שכן חרף המאבקים הפנימיים בחברה הישראלית ביחס למסורת היהודית, מדינת ישראל מאפשרת נינוחות ריבונית אשר הייתה חסרה בתקופת הגלות. ביחס לחגי ישראל הספר מציע רעיונות שיתנו ביטוי ראוי לתקווה ושמחה, ככתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז 13).
רסלינג
מאת: יורם ארדר, מאירה פוליאק
תיאור: מהי היהדות הקראית ומי הם הקראים? אסוּפה זו מנסה לענות על השאלה, באמצעות הארה והנגשה של מבחר מייצג מתוך הכתבים הקראיים מימי הביניים – העידן הקלאסי של עיצוב הקראוּת. האסופה כוללת כשבעים טקסטים נבחרים, שרובם מופיעים לראשונה בדפוס. הקוראים ימצאו בה מבחר מגוון, מעורר עניין והשראה מתוך העושר הבלתי־נדלה של היצירה הקראית מהמאה התשיעית עד המאה השתים־עשרה שנוצרה, רובה ככולה, בארץ ישראל. הטקסטים מופיעים בחלוקה לשמונה 'שערים' (ובהם: ים המקרא – הפרשנות השיטתית לסוגיה; משעולים בהלכה הקראית הקדומה; צוהר לנפש ולחיי היום יום – הקינה, התפילה והשירה; ועוד). כל אחד מהטקסטים מלווה בהקדמה המציגה את ההקשר התרבותי־ההיסטורי שלו ואת הסוגה שאליה הוא משתייך ועוד מרכיבים ונושאים מעניינים המופיעים בטקסט. האנתולוגיה פותחת במבוא נרחב, הכולל סקירה היסטורית וספרותית. תקוות העורכים והכותבים כי היא תצטרף למדף ספרי האנתולוגיות של מיטב היצירה העברית והיהודית, בכך שתיתן בידי הקוראים את מפתח־הכניסה לחומרים אלה הבאים אלינו מדורות רחוקים מאתנו בזמן, בשפה, במקום ובתרבות ומבקשים את קִרבתנו.
כרמל
מאת: מיכאל חיוטין
תיאור: חיבור זה בוחן עשר יצירות עתיקות מהאוצר הספרותי של עם ישראל: ארבע מספרות המקרא שהתקדשה (יונה, אסתר, דניאל ומגילת רות), ושש מהספרות החיצונית (טוביה, שושנה והזקנים, יהודית, אחיקר, יוסף ואסנת ויציאת מצרים). דרך קריאת כתבים אלה בהקשרם ההיסטורי, המחבר מבקש לחשוף כיצד התגייסו למאבק על דעת הקהל של החברה היהודית בעיקר בימי הבית השני ובדורות הראשונים אחר חורבנו. בזכות חשיפה זאת, הקורא יגלה כי כבר באותם ימים רחוקים הכל היה פוליטי.
כרמל
מאת: מאיר בוזגלו
תיאור: הקריאה "שמע" היא בין היתר הדרישה להבין. הוגים מן השורה הראשונה כרב סעדיה גאון, רבינו בחייא אבן פקודה ורמב"ם עשו מאמץ עליון להבין את "ה' אלוהינו ה' אחד". אולם, ניסיון זה היה נושא למחלוקת עזה מצד מתנגדים מן המחנה האמוני ומצד פילוסופים. כתוצאה מעימות זה נדחק העיון בייחוד ה' לתולדות הרעיונות. החיבור שלפנינו הוא ניסיון לחדש את העיון המטאפיזי בייחוד ה', תוך התדיינות עם ההתנגדויות הללו. הספר מציע הנהרה של "שמע" הנאמנה מצד אחד למקורות היהודים המכוננים, ומצד שני מקיימת דיאלוג עם ההגות המודרנית. הודות להנהרה זו ניתן להמיר את המחלוקת בחברותא רב קולית על אמונת הייחוד.
כרמל
הצג עוד תוצאות