זאת ירושלים : חלק שני - מהתקופה הצלבנית ועד ימינו
מחבר:
מיכאל גרינצוויג, גדי וכסלר, שמעון יהב ורות פלג
שנת ההוצאה:
תשנ"ג
מילות מפתח:
ירושלים (יישוב עירוני); ירושליים (יישוב עירוני); ירושלים; ירושליים; ירושלם; איליה קפיטולינה
הספר עוסק בירושלים בתקופה הצלבנית והאיובית, בתקופה הממלוכית, בתקופה העות'מאנית, בתקופת המנדט במלחמת העצמאות, בירושלים החצויה ובירושלים המאוחדת.
אל הספר
נושא/נושאים:
,
ירושלים
תוכן הספר:
זאת ירושלים
תוכן העניינים
הקדמה
ירושלים בתקופה הצלבנית והאיובית
מפת ירושלים בתקופה הצלבנית
כיבוש העיר על־ידי הצלבנים
הגורמים לכיבוש הצלבני
המסע לארץ הקודש
מסע הצלב הראשון. הלוחמים שהגיעו ממקומות שונים באירופה התלכדו למחנה אחד בקונסטנטינופול, ומשם המשיכו לארץ־ישראל.
מול חומות ירושלים — המצור על העיר וכיבושה
המיצור על ירושלים בקיץ .1099 בולטת חזותם השונה של הצלבנים המתקיפים את העיר מזו של המוסלמים המגינים עליה. בידי המגינים אבנים וחיצים. (איור מתוך בכתב־יד צרפתי מתחילת המאה ה־.(14
דמויות לוחמים צלבנים על נשקם, ממצבות קבר מן המאה ה .13- חזותם השונה של הלוחמים נבעה ממוצאם השונה ומשייכותם לרבדים חברתיים שונים
שלב א:' הצבת הכוחות בראשית המצור
שלב ב:' ההתפרסות שנייה של הכוחות הלוחמים
שלב ג:' הפריצה אל העיר
גורל יושבי ירושלים בעת הכיבוש
המאבק על אופי השלטון הצלבני
תושבי ירושלים
חותם מלך ירושלים הצלבנית. שלושת המבנים יוצרים את סמלה של העיר. הכתובת "עיר מלך מלכי המלכים" מלמדת על מקומה של ירושלים בחפיסה הנוצרית
מפת "ממלכת ירושלים" הצלבנית
המסדרים הצלבניים
אורוות שלמה - בינוי לחלל המיצוי מתחת למפלס הר־הבית בפינתו הדרומית,בו אוכסנו הסוסים של אבירי המסדר הטמפלרי
האוכלוסייה המקומית
היהודים
פני העיר
ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה
ירושלים בתקופה הצלבנית
קטע מכתב־יד של בנימין מטודלה
חומות העיר
מצודת העיר. היתה בעלת חשיבות מרובה בתולדות העיר הצלבנית. בתמונה נראית החומה המקיפה את המצודה. חומה זו נבנתה ונהרסה חליפות במאות ה־ 12וה־ 13
הרבעים
מפת ירושלים במאה ה־ 12 (כתב־יד קאמבריי ,צרפת .( מפות התקופה צוירו ללא מדידות וללא קנה־ מידה (מפה זו נחשבת למהימנה מבין מפות התקופה.( במפה זו לירושלים צורת מעוין. על החומה בפינתה הצפונית מזרחית במקום פריצה הצלבנים אל העיר צויר "צלב הנצחוך. שימו לב להבדל בין תוואי הרחובות והשערים במפה זו לתוואי הרחובות והשערים בפי שהיו במציאות - במפת העיר הצלבנית.
השווקים
שרידי השוק הצלבני. חנויות השוק נבנו בתוך הקרדו הביזאנטי
ארמונו של מלך ירושלים
כותרות מגולפות מהתקופה הצלבנית
הבנייה הצלבנית
כנסיית הקבר מן המאה ה־4
כנסיית הקבר מן המאה ה־12
חזית כנסיית סנטה אנה, מבט מכיוון מערב
החזית הדרומית של כנסיית הקבר
השלטון האיובי
יחס האסלאם לכיבוש ירושלים על־ידי הצלבנים
כיבוש ירושלים על־ידי צלאח א־דין האיובי
מעיר נוצרית — לעיר מוסלמית
אכסדרה וקשתות שנבנו בהזית אל־אקצא על־ידי האיובים בשנת 1217 /8 על אף ההשפעות הצלבניות מהווה הכניסה יצירה סגנונית מוסלמית מובהקת
על פתחה של כנסיית סנטה־אנה הוצבה בשנת 1192 כתובת: "סולטאן האסלאס והמוסלמים מחייה שלטון מיד המאמינים יחזק אללה את נצחונותיו ויעניק לו כל הטוב בעולם הזה ובעולם הבא" .בשנת 1856 הוחזרה הכנסייה לנוצרים, באות הוקרה מהסולטאן התורכי לנפוליאון השלישי מלך צרפת, על עזרתו לתורכים במלחמת קרים
איכלוס העיר
היהודים בירושלים האיובית
ירושלים עוברת מיד ליד
כתובת מימי אל־מעט'ם ומיקומה המשוער בשער החומה הדרומית
קטע מחומת ירושלים מימי אל־מעט'ם שנחשף בחומה הדרומית של העיר
"ממלכת ירושלים" השנייה
היהודים ב"ממלכת ירושלים" השנייה
הכיבוש הח'ואריזמי
הפלישה המונגולית
ירושלים בתקופה הממלוכית
מפת ירושלים בתקופה הממלוכית
מעמד העיר מבחינה פוליטית, מנהלית ודתית
פרש ממלוכי (עיטור לכתב־יד מן המאה ה־14)
תנופת הבנייה בעיר
הארכיטקטורה הממלוכית
סביל קאיתביי בהר־הבית. שימו לב לקישוט דמוי התחרה
פתחי כניסה למבנים ממלוכים
האוכלוסייה המוסלמית והנוצרית בעיר
המוסלמים — אוכלוסיית הרוב
הנוצרים — מיעוט קטן ונסבל
הקהילה היהודית
עליית הרמב"ן לירושלים
חותם הרמב"ן שנתגלה סמוך לעכו. בדוותם כתוב: משה ב"ר נחמן נ.נ. גירונדי חזק
בית־כנסת הרמב"ן בעת חשיפתו. בין החוקרים חלוקות הדעות אם אמנם זהו אתר בית־הכנסת
הנהגת הקהילה
גידולה וגיוונה של הקהילה
מניעים שונים בעלייה
מקומה של השכונה היהודית
יחסם של הממלוכים אל היהודים והנוצרים
עליות לרגל לארץ־ישראל ולירושלים
עלייה לרגל של מוסלמים
בן התקופה (רישום מתוך ספרו של ברידנבך, (1486
נוצרי בן התקופה (רישום מתוך ספרו של ברידנבך, (1486
הצליינות הנוצרית
עליות לרגל של יהודים
ספרות המסעות
ציור ירושלים. מתוך ספרו של ברידנבך: "מסע לארץ הקודש"
ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית - תרגיל
תקרת מבנה ממלוכי מאבן מסוגננת
ירושלים בתקופה העות'מאנית (המאות ה־ (18-16
מפת ירושלים בתקופה העות'מאנית (מאות 18-16)
כיבוש ירושלים ומעמדה
חייל מצבא היאניצ'רים. היאניצ'רים היו שבויים נוצרים שגויסו לשרות הממלכה ואוסלמו (חיתוך עץ מסוף המאה ה־16)
האימפריה העות'מאנית בשיא התפשטותה
ארגון ומינהל באימפריה
מושל ירושלים (רישום מהמאה ה־(16
חלוקת ארץ־ישראל למחוזות בראשית התקופה העות'מאנית
ירושלים בתנופת בניין ופיתוח
סולימאן "המפואר" (תחריט מהמאה ה־(16
חומת ירושלים
שער שכם. בולטים הקישוטים השונים בקיר החומה והשניות בראשה
שער ציון. בשער ניכרים סימני מלחמת העצמאות
שער יפו, הסמוך למצודת העיר
שער האריות. נקרא על שם תבליטי ברדלסים משני צדי השער
כתובת קישוטית בשער יפו. תרגומה של הכתובת: בשם אללה הרחמן והרחום, ציווה לבנות את החומה המבורכת הזו אדוננו הסולטאן הגדול, מלך התורכים הערבים והפרסים, סולימאן בן סאלים חיאן, אללה ינציח מלכותו, שנת 945 הגירה [1538]
השווקים
מפעלי מים
אמות המים הקדומות שזכו לשיפוץ בראשית השלטון העות'מאני
סביל (רהט) בכניסה להר־הבית — ליד שער השלשלת
אוכלוסיית ירושלים
נתונים דמוגרפיים במאה 16 -
החלוקה העדתית של תושבי ירושלים במאה ה־16 1
המוסלמים
הנוצרים
נוצרי ארמני בירושלים (תחריט מהמאה ה־18)
היהודים בראשית השלטון העות'מאני
מבנה הקהילה
יהודי מארץ הקודש (ציור מהמאה ה־17)
כלכלת הקהילה
מגורי היהודים
יהודי ירושלים במאה ה־16 לפי שכונות מגוריהם
יחס הממשל ליהודים
פירמאן העוסק בגביית המסים מיהודי ירושלים
אגרת מהמאה ה־18 הדנה באיסור הקבורה בהר־הזיתים, בהתימת בני המשנ'הות מיוחס,בורלא,נבון, אלגזאלי , גואל ומרזוק
מסגד אל־עמרי הסמוך לבית־הכנסת היהודי (רמב"ן?)
קהילת ירושלים בין משבר למשבר
מספר היהודים בעיר במאה ה־17
מספר התושבים היהודים המשוער בירושלים במאה ה־17
הקראים
עמוד השער של החוברת "חרבות ירושלים"
ימי שלטונו של אבן פארוח'
שבתאי צבי בירושלים
מכתב בכתב ידו של שבתאי צבי ובחתימתו: שבתי מחמד צבי. עיטור החתימה בשרטוט נחש (בגימטריה: משיח)
שבתאי צבי (תחריט מהמאה ה־17)
פרשת ר' יהודה החסיד וחבורתו
תמיכת התפוצות ביישוב היהודי
ועד פקידי קושטא והשפעתו על חיי היהודים בירושלים
חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) (1806-1724) יליד ירושלים. אחד מחכמי ירושלים החשובים שנע ונד רוב ימיו בשליחות למען ארץ־ישראל. היה ידוע ברוחב ידיעותיו , במחקריו בכתבי יד עתיקים ובדרשותיו. ספריו המרובים עוסקים בפרשנות, הלכה, לשון וביבליוגרפיה.
תקנות הקהילה כראי למצבה
ירושלים כמרכז לתורה והלכה
ירושלים בצלה של צפת
ירושלים כמרכז התורה בארץ־ישראל
יהודי בירושלים (תחריט מהמאה ה־(18
פריחת הישיבות במאה ה־18
ירושלים בשלהי התקופה העות ' מאנית
ירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית
מעורבות המעצמות
מעמדה של ירושלים
מוחמד עלי
איברהים פאשא
השתקפות חדירת המעצמות בתחומים שונים
כנסיית הדורמיציון על הר־ציון. שטח הכנסייה ניתן על־ידי הסולטאן כמתנה לקיסר וילהלם השני בביקורו בארץ (1898). הקיסר העביר את השטח לכנסייה הקתולית. בניית הכנסייה הסתיימה ב־1910
ג'ימס פין נתמנה כקונסול בריטניה בירושלים בשנת 1845 כיהן בעיר עד 1863. היה חבר "החברה הלונדונית לקידום הנצרות בין היהודים", אשתו שהיתה בת כומר ידוע סייעה לקונסול בעבודתו. פין סייע ליהודים והגן עליהם מפני נגישות השלטון העות'מאני. הוא הואשם על־ידי גורמים שונים שעשה שימוש בסמכויותיו כקונסול כדי לעשות נפשות לנצרות.
ציור של ירושלים שצויר על־ידי ואטרסלבן בשנת 1876
מפת ירושלים שצוירה על־ידי סיבר בשנת 1818. מטת המדידה הראשונה של ירושלים מתבססת על 200 נקודות שנמדדו
מפת ירושלים ששורטטה על-ידי וילסון משנת 1865-1864 קנה מידה: 10,000 : 1
מפת ירושלים ששורטטה על־ידי קתרווד בשנת .1825 המפה אינה מבוססת על מדידות בשטח
יהוסף שוורץ .(1865-1804) יליד גרמניה. ראשון החוקרים העבריים את ארץ־ ישראל. ספרו "תבואות הארץ" (1845) עוסק בגיאוגרפיה הסטורית וגם בתולדות היישוב היהודי.
גילוי הקשת שנקראת על־שם הארכיאולוג צירלס וילסון
תחנת הרכבת בירושלים. משנחנכה התחנה היתה מרוחקת ממרכז העיר. בחזיתה כרכרות להובלת הנוסעים לעיר
משה מונטפיורי (1885-1774) .בן למשפחה ספרדית שעברה מאיטליה לאנגליה ועסקה במסחר. זכה בתואר אצולה בריטי — "סר." היה מעורב בענייני הקהילה היהודית של לונדון ובנושאים כלל־יהודיים ברחבי העולם. בין השאר — סייע לביטולה של עלילת דמשק. ביקר בארץ־ישראל שבע פעמים (החל מ־,(1827 ופעל לשיפור מצב יהודי ירושלים. במלאת לו 90 שנה, הוקמה על־שמו ועל־שם אשתו יהודית קרן לבניין ירושלים.
טחנת־הרודו שהוקמה על־ידי משה מונטיפיורי בשנת 1857
שעון השמש במחנה יהודה. בעזרת שעון זה נקבעו זמני תפילות
בית הדואר האוסטרי
כנסיית המשיח
בניין סרגיי
אכסניית נוטרדאם דה־פראנס
בית־החולים האיטלקי
בית־היתומים שנלר
הקהילה היהודית
העדה הגדולה בעיר
יהודים ולא יהודים בירושלים במאה ה־19 3
מפת ארץ־ישראל המקראית כפי שצייר יהוסף שוורץ. המפה משקפת את הידע במחצית המאה ה־19
קהילת ירושלים
הרב אברהם חיים גאגין ,(1848-1787) יליד קושטא. פרסם ספרי הלכה חשובים, "יריעות האהל," "חוקי חיים" ועוד. נאבק במגמות מיסיונריות שפעלו בקרב היישוב היהודי.
הרב יעקב שאול אלישר .(1906-1817) יליד צפת, מורה הוראה ופוסק אף לתפוצות. צאצא למשפחה ממגורשי ספרד שעל־פי מסורתה ישבה בירושלים משלהי המאה ה־.15 על־אף יחסיו הטובים עם כל הציבור אשכנזים כספרדים הביע דעתו נגד החוגים הקנאים הקיצוניים. עמד בראש נציגות היישוב בטכסים ממלכתיים וסייע בביטול גזרות שונות. על־שמו נבנתה שכונת "גבעת שאול" שבמערב ירושלים.
בית־הכנסת "האיסטנבולי"
בתי־הכנסת הספרדיים
בית־הכנסת "בית יעקב" הידוע בכינויו "החורבה
בית־הכנסת "תפארת ישראל" הידוע בכינויו "ניסן בק," מתנשא מעל לבתי הרובע היהודי
חורבות בית־הכנסת "תפארת ישראל"
שרידי בית־הכנסת של המערביים ברובע היהודי
קטע מקונטרס המחאה של בני העדה המערבית
כפר השילוח — שכונת התימנים
ישראל דב פרומקין (1914-1850) יליד רוסיה. מראשי החסידים בירושלים, תבע להעלות את רמת החינוך, הטיף להתיישבות חקלאית ונלחם במיסיון הבריטי. היה עורכו של השבועון "החבצלת" שנוסד על־ ידי חותנו ישראל ב"ק. ב-1875 נמנה עם מייסדי הספרייה הראשונה בעיר.
יהודי ירושלמי
הקיום בירושלים
קופות צדקה. קופות מעין אלו שימשו בבתים פרטיים ובבתי־כנסת לאיסוף כספים עבור יושבי ארץ־ישראל
סנדלר יהודי בעבודתו
עיתוני ירושלים העיתון העברי הראשון "הלבנון" יצא לאור בירושלים בשנת 863ו. הוא הודפס בבית־דפוס שהוקם על־ידי שניים מילידי ירושלים די יואל משה סלומון ומיכל כהן. בבית הדפוס הראשון בעיר שהוקם על־ידי די ישראל ב"ק בשנת 1840 הודפס כעבור זמן העיתון "החבצלת."
מכבש דפוס מהמאה ה־19
בעלי־מלאכה ומשלחי־יד יהודים בירושלים :4 1898
"נשים כבודות" בירושלים
מוסדות חינוך ותרבות
בית־החולים "ביקור חולים" בשלהי המאה ה-19 קומתו השלישית של בית־החולים נהרסה ברעידת האדמה בשנת 1927
אליעזר בן - יהודה .(1922-1858) שם משפחתו המקורי פרלמן. עלה לארץ בשנת .1188 מאז עלייתו הקפיד לדבר בעברית. השתתף ביסוד אגודת "תחיית ישראל" שמטרותיה: השתדלות להגדלת היישוב היצרני, תחיית הלשון בדיבור, חידוש הספרות והמדע, חינוך בני הנוער ברוח עברית־לאומית ואנושית־כללית ומלחמה ב"חלוקה." נחשב למחיה הלשון העברית. היה ממייסדי "ועד הלשון העברית." חידש בעצמו מלים וערך מילון עברי גדול מילון בן־יהודה.
עובדים בסדנה ב"בצלאל" סמוך להקמתו
יישוב ישן — יישוב חדש
התפרוסת המרחבית
מערך היישוב בעיר העתיקה
הרובע היהודי. ניכרים הצפיפות והדוחק אשר חייבו מציאת פתרונות דיור נוספים
הכניסה לשכונת "בתי מחסה" ברובע היהודי
יהודים ברחוב הגיא ברובע המוסלמי
היציאה מן החומות — ירושלים מרחיבה יריעותיה
שער ספר תקנות "ימין משה"
מאפיינים צורניים בפתחים בשכונות החדשות מחוץ לחומות
אוהל משה
בתי אונגרין
מחנה ישראל
נחלת שבעה
חצר בית דוד
אבן ישראל
שערי חסד
שערי ירושלים
שלבי היציאה אל מחוץ לחומות עד מלחמת העולם הראשונה"
נתונים על שכונות ירושלים שנבנו בשנים 1914-1860 38
הבנייה הנוצרית בירושלים במאה ה־19 לפי תיפקודים וארצות
א. רוסיה, מוסקבה: כנסיית אוסטנקין
ו. מגדל קתדרלת סנט ג'ורג'
.2 כנסיית השילוש הקדוש
ב. איטליה, פלורנץ: פלציו
.3 חזית כנסיית הדורמיציון
ג. אנגליה, אוקספורד :קולג ' מודלין
.4 כנסיית מריה מגדלנה
ד. גרמניה, וורמס: חזית הקתדרלה
.5 בית־החולים האיטלקי
ה. איטליה, רומא: הקפיטול
ו . רוסיה, מוסקבה: כנסיית העלייה
.6 אכסניית נוטרדאם
מלחמת העולם הראשונה
התארגנות היישוב היהודי בירושלים להקלת המצוקה
מרכז לחלוקת מזון בזמן המלחמה
כיבוש העיר על־ידי הבריטים
חיילים אוסטרלים ביצעדת כניסה אל העיר
ירושלים בתקופת המנדט
מפת ירושלים בתקופת המנדט
הממשל הצבאי הבריטי 1920-1917
סדרי המינהל החדשים
פעולות לשיפור תנאי החיים
הנחיות לבינוי העיר
חנוכת רחוב המלך ג'ורג1924 ,'
ירושלים — בירת ארץ־ישראל 1948-1920
הממשל האזרחי בירושלים
המינהל העירוני
מודרניזציה בשירותים
אוכלוסיית העיר
אוכלוסיית ארץ־ישראל ואוכלוסיית ירושלים בתקופת המנדט
אוכלוסיית ירושלים על־פי דתות בתקופת המנדט
כלכלתה של ירושלים
מודעות פרסומת לתעשיות זעירות המאפיינות את הייצור בירושלים
התעשייה בחיפה ובירושלים בשנת 1928 2
ההתפלגות המקצועית של יהודי ירושלים בשנת 1939 3
היקף ההשקעות (באלפי לא"י) בתעשייה בערים שונות בארץ ־ישראל
המדרג העירוני בארץ־ישראל בתקופת הממשל הבריטי
התפתחות השטח הבנוי
ארמון הנציב העליון. על אף אופיו המודרני שולבו במבנה מאפיינים ארכיטקטוניים קלאסיים?,צלבניים ומזרחיים
תכנית "שכונת הגנים" רחביה
תכנית "שכונת הגנים" בית הכרם
אוכלוסיית ירושלים לפי עדות בחלוקה לאזורים צפיפות האוכלוסייה באזורי ירושלים — מספר יחידות לדונם
בית ראש הממשלה
תכנית המיתאר של ירושלים שהוכנה על־ידי קנדל בשנת 1944
תכנית המיתאר של ירושלים שהוכנה על־ידי מקלין בשנת 1918
סבך היחסים בין יהודים, ערבים ובריטים
פרעות תר"פ-תרפ"א (1921-1920)
זאב זיבוטינסקי (אודסה ם-188ניו־יורק .(1940 מנהיג ציוני וסופר. ציר בקונגרסים, פעל בימי מלחמת העולם להקמת הגדודים העבריים במסגרת הצבא הבריטי. חבר ועד הצירים, הסתייג מהמדיניות הציונית הרשמית והקים בשנת 1925 את "התנועה הרביזיוניסטית" ואת תנועת הנוער "ביתר." בשנת 1935 פרש מההסתדרות הציונית והקים את "ההסתדרות הציונית החדשה" (הצ"ח,( שגרסה מדיניות תקיפה כלפי בריטניה בדרישה להקמת מדינה עברית.
יצחק בן־צבי (אוקראינה -1889 ירושלים .(1963 נשיאה השני של מדינת ישראל.
שנות שקט ובניין
סכסוך הכותל ופרעות תרפ"ט (1929)
הכותל המערבי. למרות הסטטוס־קוו נהגו יהודים לשבת על ספסלים
שכונות יהודים בירושלים במאורעות תרפ"ט
המרד הערבי תרצ"ו- תרצ"ט (1939-1936)
היהודים בעיר העתיקה
חלוקת ארץ־ישראל כפי שהוצעה על־ידי ועדת פיל. על־פי ההצעה נותרה ירושלים בשליטה בריטית
ירושלים במלחמת העולם השנייה (1945-1939)
עיר במאבק (1947-1945)
כרוז תנועת המרי הקורא להתנגדות מאסיבית לשלטון הבריטי
איזור בטחון בריטי - רחוב הנסיכה מרי (כיום רחוב שלומציון המלכה .( הגדרות מנעו חדירה חופשית לאזורים נרחבים במרכז העיר
מעמדה של ירושלים בהחלטת כ"ט בנובמבר
מפת החלוקה על־פי החלטת האו"ם. על־פי ההצעה ירושלים אמורה להיות בשלטון בינלאומי
ירושלים כמרכז לאומי
חיים וייצמן .(1952-1874) נשיאה הראשון של מדינת ישראל. מדען בתחומי הכימיה, פעיל בתנועה הציונית מאז הקונגרס הציוני השני. גרס פעילות מדינית ומעשית
המוסדות הלאומיים
בנייני המוסדות הלאומיים
הרבנות הראשית
האוניברסיטה העברית
טכס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית על הר הצופים ב־1918. בתמונה נראים הלורד בלפור , הרברט סמואל וחיים וייצמן
היישוב היהודי ויחסו לירושלים
בעקבות החלטת האו"ם ב־29 בנובמבר ,1947 ירושלמים שמחים ברחובות העיר
ירושלים במלחמת העצמאות
מפת הקרבות בירושלים1948,
קשיי הקיום בעיר
ללא כותרת
ניתוק העיר העברית ממקורות האספקה
התהדקות המצור על העיר
מצוקת המזון
מצוקת המים
חלוקת המים לתושבי ירושלים
סבך המאבק
ההסלמה באירועים
רחוב בן־יהודה ההרוס לאחר פיצוץ שנגרם על־ידי מכוניות תופת
הכוחות המעורבים במלחמה
הכוח הלוחם הערבי
הכוח הלוחם היהודי
לוחמים בירושלים
היוזמה עוברת לידינו
פריצת הדרך לירושלים — מבצע נחשון
מבצע נחשון: הגיזרה המזרחית של המבצע, בדרך העולה ירושלימה
קסטל כפר ערבי שחלש מפסגה שגובהה 799 מ' על כביש ירושלים-תל־ אביב. משמעות השם קסטל "מצודה" בלטינית. במקום זה היו שרידיה של מצודה עתיקת יומין.
פרשת דיר־יאסין
שיירת הדסה
מבצע יבוסי
מבצע מכבי
מבצע קילשון
נפילת גוש עציון
ימים ראשונים למדינה
מלחמתו של הרובע היהודי
ימים אחרונים
הרובע היהודי במלחמת העצמאות. המפה מראה את הצטמקותו של השטח שנותר בידי המגינים
להבות מתנשאות מעל ישיבת "פורת יוסף" ברובע היהודי
המאבק לשליטה במרחב ירושלים
תושבי הרובע היהודי מרוכזים לאחר הכניעה ברחבת "בתי מחסה," בטרם פונו מהרובע
המאבק על רמת־רחל
בין הפוגה להפוגה
לקראת רגיעה
ירושלים החצויה
מפת העיר החצויה
הסכם שביתת הנשק
קטע ממפת הגבול בין חלקי העיר בהגדלה ל־;1:1,250 "עובי הקו" במציאות חוצה דירות ובתים
דוגמה להסכם בוועדת שביתת הנשק בין ישראל לירדן
הר־הצופים
הגבול החוצה את העיר
השיירה להר־הצופים במעבר מנדלבאום
המאבק המדיני על ירושלים
חומת המגן ליד נוטרדאם (כיום כיכר צה"ל)
שטח ההפקר במוסררה
שילוט באזורי המגורים סמוך לגבול
חומות המגן בממילא
ירושלים החצויה — בירת ישראל
אוכלוסיית הבירה
השפעת המצב החדש בתחומים שונים
מפת פרוזדור ירושלים. רוב היישובים נוסדו בשנים 1958-1948
המאמצים לחיזוק מעמדה של ירושלים
הפניית תושבים אל העיר
ירושלים כמרכז רוחני ומרכז להשכלה
ירושלים כמרכז המינהלי של המדינה
עידוד התעשייה
התיירות
ההתפתחות המרחבית של ירושלים העברית 1967-1948 —
מפת שימושי הקרקע בירושלים החצויה
ירושלים המזרחית
מעמדה הגיאוגרפי והמינהלי
אוכלוסיית העיר המזרחית
הבנייה בעיר המזרחית
כלכלת העיר
ירושלים מאוחדת
מפת ירושלים המאוחדת
ירושלים במלחמת ששת הימים
יומן המלחמה בירושלים
פריצת הצנחנים אל גבעת התחמושת
שחרור העיר העתיקה: צה"ל נכנס לעיר דרך שער האריות. לראשונה בתולדותיה נכנס צבא אל העיר ממזרח
ירושלים השלמה
מעעד נעחון של צה"ל אדורי מלחמת ששת הימיס בחולפי למרגלות חומות העיר העתיקה, לאחר שבמשך 19 שנים נאסרה הכנסת שריון אל העיר החצויה
חומות מגן, אשר הצצו בין שני חלקי העיר, קורסות ונופלות
ציור ירושלים העתיקה ללא הומות
מעמדה של ירושלים
שמירת המקומות הקדושים
הרחבת תחום השיפוט של ירושלים
גישתה של ארצות־הברית
מעמדה של ירושלים בעיני הוותיקן
עמדת האסלאם והערבים
עמדת ישראל
חוק יסוד ירושלים
משימות ואתגרים באיחוד העיר
תנופת בניין בירושלים
מתחם ממילא — מבט מכיוון שער יפו. תכנית הפיתוח נמצאת בשלבי ביצוע
עקרונות התכנון ומאפייני הבנייה בעיר המאוחדת
שכונת גילה. בנייה בסגנון "השכונה הסגורה" המאזכר את הבנייה במאה ה־19
האוניברסיטה על הר־הצופים — בנייה המדגישה עוצמה וכוח
ישן וחדש בירושלים
תמונת קו הרקיע של ירושלים עד שנת תשכ"ז (1967)
תמונת קו הרקיע של ירושלים לפי תכניות שהוגשו אחרי איחוד העיר
תמונת קו הרקיע של ירושלים במציאות
ממראות שלבי השיקום של הרובע היהודי: למטה — חפירה ארכיאולוגית; באמצע — בתהליך של בנייה בשטח חפור; למעלה — בניינים חדשים
טחנת-הרוח ברחוב רמב"ן
בית היתומות הגרמני "טליתא קומי"
שינויים במירקם העירוני
ההתפתחות הדמוגרפית
יהודים ולא יהודים בירושלים (באלפים)' 1990-1967 9
אוכלוסיית ירושלים, תל־אביב, חיפה וחלקן באוכלוסיית ישראל (באלפים) 10 1990-1967
ערביי ירושלים
מאפיינים של אוכלוסיית ירושלים המזרחית והמערבית ביוני 1967 (המספרים נקובים באחוזים11(
מאפיינים במירקם העירוני
ריכוזי האוכלוסייה החרדית בירושלים
התפתחותה הכלכלית של ירושלים
מועסקים* העובדים בירושלים, לפי ענף כלכלי 1990 13
מספר חדרי מלון מומלצים לתיירים ומספר הלינות הממוצע לתייר, בירושלים בשנים 1989 ;1987 ;1967
לקראת המאה ה־ 21
מפת צירי התנועה החדשים בירושלים
ירושלים עיר ההווה ועיר הנצח
תכנית כיכר העירייה הנמצאת בשלבי ביצוע. התכנית משלבת מבנים קיימים מראשית המאה בבנייה חדשנית סביב כיכר
תוכן עניינים מפורט
ישראל. משרד החינוך. המינהל הפדגוגי האגף לתכניות לימודים
עמודים:
א
ג
ד
ה
ז
ח
1
3
4
5